פרשנות
מי יפסיד מעליית המחירים? לאו דווקא הציבור הרחב
מי שיש לו אינטרס של ממש לפמפם את יוקר המחיה הם בעלי החברות הציבוריות שגייסו כסף מהציבור או הקבלנים שנהנו מריבית זולה שמימנה רכישה של דירות יקרות. אלא שעליית המחירים צפויה להאיץ את העלאות הריבית - ולסיים את החגיגה של בעלי ההון
חברי הכנסת מנצלים את קרנבל נתוני הלמ"ס על יוקר המחייה כדי להשיג עוד כמה קולות בקלפי בקריאה לציבור לצאת לרחובות ובהבטחות לעצור את הגל.
אלא שמה שהם מפספסים בגדול הוא שהציבור הישראלי לא ממש מוטרד מהתייקרות הארנונה והחשמל. מה שבאמת מכביד עליו הם דמי השכירות והמשכנתאות שהוא נדרש להחזיר מדי חודש בגלל גאות מחירי שוק הדיור. זו ההוצאה הבאמת כבדה שלו, הרבה יותר מהתייקרות החלב או הגבינה בסופר.
- משקי הבית נכנסים למערבולת ההתייקרויות עם 300 שקל בכיס אחרי הוצאות
- העגלה הריקה של כחלון
- היועץ המשפטי באוצר פוסל את מינוי זליכה לוועדת יוקר המחייה: "הוא בניגוד עניינים"
למעשה מי שכבר הספיק לרכוש לעצמו דירה לפני זינוק המחירים חי לו בשנים האחרונות ברווחה. יעידו על כך העומסים בנתב"ג, הקניונים המלאים וקריסת האינטרנט בבלאק פריידי. יש מי ששוכח, שבשנים האחרונות השכר במשק עלה, הרבה יותר מהתייקרות המחירים, עוד נתון שמי שיש לו אינטרס לרכוב על נתוני הלמ"ס לא טורח להדגיש.
מי שיש לו אינטרס של ממש לפמפם את יוקר המחיה איננו הציבור אלא דווקא בעלי ההון. בעלי החברות הציבוריות שגייסו חוב זול מהציבור, הקבלנים שנהנו מהריבית הזולה שמימנה ללא מעט משקיעים רכישה של דירות יקרות. ומדוע?
פשוט. התייקרות מחירים פירושה בכלכלה - אינפלציה. כשהכסף זול, כשהשכר עולה ועמו הביקוש, המחיר בסוף עולה. ברגע שהאינפלציה מרימה את ראשה ושוחקת את הכסף שלנו, בנק ישראל משתמש בנשק יום הדין שלו - העלאת ריבית כדי לרסן אותה. כדי לעודד אותנו הציבור לחסוך ופחות לבזבז, במיוחד דרך שימוש בכסף שאין לנו - הלוואות.
ריבית עולה היא בשורה רעה לבעלי ההון שגייסו חוב מהציבור. עלות מחזור החוב שלהם תתייקר, יכולת הגיוס העתידית שלהם תיפגע ועמה הצמיחה הממונפת בפעילות שלהם. ריבית עולה תצנן גם את מחירי הדיור כמובן ותייטיב עם הזוגות הצעירים.
לכן מי שדואג שהציבור ייצא לרחובות לא באמת דואג לציבור ול-50 שקלים שיתווספו לתשלום החשמל, המים והקניות בסופר אלא דואג לבורות השומן שהוא אסף בדליים בעשור האחרון.