סלינגר לא רצתה להיות חלק מהקרקס של כבל, ובצדק

ועדת החקירה הפרלמנטרית של הכנסת שנועדה לבדוק את התנהלות הבנקים והגופים המוסדיים במתן האשראי לבעלי ההון במשק הקיאה מתוכה הבוקר את הממונה על שוק ההון דורית סלינגר בבוטות. ואלו הנקודות החשובות שצריך לזכור מהפארסה של החלטתה של סלינגר שלא להגיע אליה בדקה ה-90:

1. באופן אבסורדי, הדיון הראשון בוועדה היה אמור לעסוק בכשלי הגופים המוסדיים במתן אשראי לבעלי ההון אף על פי שמלכתחילה הוועדה הזו בכלל נועדה לבדוק את ההתנהלות של המערכת הבנקאית. בלחץ הבנקים הוועדה הרחיבה תחולתה והחליטה לעסוק גם בכשלי הגופים המוסדיים. והדבר הכי מוזר שקרה הוא שמי שנקראה להיות הראשונה לשבת למול הוועדה הייתה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון ולא למשל חדוה בר, המפקחת על הבנקים או חלילה אחד ממנהלי הבנקים הגדולים. סלינגר, שכלל לא הייתה ממונה בעת משבר 2008 או בשנות הפקת הלקחים שבאו אחריו הייתה הראשונה שאמורה הייתה לקבל שטיפה מחברי הכנסת מול הפלאשים והמצלמות, למען יראו ויראו, ובעיקר למען יצביעו בקלפי.

ועדת הטייקונים מחכה לסלינגר צילום: רשות שוק ההון

2. סלינגר, שיכלה בקלות למסמס את הגעתה, בכל זאת חודש לפני פרישתה הצפויה, נאותה להגיע ואף באה מוכנה ומזומנה עם מצגת מפורטת ומנומקת, אלא משראו אנשיה כי מתכננים לעשות לה לינץ' תקשורתי ולהושיבה בשולחן עגול למול מעגל של חברי כנסת שכבר חמש שנים מחכים לתקוף אותה, בין היתר כי לא תמיד הקשיבה בקולם, הם עשו אחורה פנה. בקשותיהם מחברי הוועדה ומראשה לשנות בסך הכל את אופן ההושבה, לאפשר לסלינגר לשבת לצד אנשי המקצוע שלה שכתבו כמובן את המצגת שהגיעה עמה, ולקבל מהם סיוע, נענו בשלילה. ומדוע? כי זה לא מצטלם טוב? כי חברי הכנסת רצו לבקר ולתקוף אבל לא ממש רצו לשמוע תשובות? זהו בית משפט? אין כאן אפשרות לשליפים? אפילו לנאשמים יש אפשרות להתייעץ עם עורך דינם.

3. הוועדה תכננה לבצע לינץ' תקשורתי בסלינגר. לזעוק את גזל הפנסיות של הציבור, זה בטח כותרת נחמדה, גם ככה הציבור לא באמת מבין בזה ונוח לו להאשים את גופי הפנסיה בכך שהוא עשוי להפוך לפנסיונר עני. סלינגר באה מוכנה ורצתה להציג נתונים אחרים שלא ממש מתיישבים עם התזה של הוועדה: להראות שבעשור האחרון הפנסיות של הציבור ייצרו תשואות פנטסטיות של 8%-10% לשנה. שלמרות המשבר של 2008 כספי החוסכים נוהלו דווקא לא רע בכלל ועם כל הכבוד לפופוליזם, כדי לייצר תשואה, כזו שתאפשר פנסיה נאותה, נדרשים סיכונים. לו כספי החוסכים היו מושקעים כולם באגרת חוב של ממשלת ישראל, אז באמת צריך היה להקים ועדת חקירה שתסביר איך גופי הפנסיה ייצרו כאן דור עני עם פנסיה מצומקת.

4. מעניין היה לראות מה היה קורה ואיזו תגובה הייתה מתקבלת לו היה זה מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו שמחליט לעשות אחורה פנה מהישיבה, או מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח שנבהלת ובורחת. ודאי היו כולם צועקים "פחדנים ושבעים". אבל במקרה זה אין הבדל בין הרגולטורית, הממונה על שוק ההון לבנקאים ולאנשי העסקים. בין אם יש צדק בטענות נגד הבנקים ונגד הגופים המוסדיים ובין אם לאו, האופן שבו תכננה הוועדה לתקוף את הטרף שלה היא פשוט מבזה. מזה שבועות שולחים הדוברים של הוועדה מסרונים לעיתונאים ונציגי הוועדה בוחשים מאחורי הקלעים ומנסים להשיג ראיונות, לקבל ציטוטים ולקבל הד תקשורתי. הדיון הבוקר בוועדה כלל שלל צלמים, פלאשים, כלי תקשורת מכל הקשת, כולם חיכו להצגה הכי טובה בעיר. האם חברי הכנסת ביקשו כאן להשיג צדק? האם רצו כאן לברר ברצינות אם יש גורם אחראי? אם נגרם בכלל נזק שיש לתקן או רק לצלוב את כל מי שמגיע? במובן זה לו רוסק עמינח, פינטו או כל אדם אחר שהיה פועל כפי שפעלה סלינגר היה עושה נכון. ככה לא מתנהלים.

5. הפיקוח על שוק ההון לא חף מכשלים וכמובן גם לא הבנקים או הפיקוח על הבנקים. הגופים המוסדיים סמכו יותר מידי על חברות דירוג האשראי ולא עשו בדיקות מעמיקות לפני שהשקיעו את כספי הציבור בחברות ממונפות מידי שחלבו את החברות שלהם בדיבידנדים. גם בדיעבד המוסדיים לא נלחמו תמיד מספיק לקבל חזרה את כל החוב מבעלי השליטה ולפעמים נדרש היה לחץ תקשורתי כדי שהם ידרשו מאותם בעלי הון אמידים להכניס יד לכיס ולהזרים כסף לשירות החוב. גם לבנקים היה נוח למחוק חובות לטייקונים ולהמשיך הלאה ולא לריב איתם עד השקל האחרון. הבעיה היא שוועדת החקירה הפרלמנטרית לא חיפשה את חקר האמת, היא לא רצתה לשמוע תשובות, או לבדוק באמת בציציות, היא רצתה לנופף בשאלות ותו לא.

6. על כל החגיגה הזו מנצח יו"ר הוועדה, חבר הכנסת איתן כבל. אפשר להתווכח אם כוונותיו של כבל לחקור את האשראי שנתנו הבנקים לטייקונים אמיתיות או נובעות מרצון ביחסי ציבור לצרכים פוליטיים, אבל על דבר אחד כבר אי אפשר להתווכח: הוועדה בראשות כבל הפכה כבר עכשיו לקרקס. במקום לעסוק במהות, עסוקה הוועדה בעיקר בהצגות תקשורתיות ובסידורי ישיבה לצרכי צילום. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, להתייחס להמשך דיוניה ברצינות.