הלמ"ס: האינפלציה השנתית עמדה על 0.8% בלבד - מתחת לגבול התחתון של היעד

האינפלציה במשק ניצבה גם בשנת 2018 מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל-3%), זו השנה החמישית ברציפות. הלמ"ס דיווחה הערב (ג') כי האינפלציה השנתית עמדה בשנה שעברה על 0.8% בלבד.

מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר ירד בחדות, מעבר לציפיות, ב-0.3%, מה שגרם לאינפלציה בראייה שנתית להישאר מתחת ליעד גם ב-2018. הצפי לחודש שעבר עמד על ירידה של 0.2%.מדד מחירי הדיור רשם ירידה שנתית של 2.3% ושיעור חודשי של 0.4%

בפעם האחרונה שהאינפלציה השנתית עמדה ביעד שקבעה הממשלה היה זה ב-2013, אז עמדה על 1.8%. נזכיר כי בשנים 2014, 2015 ו-2016, נרשמה דפלציה במשק, קרי, מדד המחירים ירד משנה לשנה. בשנת 2017, האינפלציה הייתה "אפסית", כלומר רמת המחירים במשק לא השתנתה והאינפלציה עמדה על כ-0.4% בלבד, עדיין מתחת ליעד. ב-2018 התחזקה האינפלציה במשק אך עדיין לא מספיק.

מחירי הפירות והירקות הטריים זינקו ב-2018 בשיעור חד של 18% ו-15% בהתאמה צילום: מיקי נעם אלון

לפי הלמ''ס, בשנת 2018 הסעיף שהכי השפיע על האינפלציה כלפי מעלה היה סעיף הדיור (דמי שכירות) שעלה בכ-2%. לראייה, האינפלציה ללא דיור עלתה בשנה שחלפה רק ב-0.5%.

עוד התייקרו מחירי הנסיעות לחו"ל בכ-5.7% וכך גם מחירי הפירות והירקות הטריים שזינקו ב-2018 בשיעור חד של 18% ו-15% בהתאמה. מנגד, הוזלו במיוחד המכוניות (ירידה של 5.3%) תעריפי הטלפון, האינטרנט והכבלים - בכ-4% וגם מוצרי החשמל הבידוריים - בשיעור של 5.4%.

הגישה היונית של הנגיד החדש

לנתוני האינפלציה נודעת חשיבות דרמטית עבור בנק ישראל, המופקד על ניהול המדיניות המוניטארית ואחראי לפי חוק לשמור על יציבות המחירים. לפני כחודשיים החל בנק ישראל בנורמליזציה של הריבית, כשהמשנה לנגיד נדין בודו־טרכטנברג החליטה במפתיע להתחיל בהעלאתה, מ־0.1% ל־0.25%.

החלטה זו נשענה על נתונים ברורים מחצי השנה החולפת. יתר על כן, באותם ימים שרר במשק גל התייקרויות, לרבות במוצרי צריכה בסיסיים ומזון, שאותת כי רמת המחירים במשק בדרך למעלה. אבל כעת מסתמנת תמונה שונה במקצת: האינפלציה נמוכה מכפי שנדמה לפני כמה חודשים רמת הביקושים במשק מאטה, והגופים הכלכליים המרכזיים כמו בנק ישראל והאוצר מעדכנים את תחזיות הצמיחה כלפי מטה. כמוהם עושים גם גופים הבינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית וה־OECD.

בנאומו הראשון הצהיר נגיד בנק ישראל הטרי אמיר ירון כי הנורמליזציה תימשך, אך הדגיש כי "התהליך יתבצע באופן מדוד, מתון, ושקוף, כדי שאופן פעולתו של בנק ישראל יהיה ברור וצפוי ככל האפשר. חשוב שעליית הריבית לא תבוצע מהר מדי או בעוצמת יתר אשר תבלום את הצמיחה". בנאום מאוחר יותר הוא התבטא באופן "יוני" עוד יותר. נתוני האינפלציה החדשים צפויים לתמוך במדיניות הריבית המתונה של ירון.

עם זאת, כדאי להביא בחשבון כמה נתונים שעשויים לאותת על העצמת האינפלציה בטווח הלא־רחוק. ראשית, הירידה הדרמטית בהיצע הדירות להשכרה מבשרת על המשך התייקרות סעיף הדיור, המהווה כרבע מהמדד כולו. שנית, הגירעון הממשלתי מאיים להגיע ב־2019 לכ־4%, דבר שיחייב העלאת מסים. הפעם האחרונה שבה נאלצה הממשלה לבצע הידוק תקציבי היתה ב־2013, כאשר שר האוצר דאז יאיר לפיד החליט לנקוט כמה מהלכים בתחום המיסוי, כגון העלאת המע"מ והמס על סיגריות ואלכוהול. אלה תרמו כ־0.8% לאינפלציה באותה שנה ‑ השנה האחרונה שבה האינפלציה עמדה בתחום היעד.