החקלאים נלחמים קרקעית במאגר הגז לווייתן

הקרבות נגד הנחת תשתיות הגז הטבעי מסרבים לשכוך. לאחר שבית המשפט דחה כבר חמש עתירות של מועצות אזוריות ותושבים נגד הנחת תשתיות גז - כעת קיבוץ נחשולים והאגודה השיתופית של בת שלמה עתרו לבג"ץ נגד משרד האוצר על כוונתו להפקיע חלק מקרקעותיהם לצורך חיבור מאגר לווייתן. הפקעת הקרקע דרושה להנחת צינורות לגז קונדנסט ומתקן אחסון לגז, כחלק מהתשתית הנדרשת להפקת גז טבעי מהמאגר שבשליטת דלק ונובל אנרגי'. לטענת העותרים, הפקעת הקרקעות אינה חוקית, והם דורשים צו ביניים שיורה למדינה ולנובל אנרג'י להימנע מפעולות בשטח עד להכרעה בעתירה.

על פי הודעת ההפקעה, שפרסם החשב הכללי רוני חזקיהו בסוף יולי, המדינה תפקיע עבור השותפות במאגר לווייתן זכות שימוש בכ־225 דונם להנחת מערכת הצינורות, ותפקיעה החזקה לצמיתות בשטח של כ־24 דונם לצורך הקמת מתקן אחסון בקרקעות בת שלמה, בסמוך ליקנעם. קונדנסט הוא תוצר לוואי המתקבל מהליך הפקת הגז טבעי ומשמש כחומר גלם לזיקוק דלקים. מאחר שלא ניתן להפיק גז בלי לטפל בתוצרי הלוואי, המדינה תכננה הולכה של החומר מאזור חוף דור מזרחה עד כביש 4 ומשם לבתי הזיקוק בחיפה.

בעתירה, שהוגשה על ידי משרד הררי טויסטר ושות', מפרטים העותרים ליקויים שלטענתם נפלו בהליך ההפקעה ואשר לדבריהם נוגד את הוראות חוק הנפט. בין היתר נטען כי על פי החוק בעל זיכיון להולכת נפט צריך לפנות לממשלה בבקשה לרכוש קרקע עבורו, ועל הממשלה לדון בבקשה ולהחליט אם לאשרה, ואם כן אז להכריע בנוגע להיקף ההפקעה ומיקומה. אלא שבמקרה זה, נטען, לא בוצע שום הליך כזה.

עוד נטען כי חוק הנפט מאפשר הפקעת קרקע למטרת הנחת צינור נפט בלבד, ולא למטרת מתקן אחסון. ההבדל בין השניים הוא שבעוד שבקרקע שבה מוטמן צינור ניתן לבצע שימושים שונים לאחר ההטמנה, מתקן אחסון תופס את הקרקע באופן קבוע, ואינו מאפשר בה שימושים נוספים. "הפקעת זכות שימוש או חזקה לצמיתות כמוה כהפקעת בעלות", נטען בעתירה, אלא שבמקרה זה מאחר שבחלק מהקרקעות מדובר במקרקעי קק"ל – הפקעת זכות הבעלות אינה אפשרית.

קיבוץ נחשולים. העותרים טוענים כי ההפקעה נוגדת את הוראות חוק הנפט צילום: צילום אוויר Lowshot.com

העותרים גם טוענים כי הודעת ההפקעה אינה מידתית, נעדרת שיקול דעת ואינה מביאה לידי ביטוי חלופות שהיו עשויות לצמצם את הנזק ליישובים, כגון הצמדת מתקן האחסון לשטח תחנת הכוח חדרה. לבסוף מעלים העותרים גם טענות בדבר סמכותם של שר האוצר משה כחלון והחשב הכללי רוני חזקיהו לפעול בנושא, ומציגים חשש לניגוד עניינים. לטענתם, מאחר ששר האוצר מנוע על פי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מעיסוק בנושא הפקת הגז, הוא מנוע גם מהאצלת סמכויותיו בנושא לכפופים לו, ובהם החשב הכללי. בנוגע לחזקיהו, טוענים העותרים כי גם הוא מנוע מעיסוק בנושא בשל מינויו ב־2011, זמן קצר לאחר סיום כהונתו כמפקח על הבנקים, לתפקיד בכיר בחברת דלק של תשובה. מינוי זה בוטל לאחר כשבוע בעקבות מגבלות תקופת צינון.

אם העתירה או צו הביניים יתקבלו, המשמעות היא עצירת פרויקט תשתית האנרגיה הגדול במדינה (15 מיליארד שקל) והקפאת לוחות הזמנים לאספקת גז לא רק למשק הישראלי, אלא גם לחברת החשמל הירדנית וללקוחות עסקיים במצרים. יתרה מכך, חיבור מאגר לווייתן עד סוף 2019 הוא תנאי עבור חברת החשמל לסגירת ארבע מתוך שש יחידות הכוח הפחמיות בחדרה. לפיכך, ההערכה היא שהמדינה תתקשה לעצור את הפרויקט כשנה לפני הפעלה מסחרית רשמית.

ממשרד האוצר נמסר: "הפקעת המקרקעין לטובת הקמת מתקני הקונדנסט נערכה לאחר הליך סדור, מקצועי ובהתאם להוראות כל דין, ובכלל זה קיום מספר דיונים בוועדה המייעצת לשר האוצר לענייני הפקעות. אצילת הסמכות לביצוע ההפקעה לחשב הכללי מאת שר האוצר בוצעה בהתאם לדין ולאחר שהתקבל אישור מטעם המשנה ליועמ”ש. העתירה טרם התקבלה במשרד האוצר, וכשתתקבל תוגש עמדת המדינה כמקובל לבית המשפט".