63% מכספי תוכנית קיצור התורים הגיעו לרפואה הפרטית

התוכנית לקיצור תורים – אחת מתוכניות הדגל של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושל הממשלה הנוכחית – ממשיכה לצמצם את ההוצאה הפרטית לבריאות ולהקטין את כספי משקי הבית שזורמים לשב"ן (שירותי בריאות נוספים, כמו כללית פלטינום ומכבי שלי), אך לא מצליחה להגשים את היעד השני שלה: לחזק את הרפואה הציבורית באמצעות חיזוק בתי החולים הממשלתיים.

לפי נתונים של משרד הבריאות המעודכנים למחצית הראשונה של 2018 שהגיעו לידי "כלכליסט", 63% מהכספים של התוכנית –441 מיליון שקל – הגיעו לבתי החולים הפרטיים – ובהם לאסותא שבבעלות מכבי, להרצליה מדיקל סנטר ולקליניקות פרטיות נוספות, ולא לבתי החולים הממשלתיים והציבוריים.

ההוצאה על שב"ן ירדה

משרד הבריאות ביצע בחינה ראשונית של הנתונים באוקטובר אשתקד, אז הצביעו הממצאים על כך ש־53% מתוך 420 מיליון שקל שהוציאו הקופות ברבעון הראשון של 2018 כדי להסיט ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית — הגיעו בכל זאת לגופים פרטיים. כעת עולה מנתוני המחצית הראשונה של 2018, כי המצב הידרדר ומדובר בכמעט שני שלישים מהסכום.

עם זאת, הנתונים מראים כי כתוצאה ישירה מהתוכנית לקיצור תורים בשילוב חוק הצינון (האוסר על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים שהגיעו אליהם דרך המערכת הציבורית), נרשמה ירידה דרמטית בהיקף ההוצאה הפרטית של מבוטחי הקופות למימון ניתוחים באמצעות שב"ן — וזאת כדי לעקוף את התור במערכת הציבורית ולבצע ניתוח במערכת הפרטית.

מדובר בסכום של כ־460 מיליון שקל – משאבים שלפני יישום התוכנית יצאו מכיס הציבור וכעת משולמים על ידי המדינה (באמצעות טופס 17, הטופס שמוציאה קופת חולים לבתי החולים). לפיכך, ההוצאה לשב"ן לצורך ביצוע ניתוחים במחצית הראשונה של 2018 נחתכה בחצי לעומת המחצית הראשונה של 2015. במקרה של חברי שירותי בריאות מאוחדת למשל, היקף הכספים שהוצאו על שב"ן ירד ב־42% במחצית הראשונה של 2018 לעומת התקופה המקבילה ב־2015, ובמקרה של חברי מכבי הירידה הגיעה ל־58% באותה תקופה. לא כל קופות החולים השקיעו משאבים זהים בתוכנית וזה מסביר חלק מהשונות בנתונים.

הנחת היסוד של משרד הבריאות היא כי ללא תוכנית שכזו, הוצאות הציבור על שב"ן היו עולות באופן מתמיד החל מ־2015, וכפי שמראים הנתונים לא רק שאינן עולות אלא שיורדות ואף בשיעורים ניכרים – דבר שמוכיח בעיני המשרד שמדובר בתוכנית מוצלחת.

גם הנתונים החצי שנתיים מראים כי מכבי היא הקופה שהחליטה להשקיע הכי הרבה בהמרת כספים ציבוריים בפרטיים והקצתה לתוכנית יותר מ־280 מיליון שקל. מטבע הדברים, 80% מהכסף ייעד מכבי לאסותא, רשת בתי חולים בבעלותה.

מיד אחריה ניצבת שירותי בריאות כללית עם השקעה של 240 מיליון שקל ובסוף מאוחדת ולאומית עם 100 מיליון שקל ו־83.4 מיליון שקל בהתאמה. במערכת הבריאות מסבירים כי התקצוב לקופות החולים במסגרת סל הבריאות הוא חסר בלשון המעטה, וכל קופה העמידה תקציב לתוכנית לפי שיקול דעתה. בסך הכל גדלה ההוצאה על ניתוחים באמצעות הסל (מימון ציבורי) בכ־703 מיליון שקל.

התוכנית לקיצור תורים נולדה בספטמבר 2016 כשסגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון הקצו לה 650 מיליון שקל ב־2017 ועוד 800 מיליון שקל ב־2018. מטרתה היתה לעודד את כלל מערכת הבריאות להסיט פעילות ניתוחית פרטית למערכת הציבורית, והיא שולבה בחוק הצינון, שאסר על רופאים לנתח באופן פרטי מטופלים שקיבלו במערכת הציבורית. במערכת הבריאות יש הטוענים כי השילוב גרם לתזוזה של רופאים מהמערכת הפרטית בחזרה לציבורית.

"מצב המטופלים השתפר"

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר בראיון ל"כלכליסט" באוקטובר כי "הטענה נגדנו היתה שנתנו מימון ציבורי לקיצור תורים – דבר שוויוני לכלל האוכלוסיה – אבל חלק ממנו בוצע ברפואה הפרטית, בבתי חולים פרטים. בדיון החשוב הזה שכחו לראות מה קרה לאחד מהגורמים במשוואה: אזרחי ישראל – המטופלים – מצבם השתפר בצורה דרמטית: גם יותר זמינות, אפשרות לבחור בחינם את הרופא, ויותר שוויוני". לדבריו, "הייתי הרבה יותר שמח אם חלק יותר גדול ממנו היה מתבצע במערכת הציבורית. במסגרת תקציב קיצור תורים ל־2019 נקבע מפורשות בתנאים לקבלת הכספים את הגדלת השימוש בבתי חולים ציבוריים או שנקצה חלקים גדולים יותר של תקציב קיצור תורים ישירות אל בתי חולים הציבוריים. בכל זאת, המטרה הראשונית היתה שיפור מצבו של המטופל ואני מודה שאנו עדיין לא נמצאים בנקודת האיזון הזו בין שתי המטרות".