כדי לצמצם גירעון, האוצר רוצה להשתלט על תאגידי הבריאות

משרד האוצר פועל להשתלט על תאגידי הבריאות ‑ זרועות של בתי החולים הממשלתיים המספקות שירותים רבים שאין אפשרות לבצע בבתי החולים עצמם. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מנסים אנשי אגף התקציבים לשנות את התקנות באופן שיקנה להם שליטה בתקציבים ובכוח האדם של התאגידים, הפועלים כיום כעמותות של בתי החולים. הדבר יאפשר לנצל חלק גדול יותר מהכנסות התאגידים לכיסוי גירעונות בתי החולים הממשלתיים, וכך לצמצם את הגירעון הממשלתי בכמה מיליארדי שקלים. במשרד הבריאות ובבתי החולים מזהירים שלצעד יהיו תוצאות הרות אסון.

אסותא אשדוד האוצר יזרים כ-240 מיליון שקל לבית החולים אסותא אשדוד הכספים אמורים לסייע לאסותא אשדוד, שנפתח לפני פחות משנה וחצי, להתמודד עם גירעון של 170 מיליון שקל אדריאן פילוט, 2 תגובות לכתבה המלאה 

תאגידי הבריאות הם המצאה ישראלית מקורית שנועדה להתמודד עם תת־התקצוב המתמשך של בתי החולים הממשלתיים ועם מגבלות החלות עליהם כגופים בבעלות מלאה של המדינה. זה כעשרים שנה, כל מרכז רפואי ממשלתי פועל במבנה כפול ‑ מצד אחד בית החולים שבבעלות הממשלה, המתוקצב מתקציב המדינה ועובדיו כפופים לנציבות שירות המדינה; ומצד שני תאגיד הבריאות, עמותה ללא־כוונת־רווח המנוהלת בידי הנהלת בית החולים וכפופה לדירקטוריון שלו.

אזור חופשי או שטח הפקר?

תאגידי בריאות פועלים כיום בכל המרכזים הרפואיים הממשלתיים ‑ איכילוב, רמב"ם, שיבא, אסף הרופא, וולפסון, נהריה, ברזילי, הילל יפה, זיו, בני ציון ופוריה. התאגידים מנהלים יחד בין 2.5 ל־3 מיליארד שקל. אף שהם מפוקחים בידי רשם העמותות, מבקר המדינה, וכן בידי החשב כללי והממונה על השכר במשרד האוצר, הם נהנים מחופש פעולה נרחב יותר מזה של בתי החולים עצמם בנוגע לגיוס תרומות, גיוס כוח אדם, רכישת ציוד וביצוע מחקרים. כמו כן הם יכולים להעניק שירותים מחוץ לשעות הפעילות של בית החולים עצמו, ולכן תורמים תרומה חשובה לקיצור תורים לניתוחים ולאשפוז. כשליש מפעילות בתי החולים הממשלתיים נעשית היום דרך התאגידים, ובבית החולים שיבא, לדוגמה, 45% מהמועסקים הם עובדי התאגיד.

מימין: שר האוצר משה כחלון, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנהל בית החולים איכילוב רוני גמזו. "המטרה האמיתית של האוצר אינה בקרה, אלא לחסוך כסף מהדלת האחורית" צילום: אלכס קולומויסקי, עטא עוויסאת, עמית שעל

בכירים במערכת הבריאות רואים חשיבות רבה בהמשך קיומם של תאגידי הבריאות, שנחשבים בעיניהם למעין אזור חופשי במערכת בתי החולים הממשלתיים. רוב בכירי המערכת סבורים שבלעדיהם בתי החולים הממשלתיים היו קורסים. אלא שבאוצר מתייחסים אליהם כשטח הפקר, ומבקשים לבצר את שליטת המדינה בהם.

ממסמכים שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי האוצר העלה שורת דרישות בפני משרד הבריאות. הדרישה העיקרית היא לחייב את התאגידים להגדיל את התקורות, כלומר התשלום שתאגידי הבריאות מעבירים לבתי החולים תמורת שימוש במתקניו. כיום עומדות התקורות על כ־20% מהכנסות התאגידים, שנובעות ממתן שירותים לקופות החולים. באוצר רוצים להעלותן בעשרות אחוזים ‑ עד 40% מההכנסות במקרה של בתי חולים בגירעון.

עוד תובעים באוצר להגביל ולצמצם את הפעילות בתאגיד; להגביל את סמכותו לשלם לרופאים המצטיינים העובדים אחר הצהריים; להנהיג שקיפות מלאה בנתוני השכר (במרכזים הרפואיים טוענים בתוקף כי ישנה כבר עכשיו שקיפות מלאה; ולערב את משרד האוצר במינוי בכירים בתאגיד. נראה כי בתחילה אף דרשו באוצר להפוך את תקציב התאגידים לחלק מתקציב המדינה.

האוצר מאיים בשוט הקיצוץ

"התאגידים הם כמו בד אדום בפני האוצר", אומר מנהל בית החולים ברזילי ד"ר חזי לוי, "אבל הם המנגנון היחיד שמאפשר גמישות במערכת בתי החולים הממשלתיים. אין היום מנגנון שיודע לבצע פעולות לקיצור תורים אחרי שעות הפעילות הרגילות של בתי החולים, שיודע לרכוש ציוד, לגייס תרומות, להעסיק כוח אדם שאין לו בסיס בתקינת המדינה כמו רופאים מנתחים בשעות הערב. עכשיו רוצים להפוך אותם לגוף חדל פירעון".

אף שבמשרד הבריאות הציעו פשרה ‑ פיקוח מוגבר בידי המשרד ‑ באוצר סירבו, והחלו להשתמש במנוף הלחץ הידוע: איום בקיצוץ. לפני כשבועיים הודיע אגף התקציבים למשרד הבריאות כי יקצץ 55 מיליון שקל מתקציב המשרד אם דרישותיו לא ייענו.

בתגובה העביר משרד הבריאות מכתב לבתי החולים, ובו פירוט של "התאמות בתקציב" שהוא נדרש לבצע ‑ שכוללות בין היתר פגיעה בהשלמת בניית המיון בשיבא, בשיפוץ חדר מיון באיכילוב, ובתוכניות הצטיידות של הילל יפה ושל בית החולים בנהריה.

"אנחנו לא הסכמנו, ובתי החולים הבהירו שתהיה כאן אינתיפאדה", מסביר גורם במשרד הבריאות, שהעריך כי הדבר גם יביא לסכסוך עבודה מול הסתדרות הרופאים. בעקבות האיומים ביטל האוצר את הקיצוץ, ויש טוענים שגם הסכים לרכך מעט את הדרישות ההתחלתיות. באוצר טוענים שהמשרד "לא ביקש לקצץ ולא מתכוון לקצץ את התקציבים שאושרו לבתי החולים".

בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין נציגי אגף התקציבים, משרד הבריאות ומנהלי שלושת בתי החולים הממשלתיים הגדולים במדינה: רוני גמזו (איכילוב), יצחק קרייס (שיבא) ורפי ביאר (רמב"ם). לפי לוי, שלושת המנכ"לים הבהירו לאוצר את התנגדותם הנחרצת. "האוצר משתמש במכבסת מילים: המטרה האמיתית אינה בקרה ‑ הרי הם רואים הכל ‑ אלא ריסון תקציב מערכת הבריאות. הם רוצים פשוט לחסוך כסף, אבל מהדלת האחורית".

מנהל בית החולים שיבא יצחק קרייס צילום: שאול גולן

ההשלכות, לדבריהם, יכללו פיטורי עובדים; פגיעה אנושה בשירותים הרפואיים; ומעבר של פעילות מהרפואה הציבורית לפרטית ‑ שכן תאגידי הבריאות מאפשרים למנתחים להישאר במרכז הרפואי הממשלתי אחר הצהריים במקום ללכת לנתח בבית חולים פרטי. "ללא התאגידים, החולים לא יהיו במסדרונות וגם לא בחדרי אוכל, אלא בחנייה", סיכם משתתף בפגישה.

בתי החולים יהפכו לחברות?

העימות הנוכחי בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים מעלה שוב את סוגיית המעמד הרצוי של בתי החולים הממשלתיים, שנמצאים כיום בבעלות המדינה. הפתרון הנפוץ שזוכה להסכמה גורפת הוא תאגוד ‑ כלומר הפיכת בתי החולים לחברות ממשלתיות.

בתחילת דצמבר נחשף ב"כלכליסט" כי רשות החברות הממשלתיות מקדמת תוכנית כזו, שזוכה לתמיכה של אגף התקציבים, אך גם להתנגדות נחרצת ממשרד הבריאות, שהוא הבעלים בפועל של בתי החולים הממשלתיים. "היוזמה משקפת חוסר הבנה בבסיסית ביותר במערכת", אמר בכיר במשרד הבריאות. "כמה ועדות ממשלתיות כבר המליצו על הצעד הזה אך הוא מעולם לא יושם. זו הסיבה שבאוצר מעריכים שרק הכנסת היוזמה הזו להסכמים קואליציוניים תאפשר את מימושה. האפשרות השנייה היא העברת בתי החולים לקופות החולים, בהתאם למודל של קופת חולים כללית".