השופט אורנשטיין: חוק חדלות פירעון שכח את הנושים

חוק חדלות פירעון אושר במרץ האחרון ויכנס לתוקף בעוד כשנה. החוק מבטא מעבר מגישה של ענישת חייבים לשאיפה לשיקום שלהם. זאת, באמצעות כניסה אוטומטית של פושטי רגל לתהליך שנמשך ארבע שנים ובסופו ניתן לקבל הפטר, כלומר שמיטת חובות. כן מנסה החוק להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות על חשבון המדינה והבנקים.

צילום: bigstock

אורנשטיין תקף את החוק למרות שיש עוד שנה עד כניסתו לתוקף. הוא טען ש"צריך לבצע בחוק מספר שינויים, אחרת נצטער. הלכנו בחוק על הליך השיקום ושכחנו את הנושים". לדבריו, "החוק גרם לפיחות בתום לב. המסר הוא - אל תשלמו חובות". הוא צפה שהפניות בעקבות החוק יגיעו לבתי המשפט בהיקף גדול ו"אנחנו נהיה מוצפים בבקשות".

הוא גם תקף את התפקיד הגדול שנותן החוק לכונס הנכסים הרשמי. "הרחקנו את בית המשפט המחוזי והעברנו את זה לפקיד, וזה לא טוב, מבלי לפגוע בפקידים. אני חושב שניתקנו יותר מדי את בית המשפט מהליך פשיטת הרגל ואני חושב שזה לא תקין".

נראה שברקע דבריו של אורנשטיין עומדים בין היתר הנתונים שפורסמו ב"כלכליסט" כי מספר צווי הכינוס שהוצאו לאנשים פרטיים גדל מתחילת העשור יותר פי שלושה, מ-6,200 בשנת 2010 ל-19,900 ב-2017, גידול של 220%. עלייה גדולה עוד יותר נרשמה במספר הפטרי החובות שניתנו לאנשים שסיימו את הליכי הכינוס מ-2000 בשנת 2013 ל-7200 ב-2017, פי 3.5.

שרת המשפטים אילת שקד אמרה בכנס ש"אם יתברר שחוק חדלות פירעון לא מרתיע מספיק פושטי רגל שקיבלו הפטר לבקש שוב פשיטת רגל, אשקול תיקון לחקיקה". בכך התייחסה לנתונים שנחשפו ב"כלכליסט" כי 27% מהאנשים שקיבלו הפטר (שמיטת חובות) לפני 5-6 שנים כבר חזרו למעמד של חייבים בהוצאה לפועל.

כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי אמרה בתגובה לדברי אורנשטיין כי "בחוק יש מספיק כלים להתמודד עם תופעת חוסר תום לב". עוד ציינה ש-"44% מתיקי פשיטת הרגל שנסגרו בשנת 2017 על פי צו בית משפט, נסגרו בעקבות ביטול ההליך ללא צו הפטר", כלומר מתן ההפטר רחוק מלהיות אוטומטי.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי טען ש"המדינה היא האשמה העיקרית בריבוי חדלות פירעון". לדבריו, "המדינה מחנכת ומובילה את האנשים לא רק שלא לחסוך אלא מעודדת אותם להוציא ולהוציא. זה טירוף".