פרויקט תעלת הימים יוצא לדרך: ישראל וירדן פרסמו מכרז למפעיל ל-25 שנה
קשה להאמין, אך הפרויקט שבמסגרתו אמורה להיחפר תעלה שתחבר בין ים סוף לים המלח - עובר לפסים מעשיים. ישראל וירדן פרסמו מכרז פומבי שבמסגרתו הן מחפשות גוף שיכרה את התעלה בת 200 הק"מ ויפעיל מתקן התפלה ותחנת כוח באזור הערבה
19:3102.12.15
פרויקט תעלת הימים יצא השבוע רשמית לדרך - מדינת ישראל, יחד עם ממלכת ירדן, פרסמו יחד מכרז פומבי במסגרתו הן מחפשות גוף או קונסורציום שיכרה את התעלה ויפעיל במסגרת הפרויקט מתקן התפלה ותחנת כוח באזור הערבה.
ההסכם לשת"פ בין המדינות נחתם בסוף פברואר 2015, אז דובר על חיבור בין ים סוף לים המלח בצורה של כריית תעלה לאורך יותר מ-200 ק"מ (מאזור ים סוף צפונה). תעלה זו תישאר בצד הירדני ובסופה יוקם מתקן התפלה שישמש הן את תושבי ירדן והן את תושבי הערבה והנגב. עודפי המים שלא יעברו במתקן ההתפלה עתידים להגיע למעגן הצפוני של ים המלח ולמלא אותו, זאת לאחר ששנים רבות הוא ניזון בעיקר מגשמים וממקורות הירדן. עלות הפרויקט עשויה להגיע ל-4 מיליארד שקל, כאשר הגורם המממן הרשמי הוא הבנק העולמי.
ים המלח צילום: תומריקו פרסום המכרז מממש מסמך עקרונות שנחתם בין הצדדים בדצמבר 2013. על פי הערכות, צינור המים יוביל עד 200 מיליון קוב בשנה. כמחצית מהמים יותפלו ויועברו בחלקם לישראל (30 עד 50 מיליון קוב). במקביל ישראל תעביר לירדן מים שפירים באמצעות צינור אחר שיונח מאזור הכנרת.
במקור הפרויקט היה אמור לעבור בצד הישראלי ולספק מאות מקומות עבודה לתושבי הנגב (בהקמה) ועוד עשרות מקומות עבודה (בזמן הפעלתו שלו). הבעיה הייתה ששורת ארגוני סביבה טענו שהזרמת מים לים המלח עלולה לגרום לנזק סביבתי, מה גם שכריית התעלה עלולה לפגוע בנוף ובטבע. כדי לעקוף התנגדויות אלו ואחרות שהיו עלולות להתגלגל לבית המשפט העבירו את כל הפרויקט לירדן, ובכך חסכו מתושבי הדרום גם את הפרויקט וגם את הפרנסה שהייתה עשויה לצמוח ממנו.
