עו”ד ספי זינגר: "דירקטורים יהיו חשופים לתביעות אישיות"

חוק חדלות פירעון החדש חושף את חברי הדירקטוריונים של חברות לתביעות אישיות, אם לא יקיימו את חובתם לפעול לצמצום חובות. זהו, לדברי עו”ד ספי זינגר, המנהל החדש של תחום חדלות פירעון במשרד עורכי הדין הרצוג־פוקס־נאמן אחד השינויים הגדולים שיופיע בחוק שייכנס לתוקף בספטמבר 2019.

זינגר, עד לפני כמה חודשים הממונה על נושאי חדלות פירעון ומיסוי בפרקליטות המדינה, הוא האיש המזוהה ביותר עם החוק המסובך ביותר שהעבירה הכנסת הנוכחית. החוק, מסביר זינגר, "מייצר פער בין האינטרס שעשוי להיות לבעל השליטה, שהרבה פעמים מעדיף לקחת סיכונים לבין אינטרס הדירקטוריון, שעלול להיות חשוף לתביעות אישיות".

זינגר, 40, הוא מראשוני עורכי הדין החרדים שהשתלבו במשרד המשפטים. הוא החל את דרכו ב־2010 כמתמחה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לנושאים כלכליים, עו"ד אבי ליכט ונשאר לעבוד אתו כעורך דין. בתוקף התפקיד הזה נהפך לפרקליט הממונה על העברת החוק.

זינגר עזב את הפרקליטות במאי האחרון, זמן קצר אחרי שליכט פרש בטריקת דלת, תוך שהוא משמיע האשמות על פגיעה בשומרי הסף. העובדה שמשרד גדול כמו הרצוג-פוקס־נאמן מינה אותו למנהל התחום ושותף מעידה על עלייה במודעות לתחום חדלות הפירעון.

הדירקטוריון יתחייב לעקוב

זינגר מסביר ש"המציאות שבה יום אחד גילית שאתה חדל פירעון זו המציאות שהחוק החדש נועד למנוע. החוק מכניס לראשונה תחת כנפיו את ההתנהלות של החברה לפני הכניסה להליכים. חדלות פירעון היא סוף של תהליך שבו חברה מידרדרת והחוק מסדיר גם את התהליך. הביטוי הבולט ביותר של זה הוא באחריות של דירקטורים ומנכ"לים לצמצם את חדלות הפירעון. זה מחייב את הדירקטוריון לעקוב כל הזמן אחרי המצב הכלכלי ולתת מענה לקשיים. החובה חלה גם על חברה ציבורית וגם פרטית".

מה היית מייעץ לדירקטוריון?

"מהרגע שהחברה נוטלת אשראי היא צריכה לקחת בחשבון שאולי יהיה כשל אשראי ולבנות מנגנונים שמונעים זאת: מה היא עושה כשמתחילים קשיים, מתי פונים להסדר חוב ומדברים עם הנושים ומתי עורכים תוכנית הבראה. אם החברה לא תעשה את זה - הדירקטורים חשופים. בעלי השליטה הרבה פעמים מעדיפים לקחת סיכונים כדי להציל את החברה, וזה יכול לבוא על חשבון הנושים. ומעתה הדירקטוריון יכול להיות חשוף לתביעות אישיות על הדרך שבה פעל או לא פעל".

אז אנחנו צפויים לגל של תביעות אישיות?

"לא בטוח שיהיה גל. החודש התקבל פסק דין בעניין חברת הרכב החשמלי בטר פלייס. בית המשפט דווקא דחה את התביעה של המפרקים נגד הדירקטורים ונושאי המשרה בחברה על בסיס עקרון שיקול הדעת העסקי. הקריטריון של שיקול הדעת העסקי דורש פרוצדורה נכונה, איסוף מידע וקבלת החלטה מיודעת. אם תקיים הליך מסודר, יכול להיות שזה יגן עליך. בנוסף פסק הדין מזכיר את האחריות החדשה שהוטלה על חברי הדירקטוריון והמנכ"לים בחוק וקובע שאינו מתייחס אליה. כך שיכול להיות שגם ההגנות שנותן פסק הדין הזה עשויות להשתנות".

ספי זינגר על מצבם הטוב של חייבים בישראל: "תפיסת השיקום לא מוטעית. אנחנו עדיין לא בממוצע העולמי של אחוז פושטי הרגל לנפש. יצרנו איזונים ובלמים נגד טענת ‘גן עדן לחייבים’" צילום: אוראל כהן

אולי לא כדאי לשבת בדירקטוריון?

"אני לא חושב שלא כדאי להיות בדירקטוריון. הרעיון הוא שאם תתנהל נכון תזכה להגנה. אם לא - אתה חשוף".

סביר בעיניך שהחוק לא מטפל בנושא של שכר הטרחה לנאמנים בפשיטות רגל?

"שכר הטרחה מוסדר בתקנות ולא בחוק והיה קונצנזוס בין העוסקים בחקיקה שהמקום הנכון שיוסדר הוא תקנות. דבר נוסף הוא המורכבות ופוטנציאל הנפיצות של נושא שכר הטרחה”.

חששתם שזה יפיל את החוק?

"חששנו שזה יכול להפיל את החוק או לגרום לעיכוב משמעותי".

יש טענה שהליכי פשיטת רגל מעודדים פירוק של חברות ולא הבראה.

"אני לא בטוח שהיום לא מבריאים חברות. החוק יוצר תהליכים שנועדו להתריע מוקדם יותר ולהביא את החברה לחדלות פירעון במצב הרבה יותר מתאים להבראה".

לא גן עדן לחייבים

זינגר אומר, עם זאת, ש"השינוי החברתי והערכי העיקרי שיוצר החוק הוא כלפי אנשים פרטיים ובראיית עולם שמתייחסת אל פשיטת רגל של הפרט כחלק ממהלך החיים הכלכלי הרגיל. כמובן, חובות צריך לשלם וצריך לעשות הכל לגבות חובות. אבל כשמגיעים למצב שאין לאדם יכולת לשלם צריך לשקם את החייב ולהחזיר אותו למעגל החיים הכלכלי. החוק הופך את התהליך על ראשו: הוא מכוון הכל לשאלה מתי אני מגיע להפטר".

הפטר כלומר שמיטת חובות שמסיים את הליך פשיטת הרגל ומאפשר לחייב לחזור לחיים כלכליים. החוק הזה הוא שיאה של מדיניות המעבר מענישה לשיקום של משרד המשפטים שנמשכת כבר מ־2013. נתונים שפרסם "כלכליסט" מגלים שמספר מקבלי ההפטר גדל בין 2017-2013 פי 3.5.

רבים טוענים שישראל נהפכה לגן עדן לחייבים.

"אני לא חושב שתפיסת השיקום מוטעית. בהשוואה בינלאומית אנחנו עדיין לא בממוצע העולמי של אחוז פושטי הרגל לנפש. יצרנו איזונים ובלמים כנגד טענת ‘גן עדן לחייבים’. החקיקה נתנה הרבה כלי אכיפה לכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) נגד רמאים, כולל סמכויות חקירה פליליות שלא היו לו עד היום".

יצרתם מצב שבו אדם עם חובות של עשרות מיליונים ואדם עם חובות של מאות אלפי שקלים יכולים לשלם אותה השתתפות עצמית בדרך להפטר. זה לא נראה צודק.

"אדם שיש לו חובות של עשרות מיליונים יכול להיות שגם יכולת ההשתכרות שלו גבוהה יותר ואז הוא ישלם סכומים גבוהים של השתתפות עצמית. יכול להיות גם שתיקבע לו תקופה יותר ארוכה של תשלומים במקום ברירת המחדל של ארבע שנים".

כשאדם גורם לאדם אחר נזק גופני ברשלנות הוא עומד לדין פלילי. למה לא להעניש אדם שהרס לעשרות משפחות את החיים באמצעות רשלנות כלכלית?

"בעיני התפיסה שאומרת שצריך להעניש אדם שפגע באנשים אחרים בשל כשל אשראי לא נכונה. צריך להעניש אותו אם הוא רימה ואז הוא יהיה חשוף לענישה פלילית בזכות כלי האכיפה שהענקנו לכנ"ר. ברמה האזרחית הוא ייענש כי הוא לא יקבל הפטר ופשיטת הרגל תהפוך לכלי שמגביל אותו".

העברתם את החוק בלי נתונים איך הוא ישפיע. בחודשים האחרונים "כלכליסט" חושף נתונים שייתכן שהח”כים היו צריכים להכיר, למשל ש־27% ממקבלי ההפטר חזרו להוצאה לפועל.

"חלק מהנתונים היו לנגד עינינו. בהמשך הדרך אפשר תמיד לתקן. אני לא חושב שנכון היה לעצור תהליך חשוב כל כך ברמה המקרו־כלכלית וגם ברמה החברתית והערכית עד שייאספו כל הנתונים".

אתם טוענים שהחוק מגדיל את חלקם של הנושים הקטנים, שהיום מקבלים במקרה הטוב פירורים. יש טענות שהם לא ירוויחו כלום.

"יש כמה הסדרים חדשניים שנועדו להעביר כסף לנושים הקטנים. מדובר בעיקר בוויתור של המדינה על חלק נרחב מדין הקדימה שלה בחובות ובהפחתה של 25% מהשיעבוד הצף של הבנקים (שיעבוד של כל נכסי החברה ולא של נכס מסוים - ש"א). אם כל השחקנים ימשיכו להתנהג באותה דרך אין ספק שיגיעו לנושים הקטנים סכומים משמעותיים והשינוי יהיה דרמטי".

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק־ארז הגדירה את הקביעה בחוק חדלות פירעון שהחייב זכאי לקיום בכבוד כ”מהפכנית”. אתה מסכים? זה יהפוך לתקדים גם למקרים אחרים?

"בתוך עולם חדלות הפירעון זו אמירה ערכית חשובה מאוד. הימים והפסיקה יגידו אם יש לביטוי הזה השלכות שחורגות מעולם חדלות הפירעון".

זה הגיוני שנשמור רק על הקיום בכבוד של פושט הרגל?

“אני מניח שיש משמעות לזה שבחוק בישראל נכתב שהליך פשיטת הרגל צריך לשמור על הקיום בכבוד של אדם. אבל קשה להעריך מה יהיו ההשלכות”.

דירות יוקרה יימכרו יותר

היום השאלה אם דירת המגורים של אדם תימכר לכיסוי חובותיו תלויה בעיקר בשאלה היכן היא רשומה. אם היא רשומה בטאבו, שזו זכות קניינית, היא לא תימכר. אם היא רשומה בחברה משכנת או במנהל מקרקעי ישראל הסיכויים שתימכר גדולים בהרבה. החוק החדש עורך שינוי דרמטי בתחום הזה. הקביעה האם הדירה תימכר תהיה לפי השאלה כמה זה יכול לתרום לכיוסי החובות ולפי היכולת של משפחת החייב לממן לעצמה מגורים בעתיד.

המשמעות של החוק החדש היא שהבתים והדירות של טייקונים שפשטו רגל יימכרו לכיסוי החובות?

"על פי החוק החדש, אם למישהו היתה דירה ששווה הרבה מאוד כסף, הדירה עשויה להימכר בהליך פשיטת רגל גם אם יש לו זכות קניינית. מי שיש לו דירה מינימלית הסיכוי שהדירה שלו תימכר - קטן הרבה יותר, גם אם הזכות לא קניינית. המבחן הופך מהשאלה איזה זכויות יש לבעל הדירה לאיזון בין צורכי החייב לצורכי הנושים”.

דירות יוקרה יימכרו יותר?

“דירות יוקרה יימכרו יותר”.

לא ראיתי אפליה

זינגר, בוגר ישיבות היוקרה של הזרם החרדי הליטאי, חברון ומיר, עבר את בחינות ההסמכה לרבנות של המדינה וגם חלק מבחינות הדיינות לפני שהגיע למסקנה שעולם המשפט החילוני יתאים לו יותר. "כשהתחלתי במשרד המשפטים אני לא חושב שהיו עוד חרדים בבניין", הוא מספר. "התקבלתי בטבעיות רבה. לא הרגשתי את עצמי כחרדי של משרד המשפטים וגם לא רציתי להיתפס ככזה. הדבר היפה הוא שבשנים האחרונות רואים יותר ויותר חרדים במשרד המשפטים".

יש טענות על אפליה לרעה של חרדים בשירות המדינה.

"אני לא ראיתי אפליה".

אז למה היית חרדי יחיד?

"לאט לאט רואים יותר ויותר חרדים שם. אני לא רואה בזה שום בעיה".

למה עזבת?

"סיימתי את הפרויקט של חוק חדלות פירעון. גם הבוס שלי, אבי ליכט, שהוא מורי ורבי לכל דבר ועניין, עזב. ההתפתחות הטבעית שלי היתה להמשיך לעולם העסקי שבו חדלות הפירעון מתרחשת בפועל".

בתור ממונה על תחום המסים ליווה זינגר את ועדות שישינסקי 1 (מיסוי משאבי אנרגיה) ו־2 (מיסוי משאבי טבע אחרים, כולל כימיקלים). הוא מרוצה מהתוצאות.

לא נכון יהיה להגיד שמשאבי הציבור של הציבור הישראלי עדיין נבזזים?

"לא. היו שני תהליכים גדולים מאוד של ועדת שישינסקי 1 ו־2 שבסופו של דבר קבעו מנגנון מיסוי שנועד להביא חלק ראוי לאזרחי מדינת ישראל”.

הציבור מקבל חלק ראוי?

"ההסדר טוב וראוי ונכון".