ליצמן העלה את מינון האקמול, המערכת עדיין מחכה לניתוח

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, מסיים בימים אלו כהונה מוצלחת בתפקיד בלתי אפשרי, ורושם על שמו את העלייה החדה אי־פעם בתקציב המשרד בקדנציה אחת. "בין 2015 ל־2019 עלה תקציב הבריאות ב־39%" ‑ אישר הממונה על תקציבי הבריאות באוצר אלון מסר במכתב ששיגר לפני חודשיים לראשי מערכת הבריאות. מסר ביקש להתמודד עם עקשנותו של ליצמן, שסירב אז להחיל במשרדו את קיצוץ רוחבי שאושר בממשלה.

יעקב ליצמן. הרגיז את פקידי האוצר כשסרב להחיל במשרדו קיצוץ רחובי צילום: אייל בסון

עם כל הכבוד לשר האוצר משה כחלון, הפרחים על ההישג התקציבי הזה צריכים להישלח למשרדי יהדות התורה. מי שמכיר את ליצמן מימיו בראש ועדת הכספים לא יופתע מכושר המיקוח שלו. ליצמן לא השתנה: עם האוכל בא התיאבון.

הכסף הזה לא בוזבז. בשנת 2019, למשל, התווספו לתקציב הבריאות 2.5 מיליארד שקל. לפי התוכנית הכלכלית שהגיש משרד האוצר לממשלה, התוספת הזו שימשה למימון תוכנית לסיעוד ממלכתי, שכללה בין השאר תוספת שעות טיפול וטיפולי שיניים לקשישים; שיפוץ מבנים של בתי חולים לבריאות הנפש; שיפוץ חדרי מיון ומחלקות פנימיות, וקיצור תורים לניתוח. ליצמן לא מסתפק בכך, ולפני שבועיים התחייב שסל הבריאות יעלה בשנת 2020 ל־700 מיליון שקל, ושצעירים עד גיל 18 יהיו זכאים לטיפולי שיניים.

המבחן הבינלאומי: עדיין מאחור

אבל לפני שנמנה את הישגיו החשובים של ליצמן, חייבים להדגיש: בשנות כהונתו ישראל אמנם לא הידרדרה במדדי הבריאות הבינלאומיים, אבל גם לא שיפרה את מקומה. לפחות עד 2017, שלגביה קיימים נתונים השוואתיים, המספרים נראים עגומים והבעיות המבניות לא נעלמו לשום מקום.

שיעור ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות (ציבורית ופרטית) עמד באותה עת על 7.4% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 9% במדינות ה־OECD. ישראל היא אחת מעשר המדינות המערביות שמוציאות הכי פחות משאבים לתושב על בריאות, 2,822 דולר במונחי כוח קנייה, לעומת 4,003 דולר בממוצע ב־OECD. רק 63% מההוצאה היא ציבורית ‑ שיעור נמוך בהרבה מהממוצע במערב, שהוא 74%. בישראל ישנן פחות מחמש אחיות לאלף נפש, לעומת תשע בממוצע במדינות המערב, והיא משתרכת אחרי טורקיה, מקסיקו, יוון וליטא. מספר המיטות לאלף נפש עומד על שלוש לעומת 4.7 בממוצע ב־OECD, ומאז 1995 הוא צנח ב־27%. התוצאה היא שישראלים מוציאים על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים סכום כפול ויותר מאשר לפני עשור: 10.6 מיליארד שקל בשנה.

מימון ניתוחים: התורים לא קוצרו

ובכל זאת, ליצמן אחראי לכמה צעדים חשובים שלכל הפחות מנעו הידרדרות נוספת של מערכת הבריאות הציבורית. אחד מהם זכה לשם המטעה "התוכנית לקיצור תורים". במסגרת התוכנית מעניקה הממשלה תוספת תקציב לקופות החולים, כדי שיממנו לחבריהן ניתוחים שמומנו עד כה רק דרך הביטוחים המשלימים ‑ כלומר על חשבונם. כעת הם יכולים לזכות בניתוחים האלה בבתי החולים בהצגת טופס 17.

על הישגי התוכנית הדעות חלוקות. במשרד הבריאות סבורים כמובן שהיא הצלחה כבירה: אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי היא הצליחה להפחית את ההוצאה הפרטית של משקי בית על ניתוחים באמצעות הביטוחים המשלימים כמו כללית פלטינום ו"מכבי שלי" ב־460 מיליון שקל בחצי שנה, בהשוואה ל־2015. ללא התוכנית, הם אומרים, ההוצאה היתה צפויה לעלות בהתמדה. יתר על כן, קופות החולים הקצו לתוכנית 704 מיליון שקל בחצי שנה, הרבה יותר מהתוספת, עדות למחויבותן לתוכנית.

אלא שלהצלחה יש גם צד שני: 63% מהכספים שהוציאו קופות החולים לרכישת ניתוחים הגיעו לבתי החולים הפרטיים. גורמים בכירים מאוד במערכת הבריאות מסבירים כי התוכנית נכשלה במטרתה המוצהרת: היא כלל לא קיצרה תורים, אלא רק המירה את הפרמיה על הביטוח המשלים בטופס 17 שבו הקופה מתחייבת לממן את הניתוח. בפועל, לא נרשמה עלייה תלולה במספר ההליכים הרפואיים, לרבות בשעות אחר הצהריים, שאותה אפשר היה לממש רק בשיתוף בתי החולים הציבוריים. "העברת 440 מיליון שקל לבתי חולים פרטיים כמו אסותא רמת החייל והרצליה מדיקל סנטר היא לא קיצור תורים", מסכם גורם בכיר.

בריאות הציבור: הישגים מפתיעים

כשם שאנו מצפים משר אוצר ליזום רפורמות מבניות שישפרו את צמיחת המשק לטווח ארוך, כך אנו מצפים משר בריאות לחולל מהפכות שישפרו את בריאות הציבור לאורך זמן. שיפור בבריאות בטווח הקרוב מתורגם לאזרחים חולים־פחות, ולפיכך לחיסכון בהוצאה על בריאות בעתיד.

בחזית הזאת רשם ליצמן הצלחה מפתיעה: החוק לסימון מזון מזיק. לקידום תזונה בריאה יש השפעה רבה על שיפור בריאות הציבור, וטמון בו פוטנציאל לחסוך מיליארדים בטיפול מחלות בעשורים הבאים. דווקא הלובי שהתגבש נגד הרפורמה מעיד על נחיצותה, והוא כלל גורמים חזקים בתעשיית המזון.

הרפורמה לסימון מזון לא עברה ללא פשרות. לדוגמה, אריזות מזון קטנות יהיו פטורות מסימון. יתר על כן, יישום החוק נדחה בסופו של דבר לתחילת 2020. אבל אפילו מבקריו של ליצמן מודים שהרכבת כבר יצא מהתחנה. "האירוע הזה כבר משנה את שוק המזון, כי החברות נערכות לרפורמה", הסביר מנכ"ל חמשרד הבריאות משה בר סימן טוב בראיון ל"כלכליסט". "נתנו למגזר העסקי זמן להיערך, ובעיניי זו פשרה סבירה".

רפורמה חשובה אחרת שאושרה בסוף הקדנציה של ליצמן מספרת סיפור מורכב יותר, שכן מי שחתום עליה בסופו של דבר אינו השר, אלא שני חברי כנסת ‑ איתן כבל מהמחנה הציוני ויהודה גליק מהליכוד. מדובר בהגבלות על שיווק מוצרי טבק, שיחולו על סיגריות וסיגריות אלקטרוניות.

שמו של ליצמן נקשר בראשית כהונתו דווקא עם הלוביסטים של חברות הטבק: תחקיר של חדשות ערוץ 2 הראה כיצד נציגים של חברה פיקטיבית לשיווק סיגריות אלקטרוניות מצליחים לסדר לעצמם פגישה עם השר, באמצעות מעטפות כסף שהעבירו לאחד מעוזריו הקרובים. ליצמן הצליח להתגבר על המכה התדמיתית, אבל יצא ממנה בשן ועין.

כאשר אושר לבסוף החוק המחמיר, שהגביל מאוד פרסום מוצרי טבק חרף מאמצי השדלנות של יצרניות כמו JUUL ופיליפ מוריס, משרד הבריאות וליצמן הצניעו את ההישג. ובכל זאת, במגרש המשפטי נחל משרד הבריאות ניצחון בנוקאוט כשהצליח להדוף את כל התביעות והעתירות שהוגשו נגדום. על כל פנים, צמד המילים " סיגריות אלקטרוניות" עדיין מהווה עבור ליצמן פצע פתוח.

תאגידי תרופות: השדלנים גורשו

רפורמה חשובה נוספת שגרמה למשרד הבריאות והעומד בראשו לספוג לא מעט אש היא זו שמסדירה את פעילות התועמלנים הרפואיים, כמו פגישות בארבע עיניים בין רופאים לחברת תרופות. ליצמן ואנשיו גיבשו פתרון דרסטי: איסור מוחלט על על פגישות, ובמקרים מסוימים אפשרות לפגישה באישור מנהל בית החולים ומשרד הבריאות. עם זאת, לא בטוח שהאיסור יהיה אפקטיבי, וניכר שהרופאים המתנגדים לצעד טרם אמרו את המילה האחרונה.

ברשימת ההצלחות של ליצמן אפשר לסמן עוד כמה "וי". הוא קידם את התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית בהשקעה של מיליארד שקל; את תוכנית הסיעוד הממלכתי, שאמנם זכתה לביקורת רבה אבל בכל זאת משפרת את המצב ששרר לפניה; את פרסום מדדי הזיהום בבתי החולים הציבוריים ואת הפחתת הזיהומים; ואת התכנית הלאומית לחיזוק חדרי מיון, שהביאה לשיפור, קל אמנם, בזמני המתנה לאחות, לרופא ולאשפוז.