ביהמ"ש העליון דן בערעור של סמנכ"ל פסגות לשעבר שהורשע בתרמית אג"ח

"יש תחושה קשה מהכרעת הדין של ריבוי שגיאות: קיבלו את טענותינו והתוצאה היא הרשעה", כך פתחה ואמרה הבוקר (ד') עו"ד נוית נגב, הסנגורית של פעיל שוק ההון וסמנכ"ל הברוקראז' לשעבר בבית ההשקעות פסגות' דוד אדרי, במסגרת דיון שנערך בבית המשפט העליון בערעור שהגיש על הרשעתו. פרשת פסגות היא אחד מתיקי ניירות הערך הגדולים והמורכבים שהתנהלו בשנים האחרונות.

במסגרת גזר הדין שניתן באפריל 2017 בבית המשפט המחוזי בת"א, הוטלו עונשי מאסר חמורים של 4.5 שנים על אדרי ו-2.5 שנות מאסר על שי בן דוד, מנהל חדר המסחר לשעבר בית ההשקעות שהורשע גם בפרשה.

על פי גזר הדין בחשבון הנוסטרו של פסגות נצברו רווחים תרמיתיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מפעולות המרמה של אדרי ובן דוד בין השנים 2007-2009. "יותר מאשר בכל תיק אחר שהובא בפני בית משפט זה", ציין השופט חאלד כבוב. פסגות שילם קנס של 150 מיליון שקל בשלב מוקדם של החקירה כדי להימנע מהעמדה לדין.

דוד אדרי (ארכיון) צילום: עמית שעל

בגזר הדין ניסה כבוב "לצבוע", עד כמה שניתן, את הרווחים התרמיתיים שהופקו בכל אחת משלוש הפרשות שבהן הרשיע את שני המעורבים – הן לבית ההשקעות והן לכיסם של אדרי ובן דוד. כך למשל ציין כבוב כי בפרשה הראשונה מתוך שלוש, הרצת חמש אגרות חוב של המדינה לקראת מכרז החלף של משרד האוצר, הפרקליטות הגישה לבית המשפט תמליל של האזנת סתר שבו מתרברב אדרי בדיעבד שבאותו מכרז הנוסטרו של פסגות הרוויח בין 75-90 מיליון שקל כתוצאה מהפעילות האסורה.

גזר הדין כולל בתוכו גם נתון מסקרן על סכומי הכסף הגבוהים שהרוויחו אדרי ובן דוד באותם ימים, כספים שחלקם לפחות נובעים מהבונוסים שנגזרו מהרווחים התרמתיים שנכנסו לקופת בית ההשקעות. זאת לאור נוסחת התגמול שלהם שיצרה קשר ישיר בין ביצועי הנוסטרו לבונוסים שלהם, מה שהיה בין היתר לטענת הפרקליטות המניע לתרמית.

"אדרי", ציין כבוב בגזר הדין, "קיבל במהלך 2007-2009 שכר ופרמיות בסכום של כ-65 מיליון שקלים. כאשר הפרמיה שקיבל ביחס לשנת 2007 (השנה שבה בוצעה הרצת אג"ח המדינה, ת.ג) היא למעלה מ-27 מיליון שקלים. בן דוד זכה לפרמיה בסכום של כ-20 מיליון שקלים במהלך שלוש שנים אלה, מתוכם כ-7.5 מיליון שקלים פרמיה לשנת 2007". עם זאת כבוב סייג וציין כי לא ניתן ליחס את מלוא הבונוסים שהשניים קיבלו ב-2007 לפעילות התרמיתית.