מסמך חריף לבכירי האוצר: "הממשלה הלאימה למעשה את הביטוח הלאומי"

סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי דניאל גוטליב טוען ש"הממשלה הלאימה למעשה את הביטוח הלאומי". גוטליב כותב את הדברים במסמך שחיבר כדי להצדיק את החלטת שר הרווחה חיים כץ להפסיק להעביר את עודפי הביטוח הלאומי לתקציב המדינה, מהלך שעשוי לגרום לחור של יותר מ-20 מיליארד שקלים בתקציב.

גוטליב מסביר את טענת ההלאמה בכך ש"בשנים האחרונות התווסף תהליך בעייתי במיוחד עבור הביטוח הלאומי: הממשלה החליטה למעשה להתייחס לכלל הקצבאות כאל הוצאות תקציביות שלה". הוא מציין ש"עדות לכך ניתנה ב-2018 כאשר הממשלה הרחיבה את קצבת הנכות ונתנה לכך מענה חלקי בהגדלת הקצבת האוצר לתקציב הביטוחי של הביטוח הלאומי. היא טענה כי כל שינוי בתקציב (גם הביטוחי) של הביטוח הלאומי חייב לעבור את מבחן חוק הנומרטור" (כלומר יש להראות לו מקור תקציבי. ש"א).

לדברי גוטליב, "משמעות הדבר היא שהממשלה לא מבדילה בין התקציב הלא-ביטוחי לבין התקציב הביטוחי של הביטוח הלאומי. היא מתייחסת לדמי הביטוח של המבוטחים כאל תקבולי מסים ולכן מחייבת קיצוץ מקביל גם אם יוגדלו קצבאות ביטוחיות של הביטוח הלאומי. במילים אחרות מבצעת הממשלה למעשה הלאמה של הביטוח הלאומי".

דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר בביטוח הלאומי. המסמך הועבר לחזקיהו ומרידור צילום: עמית שאבי

גוטליב טען עוד במסמך, כי העובדה שהממשלה הפילה על הביטוח הלאומי מאז 1995 לשלם את דמי הלידה, למרות שאין זה תפקידו, "גרמה לגירעון מצטבר גדול, שמוערך במונחים של היום בסדר גודל של 50 מיליארד שקל". רק השנה הוחלט לשחרר את הביטוח הלאומי ממטלה זו.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר העביר את המסמך של גוטליב בסוף השבוע לחשב הכללי רוני חזקיהו ולראש אגף התקציבים שאול מרידור. שפיגלר קורא להם לפתוח במשא ומתן על יישום החלטת ההתנתקות של הביטוח הלאומי מהאוצר.

פשיטת רגל בשנת 2037

הדו"ח האקטוארי המעודכן של הביטוח הלאומי מגלה שהוא עתיד להיכנס כבר בעוד 4 שנים, בשנת 2022, לגירעון שוטף - 4 שנים מוקדם מהצפוי ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037 - 8 שנים לפני התחזית בדוח האקטוארי הקודם.

בעקבות הדו"ח הודיע שר העבודה והרווחה חיים כץ בסוף ספטמבר לראש ההמשלה בנימין נתניהו ולמשרד האוצר על ביטול ההסכם שמעביר את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לאוצר. משמעות ההודעה - אם אכן תצא לפועל - היא חור תקציבי של יותר מ-20 מיליארד שקל. היא נובעת מהחשש שכאשר יגיע הגירעון הצפוי בתקציב הביטוח הלאומי באמצע שנות ה-20, האוצר יסרב לעמוד בהתחייבויותיו ובמקום זאת יקצץ בקצבאות. כן מעוניין הביטוח הלאומי להשיג בשוק החופשי ריביות גבוהות יותר על הכספים. מאז שורר קרע בין הצדדים והם מנהלים את יחסיהם באמצעות החלפת מכתבים זועמים.