מערכת הבריאות: מקצצים לנו בשמיכה הקצרה

"מערכת הבריאות מורעבת. כל פעם מתגלה גירעון במקום אחר", היתה הדיאגנוזה הקולעת של נגידת בנק ישראל הפורשת קרנית פלוג בוועידת “כלכליסט” האחרונה. אתמול התברר שההידרדרות קרובה מששיערנו: קופת חולים כללית ‑ הגוף שמספק שירותי בריאות לכמחצית מתושבי ישראל, לרבות המבוגרים והחלשים שבהם ‑ הודיעה לבתי החולים כי לא תוכל לפרוע את כל חובותיה כלפיהם לחודש ספטמבר.

קשיי התשלום של הכללית לא מלמדים רק על חומרת הגירעון שלה, שהגיע בראשית השנה לכ־1.3 מיליארד שקל, אלא עלולים ליצור אפקט דומינו. הם יפגעו במצבם הכספי של בתי החולים עצמם, ובייחוד אלה הנמצאים בבעלות פרטית כמו הדסה ומעיני הישועה.

את תחלואי מערכת הבריאות אפשר לתאר במטאפורה פשוטה: השמיכה קצרה מדי, וכשמושכים אותה לצד אחד, חושפים אבר אחר בגוף למכת קור.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "מאיפה רוצים שאקצץ? שאפסיק לחסן ילדים נגד שפעת או להפחית את הזיהום בפגיות? שאפטר יועצים לקיצור תורים?" צילום: אוראל כהן

עוד עדות לכך היא בית החולים אסותא באשדוד: לפני שבועיים נחשף ב”כלכליסט” דו”ח של חברת הייעוץ “דלויט” שלפיו בית החולים כבר צבר, פחות משנה מאז ייסודו, גירעון של 150 מיליון שקל ‑ ובסוף השבוע הקרוב חשבון ההפעלה שלו יתרוקן. נותר להמר מי ייפול ראשון, בית החולים הקופה.

בכללית מחכים כבר שלושה חודשים לחתום עם על תוכנית ייצוב, הסדר שבו מעניק האוצר מדי שלוש שנים חבילות סיוע לקופות לעזור להן בכיסוי הגירעון. הסיוע המתוכנן כבר ירד מ־3.5 מיליארד שקל ל־3 מיליארד, אבל הסכם עוד אין.

סיבת העיכוב לא מפתיעה: ויכוח בין משרדי האוצר והבריאות על היקף הסיוע לכללית ולשאר הקופות, שסוחבות גירעונות נמוכים יותר. משרד הבריאות דורש עוד 3 מיליארד שקל לבסיס התקציב. עוד הוויכוח נמשך, והכסף נגמר.

אבל האירוע המכונן של המשבר, שהעמיד את הסכם הייצוב הזה בסכנה, הוא הקיצוץ הרוחבי העצום למימון משכורות השוטרים, שאותו העבירו בממשלה לפני כשבועיים ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון. הקיצוץ, שנועד בעיקר למימון הטבות לגמלאי המשטרה והשב”כ, יגרע כמיליארד שקל מתקציב המדינה לשנת 2019 ‑ שיא של כל הזמנים בכלכלת בחירות.

באוצר גילו מידה של התחשבות במערכת הבריאות, ותקציבה יקוצץ ב־40 מיליון שקל “בלבד”, אלא שהכרסום הזה מצטרף לקיצוץ של 54 מיליון שקל שנעשה מוקדם יותר השנה.

במשרד הבריאות סירבו להשלים עם רוע הגזרה, ושעות אחדות אחרי ההחלטה הודיע מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שלא יוכל לבצע את הקיצוץ, שמשמעותו תהיה ברורה: פגיעה בתמיכה במערכות כמו הכללית ואסותא אשדוד. באוצר לא נשארו חייבים: במכתב ששיגר אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים בתחום הבריאות, הוא התחייב ש”לא ייתן לאיש לפגוע במערכת הבריאות”, אבל שהקיצוץ היה מתון לעומת שאר המשרדים ולא אמור להשפיע על תוכניות אלא רק על מטה המשרד.

"מאיפה רוצים שאקצץ?" שאל אתמול בר סימן טוב. "שנפסיק לחסן ילדים נגד שפעת? שנפסיק את התוכנית להפחתת זיהום בפגיות? שאפטר את היועצים לקיצור תורים?" לדבריו, בהוצאות מטה אין דרך לקצץ, שכן שכר העובדים מעוגן בהסכמי שכר. "אתה יודע כמה דברים יכולתי לעשות ב־40 מיליון שקל? זו המערכת הכי יעילה במגזר הציבורי".

לפתרון כבר רמזה פלוג: כדי לקבל שירותי בריאות טובים יותר, הישראלים יצטרכו לשלם עבורם. ממשלה מתוקנת היתה מעלה את מס הבריאות, שהוא מן הנמוכים במערב. הסיבה שזה לא מתאפשר היא ששר הבריאות נתניהו ושר האוצר כחלון נמצאים בעיצומו של קמפיין בחירות שבא על חשבון הציבור.