האסדה של עמנואל רוזן
ארגון שנאבק על הצבת האסדה של מאגר לווייתן במרחק גדול יותר מהחוף, שכר את שירותי העיתונאי לשעבר כיועץ שר האנרגיה נפגש עם חברות האנרגיה הגדולות בעולם כדי למנוע מהמכרז החדש לחיפוש גז להפוך לעוד כישלון מהדהד
ביום שני השבוע קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון בהצעת חוק האזורים הימיים במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שעבר בקריאה ראשונה בנובמבר 2017.
קראו עוד בכלכליסט:
- החקלאים נלחמים קרקעית במאגר הגז לווייתן
- המשרד להגנת הסביבה: צניחה של עשרות אחוזים בפליטות מזהמים ב-2017, הזיהום מאסדת תמר יעלם ב-2019
- המחוזי דחה עתירה של תושבת מושב דור נגד פיתוח מאגר לווייתן
חוק האזורים הימיים הוא הליך רגולטורי שבמשרדי האנרגיה והמשפטים מגדירים כקביעת גבולה הימי של ישראל. למדינה יש שני גבולות שמוכרים על פי האו"ם - גבול המים הטריטוריאלי כ־20 ק"מ מהחוף, וגבול המים הכלכליים כ־400 ק"מ מהחוף. בגבול זה מותר למדינה לחפש אוצרות טבע וליהנות מהם במידה ומצאה, כמו גם להטיל עליהם הגבלות מס, תקנות ייצוא או תכנון בנייה.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי רוזן נשכר על ידי ארגון "שומרי הבית" כדי לסייע לו במאבק להרחקת אסדת הפקת הגז לווייתן למרחק של 120 ק"מ מהחוף, זאת במקום מרחק של 8 ק"מ המתוכנן להצבת האסדה כעת.
בנייר עמדה שניסחו פעילי עמותת שומרי הבית נכתב לגבי חוק האזורים הימיים כי "עיון בהצעת החוק מלמד כי אם יאושר הוא לא יקנה בידי הגורמים הרלבנטיים ובכלל זה בידי מוסדות התכנון והמשרד להגנת הסביבה את הסמכות לערוך הליך תכנוני סדור, פומבי וחף מאינטרסים זרים שיאפשר פיתוח מאגרי גז נוספים בים התיכון ללא סיכון הציבור והסביבה".
במענה לפניית "כלכליסט" נמסר משומרי הבית ש"עמנואל רוזן הצטרף למאבק של עמותת שומרי הבית לפני מספר חודשים, תוך אמונה כי זהו מאבק צודק הראוי לכל תהודה ציבורית ותקשורתית ולראייה - מעל 100 אלף תושבים מכל רחבי הארץ כבר תומכים במאבק שלנו להרחקת האסדות לעומק הים והמספר הזה עולה מדי יום ביומו".
עוד אומרים שם ש"תפקידו של רוזן, שהינו חתן פרס פראט לתרומה תקשורתית בנושאי איכות הסביבה, מתמקד בייעוץ אסטרטגי בהיבט הפעילות של העמותה במישור הציבורי והתקשורתי ולכן אין כל רלבנטיות לידע שלו בתחום האנרגיה". רוזן, ככל הנראה, מנצל קשרים שצבר במהלך עבודתו העיתונאית כדי לקדם את המסרים והמאבק של העמותה. שומרי הבית מסכמים ש"הם נעזרים ב"מומחים רבים מהארץ ומהעולם מעולמות תוכן שונים וכל אחד מתמקד בתחום הספציפי שלו, כאשר יחד ניתן מענה לכל ההיבטים".
אגב, מבדיקת "כלכליסט" עולה שהחלק התחתון של האסדה כבר מוכן, ואם לא יקרה משהו יוצא דופן, כבר החודש יורם העוגן ביוסטון, והאסדה תחל במסע השיט שלה לישראל, שאמור להסתיים בינואר.
מקנאים במכרזים של קפריסין, לבנון ומצרים
ביום ראשון האחרון יצא משרד האנרגיה בהליך מכרזי חדש לחיפושי גז ונפט. מדובר במכרז שני במספר, זאת לאחר שהמכרז הראשון היה כפסע מתיוג ככישלון מהדהד.
לפני כשנתיים הכריז משרד האנרגיה על פתיחת הים לחיפושי גז ונפט, לאחר כארבע שנים שבהן היה הים סגור לתחרות. שר האנרגיה יובל שטייניץ קיווה שמשקיעים ינהרו לחפש פה גז אלא שהמציאות שבה הוא נתקל היתה מאתגרת יותר. ההכרזה על תוצאות המכרז הראשון נדחתה שלוש פעמים בשל מיעוט משתתפים.
למרות שני סבבי נסיעות לחו"ל, כמו גם אינסוף מצגות של ראשי משרד האנרגיה, מאמצי השיווק לחיפוש שדות גז ונפט חדשים, הובילו בזמנו רק אל שתי חברות, אחת מוכרת ואחת עלומה למדי באזורנו. המוכרת - אנרג'יאן היוונית שכבר עובדת כאן בפיתוח ומשדות הגז כריש ותנין. היא זכתה ב־5 רישיונות חדשים.
עמנואל רוזן. יועץ אסטרטגי ל"שומרי הבית" צילום: שרון בק הגוף השני היה קונסורציום של חברות ממשלתיות מהודו שזכו ברישיון בודד. אלא שמאז לא ידוע מה עלה בגורלו. ההודים אמנם פתחו נציגות מקומית, אולם הם לא נרשמו כחברים באיגוד הישראלי, לוחות הזמנים לרישיון שלהם אינם ידועים, ועד היום התעשייה רואה בפעילותם מעין טובה שראש ממשלת הודו נרנדרה מודי עשה בזמנו לראש הממשלה בנימין נתניהו. כלומר היעדר כוונה להיכנס לפעילות משמעותית. לקראת המכרז החדש אף אחד לא מוכן לקחת סיכון ולהשאיר את הצלחתו ליד המקרה. ל"כלכליסט" נודע ששר האנרגיה יובל שטייניץ ערך לפני כ־4 וחצי חודשים סבב פגישות עם חברות האנרגיה הגדולות בעולם במטרה לשכנע אותן להגיע לישראל.
שטייניץ רואה את הפריחה בתחום המכרזים שיש בלבנון, קפריסין ובמצרים והחליט שהוא לא משאיר את ישראל מחוץ למשחק. בשנים האחרונות התקיימו מספר מכרזים לחיפושי גז ונפט במדינות שכנות. אחת המדינות היותר מעניינות באזור היא קפריסין, שם נרשמו בין היתר ענקיות האנרגיה דוגמת קטאר פטרוליום וגזפרום הרוסית. גם במצרים פועלות חברות גדולות דוגמת ENI, אבל ישראל תמיד נשארה מחוץ למשחק.
המטרה הכריחה את שטייניץ לשבת בארבע עיניים עם השחקנים הבולטים בתחום, גם כאלה שכף רגלם מעולם לא שכשכה במיימי הים התיכון. חלק מהשמות הגדולים עמם נפגש השר הם בריטיש פטרוליום, טוטאל הצרפתית, של ההולנדית ואקסון מובייל האמריקאית. האחרונה נחשבת לאחת מחברות הנפט הגדולות בעולם עם שווי שוק של כ־350 מיליארד דולר. אם משרד האנרגיה יצליח להביא את אקסון מובייל לישראל, הדבר ייחשב להצלחה פנומנלית גם בקרב המקטרגים הגדולים ביותר שלו.
מי יממן את צנרת הגז מישראל לאירופה
אלא שעם כל הרצון הטוב, בענף האנרגיה עדיין מסתכלים על ההליך המכרזי בעין ביקורתית. דרישות הסף למכרז נשארו מאוד גבוהות: הון עצמי נדרש של 400 מיליון דולר, חובת אחזקה של 25% ברישיון לכל קבלן קידוח, וגם החובה לרכוש 4 רישיונות יחד בלי אפשרות לרכוש רישיון אחד בודד. וכמובן, לתכנן השקעות במאות מיליוני דולרים בלי לדעת שיש שוק מובטח - זו מגבלה גדולה.
התוצאה תימדד כבר בשנה הבאה, אז ייחשפו השמות של החברות שיסכימו לבוא לכאן ולהמר על ההצעה המורכבת שהכין להן משרד האנרגיה. שטייניץ תולה תקוות בפיתוח ההיצע המקומי כמו גם בהשקעת מאמצים ב"התקדמות פרויקט צינור הגז ישראל־אירופה, שיאפשר לנו בעתיד לשווק את עודפי הגז ליוון ולאיטליה, ודרכן ליתר מדינות אירופה".
אלא שאף אחד לא יודע מתי צנרת הגז מישראל לאירופה תקום ומי יממן אותה. כישלון שני במכרז יקטלג את ישראל כמצורעת האזורית. בעוד מצרים ולבנון מסתמנות כאי של יציבות, השוק המקומי ייתקע לעד עם דלק ונובל אנרג'י שמלוות אותו מאז 1999.
