דו"ח חדש: הפערים בחינוך בין עניים לעשירים בישראל - מהגבוהים ב-OECD
דו"ח ההוגנות בחינוך של ה-OECD המתבסס על מבחני PISA, מגלה: ישראל במקום השני מהסוף בפער לרעת השכבות החלשות; שיעור התלמידים החלשים כלכלית שמשיגים ציונים טובים נמוך בכל שיטת מדידה
דו"ח ה-OECD על הוגנות בחינוך המתפרסם היום מגלה שמצבה של ישראל קשה במיוחד וקיימים במערכת החינוך שלה פערים חברתיים גדולים במיוחד. מהדו"ח, המתבסס בעיקר על מבחני PISA לתלמידי תיכון, עולה בין היתר בישראל הפער השני בגודלו בין הרבעון העליון של הציונים לבין ציוני השכבות החלשות. אחוז התלמידים משכבות חלשות שמגיעים לציונים טובים נמוך בישראל יחסית לממוצע ה-OECD בכל שיטת מדידה שנבחרה. עוד מגלה הדו"ח, שמתבסס על נתוני 2015, שהמוביליות החברתית בישראל נחלשת והרבה פחות צעירים משפרים את דרג החינוך שקיבלו לעומת הוריהם.
- גם המורים בישראל נכשלים במבחנים יחסית ל־OECD
- ארגון המורים: נשבית את בתי הספר לאחר החגים אם לא תושלם רפורמת עוז לתמורה
פער גדול במיוחד התגלה בישראל בין ציוני השכבות החלשות במבחני PISA במדעים לבין הציונים ברבעון העליון של התוצאות. הרבעון העליון קיבל בממוצע 603 נקודות, השכבות החלשות - 417. זהו פער של 186 נקודות שהוא השני בגובהו במדינות המפותחות, אחרי לוקסמבורג (187).
אחוז תלמיד התיכון משכבות חלשות בישראל שהגיעו בכל תחומי מבחן PISA (מדעים, קריאה ומתמטיקה) לרמה 3 (הממוצעת) ומעלה נמוך במיוחד ועומד על 16% לעומת 25% מהתלמידים משכבות חלשות בממוצע ה-OECD. בכמה ממדינות אסיה הגיעו יותר מ-40% מהתלמידים מהשכבות החלשות לרמה 3 בכל שלושת המיומנויות.
אחוז התלמידים החלשים כלכלית שהגיעו לרבעון העליון במדעים מקרב כלל הנבחנים בעולם (תוך שכלול המצב הסוציו אקונומי לציונים) עומד בישראל על 16% לעומת 29% בממוצע OECD). רק 8% מהישראלים מהשכבות החלשות הגיעו לרבע העליון של הנבחנים בישראל במדעים לעומת ממוצע של 11%. לנתון הפנים ישראלי משמעות חברתית רבה כיוון שהוא מעיד על רמת חוסר השוויון הפנימית. מחברי הדו"ח מציינים שלציוני תלמידים משכבות חלשות בתיכון חשיבות רבה משום שהם מנבאים הגעה של תלמידים אלה להשכלה גבוהה ולמשרות מכניסות.
עוד נתון שנראה לכאורה טבעי אבל מקטין את שוויון ההזדמנויות בישראל: 52% מהתלמידים החלשים חברתית בישראל לומדים בבתי ספר הנחשבים חלשים כלכלית. זאת לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 48%. הנתון הזה ממקם את ישראל בעשירייה האחרונה של ארגון המדינות המפותחות. רק 5% מהתלמידים החלשים כלכלית בישראל לומדים בבתי הספר הנחשבים חזקים.
הדו"ח מגלה האטה דרמטית במוביליות החברתית בישראל לפחות במה שקשור לשיפור דרג החינוך. רק 30% מהצעירים בישראל (26-35) שיפרו את דרג החינוך אליו הגיעו לעומת הוריהם. זאת לעומת ממוצע OECD של 35%. הנתון הזה מדאיג דווקא בשל העובדה שבגילאים אחרים מצבה של ישראל טוב מממוצע המדינות המפותחות או שווה לו. בין המבוגרים (56-65) שיפרו 52% מהישראלים את רמת השכלתם לעומת הוריהם מול ממוצע מדינות מפותחות של 43% בלבד.
התוצאה המדאיגה: הפער בין אחוז משפרי רמת החינוך בגילאים מבוגרים וגילאים נמוכים בישראל עומד על -22% לעומת פער ממוצע המדינות מפותחות של 8%. זה ממקם אותנו באחד המקומות האחרונים ב-OECD. במצב לא טוב בפער בין הדורות בנושא שיפור רמת החינוך גם שוודיה עם פער של 25%. בקוריאה וסינגפור לעומת זאת הגיעו יותר מ-60% מהצעירים לחינוך גבוה יותר מאשר הוריהם.
הפער במדד המסוגלות העצמית (הביטחון ביכולת לפתור בעיות מדעיות) בין חזקים וחלשים מבחינה סוציו אקונומית גדל בישראל מציון של 0.35 ב-2006 ל-0.46 ב-2015. זוהי עליה של 0.11, מהגדולות ב-OECD. ממוצע הארגון עומד על 0, כלומר העדר פער. גם הפער בציפיות הקריירה בין תלמידים חזקים כלכלית וחלשים בישראל גדל מציון של 39.6 ל-42, כלומר עליה של 2.4. בממוצע ה-OECD נרשמה ירידה של 1.3.