בעקבות לחץ מירדן: הממשלה תאשר מחדש את תעלת הימים
שש שנים לאחר חתימת החוזה להקמתו - הממשלה תאשר החודש שוב את קידום פרויקט תעלת הימים. העסקה תקדם את הקשר עם ירדן שמצב המים בשטחה הוחמר, אך ישראל עלולה לשלם עבורה מחיר יקר וגם לאבד מים ממקורותיה
ממשלת ישראל תנסה לאשר במהלך חודש ינואר הצעת מחליטים שתתמוך בפרויקט תעלת הימים.
- להחיות את ים המוות
- פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך: ישראל וירדן פרסמו מכרז למפעיל ל-25 שנה
- ישראל וירדן חתמו על הסכם להקמת תעלת הימים
ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה שההצעה החלה להתגבש בימים האחרונים והיא תגיע לשולחן הממשלה בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בגלל תקופת הבחירות. הסיבה להבאת ההחלטה דווקא עכשיו, היא כדי למנוע משבר עם ממשלת ירדן וכדי לחזק את הקשר עמה, וזאת תחת ההבנה שמדובר במיזם שכבר הוחלט לבצעו ואשר הושק בשנים עברו.
אישור הצעת המחליטים עשויה לשרת פוליטית לא רק את ישראל אלא גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו.
פרויקט תעלת הימים הוא מיזם ותיק שעקרונותיו נחתמו לפני כשש שנים, בשנת 2013, בימי כהונתו של שר האנרגיה והשת"פ האזורי דאז סילבן שלום. זה חתם מול ממשלת ירדן על מיזם לחיבור בין ים סוף לים המלח, על ידי כריית תעלה לאורך יותר מ־200 ק"מ מאזור עקבה בכיוון צפון.
התעלה אמורה לעבור בצד הירדני ובסופה יוקם מתקן התפלה שישמש הן את תושבי ירדן והן את תושבי הערבה והנגב. בנוסף ייתכן שתוקם בסמוך תחנת כוח קטנה או בינונית שתשרת את מתקן ההתפלה, בדומה לתחנות כוח קיימות שמשרתות חלק ממתקני ההתפלה הישראליים. זמן ההקמה מרגע קבלת האישורים נאמד ב־48 חודש. עלות הפרויקט עשויה להגיע ל־4 מיליארד דולר, כאשר הגורם המממן הרשמי הוא הבנק העולמי.
על פי המסתמן מתקן ההתפלה הדרומי החדש ימכור למדינת ישראל כ־40 מיליון קוב מים בשנה בעלות שתנוע סביב 1 דולר לקוב. מחיר המים שייקנה מהירדנים כמעט כפול מזה שישראל משלמת למתקני ההתפלה בימים אלה.
במקביל, ישראל תגדיל את הקצבת המים שהירדנים מקבלים מהכנרת בעוד 50 מיליון קוב, כך שסך המים שיועברו מזרחה יגיע בסופו של תהליך לכמות של 90 מיליון קוב בשנה.
בעבר העריכו במשק המים שעודפי המים שלא יעברו במתקן ההתפלה, ככל שיהיו כאלו, עתידים להגיע למעגן הצפוני של ים המלח ולמלא אותו, זאת לאחר ששנים רבות היא ניזון בעיקר מגשמים ממקורות הירדן. אלא שחמש שנות בצורת פגעו לא רק במאזן המים של ישראל אלא גם בכמות המים שמגיעה לים המלח.
שנתיים לאחר שנחתמו העקרונות, בשנת 2015, פורסם המכרז למשתתפים במיזם. אולם ממשלת ישראל לא קידמה אותו עד שנוצר מצב של חשש ממשבר דיפלומטי מול ירדן. באותה תקופה חברת החשמל הירדנית כבר חתמה על רכישת כמות גז גדולה - מינימום של 45 מיליארד מ"ק גז טבעי ל־15 שנה ממאגר לוויתן - והחברה נחשבת לאחד מלקוחות הגז הטבעי הכי גדולים במכסות הייצוא. במקביל, מזה כשנתיים פוטאש הירדנית כבר מקבלת גז טבעי ממאגר הגז תמר. לכן החתימה על תעלת הימים תחזק משמעותית את היקפי הפעולה המסחריים בין המדינות בתחומי התשתיות.
תוואי פרויקט תעלת הימים היה אמור לעבור במקור בצד הישראלי ולספק מאות מקומות עבודה לתושבי הנגב, אלא ששורה של ארגוני סביבה טענו שהזרמת מים לים המלח עלולה לגרום לנזק סביבתי, כמו גם פגיעה אפשרית בנוף ובטבע. לכן התוואי הועבר לירדן.