הלמ"ס: הפער בין העשירון העליון לתחתון - הגדול ביותר במערב

עושרם של הישראלים גדל ב-2017 בכ-5%. הפערים מצטמצמים - מדד ג'יני לאי-שיוויון השלים ירידה של עשור שלם. עם זאת, ישראל הפכה לכלכלה המקוטבת ביותר במערב: העשירון העליון מכניס פי 7.4 יותר מהתחתון. בשלושת העשירונים הראשונים, ההוצאות עולות על הכנסות. זאת לעומת העשירון העליון, המבזבז כרבע מהכנסותיו בלבד. כך עולה מסקר הוצאות והכנסות שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). 

ההכנסה הממוצעת ברוטו (לפני מסים) לחודש למשק בית - מכל מקורות ההכנסה עלתה ריאלית (בניכוי האינפלציה) בשנת 2017 ל-20,027 שקל לעומת 2016. אחרי תשלום מסים (מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי) מתקבלת ההכנסה הכספית נטו שעמד בשנה שחלפה על 16,518 לחודש - כך שהמסים מורידים בממוצע כ-17.5% מההכנסה הברוטו.

עוד עולה כי הצריכה של משקי בית לחודש (הכוללת הוצאת דיור) הסתכמה ב-16,267 שקל לחודש - עלייה ריאלית של 2.7% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, ההוצאה לצריכה ממוצעת לחודש (ללא שירותי דיור) הגיעה ל-13,114 שקל בלבד, שהם כ-79% מההכנסה הכספית. הממצא הכי לא מפתיע בסקר: ההוצאה הגדולה של משק בית היתה גם ב-2017 סעיף הדיור, שהיה כרבע מההוצאה הכוללת.

מסקר ההוצאות וההכנסות עולה עוד כי העצמאיים מרוויחים יותר, אך גם מוציאים יותר מאשר השכירים: ההכנסה של משקי בית שבראשם שכיר הגיעה ל-22,461 שקל בממוצע לחודש, לעומת 25,679 שקל בממוצע לחודש בקרב עצמאיים – פער של יותר מ-14%. כאמור, העצמאים מוציאים יותר: 16,895 שקל לחודש לעומת השכירים שמספקים ב-14,107 שקל לחודש. ככלל, שכירים בזבזנים פחות: הם צורכים 76.5% מהכנסותיהם לעומת העצמאים שמוציאים כ-84.3% מהכנסתם. בקרב משקי בית שבראשם עומד איש שעובד- כ-85% מהם הם שכירים.

מטבע הדברים, התמונה בקרב משקי בית שבראשם אדם שאינו עובד נראית מרנינה הרבה פחות: ההכנסה הכספית נטו הסתכמה ב-7,753 שקל בלבד המהווים פחות ממחצית (כ-47%) מהכנסה הממוצעת של משקי בית, כאשר ההוצאה הגיעה ל-7,487 שקל (כ-57% מהממוצע משק) ומהווה 96.6% מההכנסה הכספית נטו למשק בית. לפי הלמ''ס, ישנם כחצי מיליון משקי בית שבראשם עומד אדם שאינו עומד – כחמישית מכלל משקי הבית במשק.

תמונת חלוקת הכנסות שמספקת הלמ"ס איננה חד משמעית. מצד אחד מדד ג'יני לחלוקת הכנסות ירד - זו השנה העשירית ברציפות- לרמה של 0.351 נקודות ומשלימה עשור של ירידה עקבית מאז 2009. מדד ג'יני הוא מדד מקובל למדידת אי-שוויון בחלוקת ההכנסות בין משקי הבית לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית. ערכי המדד נעים בין 0 לציון שוויון מוחלט, לבין 1 לציון אי-שוויון מוחלט. למרות שאי השוויון יורד בקרב כלל העשירונים - ישראל שוב מוכתרת כחברה המקוטבת ביותר במעקב: פער הכנסות בין העשירן העליון לבין העשירון התחתון שבר שוב שיא. לפי נתוני הלמ''ס, הכנסתם של העשירון ה-9 גבוהה פי 7.4 לעומת זאת של העשירון התחתון –היחס הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. 

על פי הדו"ח, מהעשירון השלישי ומטה עולות ההוצאות הכספיות של משק הבית על ההכנסות, בכ-2,000 שקל בחודש בממוצע, וכלל שיורדים בעשירונים מתרחב הפער בין ההוצאה להכנסה. ממצא זו אינו מתיישב עם ההיגיון, שכן משקי בית אינם יכולים להתקיים במינוס קבוע. 

לממצא זה עשויים להיות כמה הסברים: ראשית, המסוקרים לא נוטים לדווח על הכנסות לא מדווחות (כלכלה שחורה), הסקר אינו כולל ירושות או הכנסות חד-פעמיות, והכנסות אינן כוללת הטבות ב"עין", קרי, הטבה שאינה ניתנת בכסף אלא בשווה כסף, שבדרך כלל ניתנת על ידי המדינה לצורך עזרה בתחומים שונים כגון הנחות בחינוך ובארנונה.

חלוקת מזון לנזקקים (ארכיון) צילום: אביגיל עוזי

החל מהעשירון הרביעי, ההכנסות עולות על ההוצאות בהדרגה: בעשירון הרביעי ההפרש בין ההכנסה להוצאה קטן (8.7%), ואילו בעשירון העליון הפרש זה גדול מאוד (77.6%). חלק מההסבר לפערים העצומים הללו נמצא בנתון הבא: מספר הנפשות בחמישון התחתון (שני העירונים התחתונים) הוא 4.1 בממוצע לעומת 2.7 נפשות בממוצע בחמישון העליון (שני העשירונים העליונים). למרות ההבדל במספר הנפשות, ההוצאה בחמישון העליון גבוהה יותר מאשר בחמישון התחתון בכל סעיפי סל התצרוכת הראשיים.

הפערים החברתיים באים לידי בביטוי לא רק בהכנסות אלא גם באיכות ההוצאה, מה שקובע את רמת החיים של משק הבית: פערים גדולים בין החמישון העליון לתחתון נמצאו בהוצאה על תחבורה ותקשורת (פי 3.7), בריאות (פי 3.1) וחינוך, תרבות ובידור (פי 2.3). קרי, העשירים מוציאים יותר כסף על ביטוחי בריאות משלימים, גם חופשות בחו"ל, תיאטרון קולנוע וכמובן רכישת מכוניות, בצריכת שירותי כבלים, אינטרנט וכו'.

מנגד, פערים קטנים יחסית נרשמו בהוצאות בין חמישונים בסעיפי המזון (פי 1.4) וההלבשה וההנעלה (פי 1.7). ככלל, יותר מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.5%) הייתה על מזון והלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (17.2%) בחמישון העליון.