מרידור וחזקיהו: עודפי הביטוח הלאומי לא יועברו לתקציב? ייגרם קיצוץ רוחבי של 29%

הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו הודיעו למנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר כי הם דוחים את הודעת הביטוח הלאומי על הפסקת העברת עודפי הביטוח הלאומי לתקציב המדינה. זאת לאור הנזק הכבד שמשמעותו יצירת חור של 20 מיליארד שקל בתקציב 2019. האוצר טוען כי הפסקת העברת העודפים תגרום לקיצוץ רוחבי של 29% ומכנים את ההחלטה "נמהרת ופזיזה".

הדו"ח האקטוארי המעודכן של הביטוח הלאומי מגלה שהוא עתיד להיכנס כבר בשנת 2022, לגירעון שוטף – ארבע שנים מוקדם מהצפוי - ועלול לפשוט רגל בשנת 2037 – שמונה שנים לפני התחזית בדו"ח האקטוארי הקודם.

שאול מרידור, ממונה על תקציבים במשרד אוצר צילום: אלכס קולומויסקי

בעקבות הדו"ח הודיע שר העבודה והרווחה חיים כץ בסוף ספטמבר לראש ההמשלה בנימין נתניהו ולמשרד האוצר על ביטול ההסכם שמעביר את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לאוצר. משמעות ההודעה, אם אכן תצא לפועל, היא כאמור חור תקציבי של 20 מיליארד שקל. היא נובעת מהחשש שכאשר יגיע הגירעון הצפוי בתקציב הביטוח הלאומי באמצע שנות ה-20 האוצר יסרב לעמוד בהתחייבויותיו ובמקום זאת יקצץ בקצבאות. כן מעונין הביטוח הלאומי להשיג בשוק החופשי ריביות גבוהות יותר על הכספים.

במכתבו לראש הממשלה בנושא, השר חיים כץ מציין כי "חלקן של ההחלטות הננקטות ע"י נציגי האוצר, מעלה חשש לקיימות המוסד לביטוח לאומי לזמן ממושך ואת יכולתו למלא את התחייבויותיו כלפי הציבור, אשר שם בו את מבטחו. הגיע הזמן שלמוסד תהיה גם אחריות וגם סמכות בניהול המדיניות"

"תידרש פעולה מאזנת אגרסיבית ומשמעותית"

מרידור וחזקיהו כותבים בתגובה, כי "להחלטה על ביטול ההסכם השלכות מקרו כלכליות משמעותיות על מדינת ישראל. ביטול ההסכם יוביל להגדלת הגרעון בשנת 2019 מ-2.9% ל-4.7%, חריגה מהיעד בחוק הפחתת היגרעון, תוביל לגידול משמעותי ביחס החוב-תוצר ומשכך להרעה בדרוג האשראי של המדינה וביכולת לגייס חוב בריבית נמוכה". לדבריהם, "המשמעות היא הגדלת נתח הוצאות הריביות בתקציב המדינה על חשבון שאר השירותים הניתנים לאזרח ופגיעה באיתנותה הפיננסית של המדינה".

עוד הוסיפו, כי "על מנת להימנע מהגדלת הגרעון תידרש פעולה מאזנת אגרסיבית ומשמעותית של קיצוץ רוחבי המוערך ב-29% בתקציבי הקניות של כלל משרדי הממשלה. קיצוץ רוחבי בהיקפים האלו יביא לפגיעה חסרת תקדים בשירותים החיוניים לאזרח". לדבריהם, "לאור זאת, ראוי היה שהחלטה מעין זו תתקבל רק אחרי ניתוח קפדני מעמיק של כלל החלפות והמשמעויות של ההחלטה ולא בתהליך נמהר ופזיז וללא מעורבות נציגי המדינה הנוגעים בדבר".

הם מבהירים כי "לנוכח כל האמור לעיל בהתחשב באופן קבלת ההחלטה על ביטול ההסכם באופן חד צדדי, מהות ההחלטה וההשלכות הכספיות המהותיות הכרוכות בה על המוסד לביטוח לאומי, אזרחי ישראל ותקציב המדינה, הרי שמדובר בהחלטה שלטעמנו היא בלתי סבירה באופן קיצוני ועל כן אין מקום לקבלה".

לדבריהם, "נוכח חשיבות הסוגיה אנו סבורים כי יש לערוך בחינה ממעמיקה של הכלים לטיפול בגרעון האקטוארי של המוסד ולבחירת סל הכלים המיטבי לטפל בו במקום לנקוט בצעדים פזיזים וחד צדדיים שיעילותם מוטלת בספק". אנו מוכנים בכל עת לעבוד בשיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי ולקיים דיון מקצועי רציני ומעמיק על מנת למצוא פתרונות ארוכי טווח שאכן יתנו מענה לבעיית הגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ולהבטחת איתנותו הפיננסית".

עוד הם טוענים כי "מנתונים שהמוסד הציג לאחרונה עולה כי בשנים הקרובות צפוי עודף בחשבונו השוטף של המוסד לביטוח לאומי ואין כל חשש ליכולת המוסד לשלם קצבאות בתקופה הקרובה. למען הסר ספק", הם מתחייבים, כי "ממשלת ישראל תמשיך לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המוסד וציבור המבוטחים כפי שעשתה עד היום".

עוד תוקפים השניים את כוונת המוסד לנהל את עודפי התקציבים בעצמו וטוענים ש"סיכון הכספים עומד בניגוד לאינטרס הציבור". לדבריהם, האפשרויות לניהול הכספים, אם לא ישמרו באוצר, הן השקפת העודפים בשוק ההון בריבית נמוכה מזו שנותן האוצר או חשיפת העודפים לסיכון בשוק ההון.. "ביטול ההסכם אינו תורם דבר למצבו האקטוראי של המוסד ויש בו כדי לסכן כספי מבוטחים".