המסעדנים: לפקח על תן ביס וסיבוס כמו על חברות אשראי

האם דין כרטיס לקניית ארוחות בתן ביס כדין כרטיס אשראי? איגוד המסעדות הישראלי דורש מהמפקחת על הבנקים חדוה בר ומהממונה על שוק ההון דורית סלינגר לפקח על חברות כמו תן ביס וסיבוס, שמתווכות ברכישה ממסעדות, לפי אותם כללים שחלים על חברות אשראי וחברות הנותנות שירותים פיננסיים. באיגוד טוענים שעיקר פעילותן של החברות האלה מבוססת על מתן אשראי, על שימוש בנכס פיננסי (כרטיס מגנטי) ועל סליקת עסקאות. לדבריהם, כל שלוש הפעולות האלה מצריכות רישיון, ולמרות זאת תן ביס וסיבוס "פועלות ללא כל פיקוח, ואיתנותן הפיננסית אינה מובטחת".

באיגוד המסעדות מעריכים שסיבוס ותן ביס חולשות על 80% מתעשיית המשנה שמסייעת למעסיקים לספק ארוחות לעובדיהם. החברות שנותנות שירות כזה מספקות לעובד כרטיס מגנטי שבו אפשר לרכוש מזון במסעדות מסוימות; מרכזות את החיובים החודשיים; ומתחשבנות במרוכז מול המעסיק. כדי להיכלל בשירות, בעלי מסעדות משלמים לחברות האלה עמלה של כ־10%, בתוספת הנחה במחיר המנות. באיגוד המסעדות מעריכים שמחזור המכירות של החברות האלה עומד על 5 מיליארד שקל בשנה ‑ כלומר כרבע מהמחזור של ענף המסעדנות כולו, שעומד על 20 מיליארד שקל.

מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן צילום: דנה קופל

באיגוד המסעדות נאבקים בחברות האלה, שלא רק מקשות על עסקים קטנים שאינם מתקשרים איתן, אלא גם מעבירות את התשלום למסעדות 45 ימים ויותר אחרי מועד הקנייה.

המסעדנים טוענים עוד שהעמלה שגובות תן ביס וסיבוס מופקעת, וגבוהה פי 8 ויותר מעמלת הסליקה שהם משלמים לסולקי אשראי שנמצאים בפיקוח. לדבריהם, "ענף המסעדות קורס תחת הנטל, ומשווע למעורבות הרגולטורים".

באיגוד המסעדות מבקשים להתריע מפני תגובת שרשרת פיננסית אם חברות ההזמנה ממסעדות ייקלעו לקשיים, שכן הן אינן מחויבות בכל דרישת הון.

מרשות שוק ההון ומהפיקוח על הבנקים לא נמסרה תגובה.