הפנסיה של יועמ"ש הכנסת: שומר הסף סורס בדרך אל הבנק

היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון לא נכח שלשום בלילה במליאת הכנסת בעת שאישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק המאפשר העלאת חישובי גמלתו. ההצבעה על החוק, שבה תמכו 50 ח"כים מהקואליציה לעומת 34 שהתנגדו, נערכה כמה דקות לפני השעה עשר בערב.

באותה שעה ינון היה ספון בלשכתו ואף לא צפה בערוץ הכנסת שהעביר את הדיון בשידור חי. הוא אמר שהוא לא מתעניין בחוק ולא עקב אחר הליכי חקיקתו היות שכבר ביקש שלא יחול עליו. בקשתו בעניין לא התקבלה.

למעשה הוא קיבל את החקיקה ברגשות מעורבים. מצד אחד הוא יכול לצחוק כל הדרך אל הבנק. הגמלה החודשית שלו תגדל בכ־9,000 שקל ברוטו ותעמוד על כ־47 אלף שקל. מדובר בהגדלה שהקפיצה את העלות האקטוארית ביותר מ־3 מיליון שקל. מצד שני, הדימוי הציבורי שלו כ"מיסטר קלין" ניזוק קשות.

איל ינון. יוכל לקבל את הגמלה המוגדלת כשיפרוש בגיל 53 ולא יצטרך להמתין עד גיל 67 צילום: אוהד צויגנברג

1. חודש בלבד חלף ממועד הנחת החוק ועד לחקיקתו הסופית. ב־9 במאי 2018 הונחה הצעת החוק שנוסחה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת על שולחנה של ועדת הכנסת, שאישרה את העלאתה להצבעה בקריאה ראשונה. שבועיים וחצי לאחר מכן, ב־28 במאי 2018, אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה. בשבוע שעבר קיימה ועדת הכנסת דיון בהצעת החוק ויומיים לאחר מכן נערכה הצבעה חוזרת. שלשום, כאמור, אושרה הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.

בניגוד למהירות הבזק שבה קודם ואושר החוק, מתברר שתפוח האדמה הלוהט - גמלתו של היועץ המשפטי לכנסת — מרחפת במשכן מאז שנת 2000, אז הוסדר בחקיקה מעמדו של היועץ המשפטי לכנסת. אז החליטה הכנסת ששכרו של היועץ המשפטי יהיה זהה וצמוד לשכרו של שופט בבית המשפט העליון. הח"כים לא עסקו בחישוב גמלתו של היועמ"ש של הכנסת, אלא רק בשכרו.

כידוע, חישוב הפנסיה של שופטים ותיקים המבוטחים בפנסיה תקציבית גורם לשיעור צבירת הפנסיה לזנק ככל שהוותק שלהם גדל, לעומת עובד רגיל במשק שיכול לצבור רק 2% פנסיה בשנה.

ייתכן שהדבר קרה משום שהיועץ המשפטי של הכנסת אז עו"ד צבי ענבר היה בעל פנסיה מקסימלית לאחר שכיהן קודם לכן כפרקליט צבאי ראשי, ומי שהחליפה אותו עו"ד אנה שניידר היתה אף היא בעלת ותק כי צמחה באגף המכס והמע"מ ואחר כך עברה לכהן כיועצת המשפטית של ועדת הכספים וועדת הכנסת.

עם פרישתה של שניידר מונתה נורית אלשטיין כיועצת המשפטית של הכנסת. אלשטיין הגיעה למשכן לאחר עשרות שנים בפרקליטות המדינה ובעת פרישתה צברה את שיעורי הצבירה המקסימליים, כך שלא היה צורך לחוקק חוק שישווה את חישוב נוסחת הפרישה שלה לזו של שופט עליון. ינון החליף את אלשטיין בשנת 2010 כשמונה לתפקיד לתקופת כהונה של 5 שנים, על ידי יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין. קודם לכן משנת 2007 כיהן כמזכיר הכנסת.

בשנת 2015 זמן קצר לפני הבחירות אישר היו"ר ח"כ יולי אדלשטיין את הארכת כהונתו של ינון ב־5 שנים. ל"כלכליסט" נודע שכבר אז ב־2015 הועלתה בפעם הראשונה על השולחן סוגיית הפנסיה שלו בפגישה בין אדלשטיין לינון. הוא הסביר אז שאילו היה נשאר מזכיר הכנסת - משרה שהקדנציה בה לא מוגבלת לתקופת כהונה יכול היה להישאר למשך שנים רבות בעוד כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת קצובה.

היו"ר אדלשטיין הסכים כבר ב־2015 שחישוב אחוזי הגמלה שלו יהיה זהה לזה של שופטי בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, שאליהם צמוד שכרו. אלא שהארכת הכהונה של ינון נעשתה ממש בישיבתה האחרונה של ועדת הכנסת בטרם הבחירות. במועד זה לא ניתן היה לחוקק חוק שישנה את חישוב הגמלה ועל כן הדבר לא קרה. מאז כינון הכנסת ה־20 חלפו 3 שנים ו־3 חודשים. כאמור בחודש שעבר הועלה נושא גמלתו של ינון מחדש במסגרת תיקון ל"חוק הכנסת".

2. הצעת החוק עברה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ב־9 במאי ברוב של 58 חברי כנסת בעד ובהיעדר מתנגדים או נמנעים. אבל התנגדותו הנחרצת של היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד אסי מסינג נגד החוק הקפיצה ח"כים באופוזיציה להתנגד לו. ינון, שהופתע מעוצמת הביקורת של מסינג ושל הח"כים, מיהר כאמור להודיע שהוא מוותר על הגדלת הפנסיה. אבל יו"ר ועדת הכנסת זוהר לא ויתר.

בנוסח הסופי של החוק שהתקבל נקבע שיחולו על היועץ המשפטי המכהן, אם מבוטח בפנסיה תקציבית, ואלה שיבואו אחריו, חישוב אחוזי הגמלה של שופט. המשמעות לפנסיה של ינון לא השתנתה בין הנוסחים. כמי שמבוטח בפנסיה תקציבית הוא יכול לקבל את הגמלה מייד בעת שיפרוש בגיל 53 והוא לא צריך להמתין עד לגיל 67.

3. הדיון שלשום במליאה לפני ההצבעה על החוק בקריאה השנייה והשלישית היה טעון. קודם להצבעה יצא יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר בהתקפה נגד ח"כים באופוזיציה: "מאשימים אותנו שאנו מנסים לקנות את היועץ המשפטי לכנסת. אבל הוא עובד בשביל חברי הכנסת ואנחנו עובדים בשבילו". בהמשך הוסיף כי "תפקידו של היועץ המשפטי לכנסת להזהיר אך לא לעצור אותנו לחוקק בדרכנו".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) אמר כי "זהו חוק פרסונלי שמטיל צל של ספק חשד לניגוד עניינים על היועץ המשפטי של הכנסת. ניסיון שקוף וברור להטיל דופי ביועץ המשפטי של הכנסת ולהפוך אותו לברווז צולע. איך יוכל יועמ"ש הכנסת לקבל החלטות ללא צל חשד של ניגוד עניינים שירחף מעליו כל הזמן כאשר יטפל בפניותיהם של חברי הכנסת שהצביעו בעדו או נגדו. אתם דורסים בהצבעה את שומר הסף החשוב ביותר בפרלמנט ולא מעניין אותכם דבר. עם זאת איני מטיל ספק או רבב ביושרו המקצועי של ינון שהוא ישר דרך ונקי כפיים שעשה עבודתו בצורה מקצועית בתנאים פוליטיים לא פשוטים. מעתה כל החלטה שיקבל בעניניו של ח"כים תיחשב כנגועה".

חיבוק הדוב של מיקי זוהר

מיסטר קלין ניזוק קשות

איל ינון כיועץ המשפטי של הכנסת הוא הסמכות המשפטית העליונה במשכן. ינון הוא הראש של כל המשפטנים בכנסת.

המלצות של ועדות האתיקה לגבי התנהגות של חברי כנסת מועברות גם אליו. לפתחו מובאות גם מחלוקות בסוגיית ניהול הליכי החקיקה: למשל ניהול הדיון בוועדת הכספים בדצמבר 2016 שבו אושר בישיבה לילית החוק למסוי הדירה השלישית - שנפסל בסופו של דבר על ידי בג"ץ.

ינון נחשב כמוערך על ידי חברי הכנסת המרבים להתייעץ בו לא רק בענייני חקיקה אלא גם בעניינים כמו מילוי הצהרת ההון שאותם עליהם לשלוח אל הכנסת. הזדקקותו לתמיכתו של היו"ר אדלשטיין ושל הח"כים מהקואליציה להגדלת גמלתו עלולה להיות לו לרועץ ולפגוע בעצמאותו. זוהר נתן לינון חיבוק דוב כשסירב להיענות לבקשתו שלא להחיל את החוק עליו.

גם חברי כנסת שמעריכים מאוד את ינון אומרים שהפרשייה הזו תגרום להחלשה במעמדו מול הח"כים. עד לסיום הקדנציה של ינון בעוד כשנתיים הוא ייבחן בזכוכית מגדלת באופן התנהלותו מול הח"כים.

חקיקת החוק הפרסונלי להגדלת גמלתו של היועץ ינון היא שערוריתיית. חברי הכנסת צריכים להפסיק לחוקק חוקים פרסונליים שמשפיעים על הכפופים להם, כמו גם לחוקק חוקים המגדילים את תנאיהם. הבעיה היא כמו תמיד שהח"כים מצ'פרים את עצמם או את מי שיכול להועיל להם כאוות נפשם.