בלעדי לכלכליסט
שטייניץ מציב יעד: עד 2021, פי עשרה מכוניות חשמליות
היום נעות על כבישי ישראל כ־700 מכוניות חשמליות, וכדי לעמוד ביעד השאפתני של 8,000 מכוניות, מיפה משרד האנרגיה את החסמים, בהם זמן טעינה ממושך והיעדר שוק יד שנייה. בשלב ראשון הוקצבו 25 מיליון שקל לסבסוד עמדות טעינה
התוכנית של משרד האנרגיה להמרת חלק מצי הרכב בישראל לשימוש בחשמל במקום בדלק תופסת תאוצה. מטרתה להעלות לכבישי ישראל בתוך שלוש שנים 4,000 עד 8,000 כלי רכב חשמליים כדי ליצור היקף משמעותי שיניע, יעודד ויגדיל את שוק המכוניות החשמליות בארץ. מדובר בהיקף של 3% מסך מכירות הרכב השנתיות בישראל. כיום נעות בישראל רק כ־700 מכוניות חשמליות.
עיקרי התוכנית שהגיעו לידי "כלכליסט" מגובשים בשבועות האחרונים על ידי ראשי משרד האנרגיה ובהובלת ד"ר ברכה חלף שמייצגת, בין השאר, את המשרד גם במינהלת תחליפי הנפט שפועלת בשיתוף משרד ראש הממשלה.
התוכנית מבוססת על מחקר שבוצע לפני כחודשיים על ידי חברת הייעוץ טאק (TACK), שמטרתו למפות את הפוטנציאל, את החסמים ואת הפתרונות בתחום כלי הרכב החשמליים.
שר האנרגיה יובל שטייניץ. הכפלת זרם הטעינה צילום: עמית שעל
המחקר נערך תחת ההנחות של קושי בחדירת המוצר החדש לשוק, היעדר תשתיות טעינה, מגוון מצומצם של כלי רכב חשמליים ודעות קדומות.
אלה נולדו, בין השאר, לאחר הכישלון של בטר פלייס, מיזם שנולד עם חזון ענק, גרר הפסד של קרוב למיליארד דולר למשקיעיו ושבימים אלה מציינים חמש שנים לסגירתו.
על פי נתוני טאק, 9% מהנהגים מצהירים כבר היום, במצב שבו השוק כמעט ואינו קיים, שירכשו רכב חשמלי בסבירות גבוהה. אך מהמחקר שהקיף 1,300 נהגים ומספר קבוצות מיקוד עולה שהסיכוי למעבר לשימוש ברכב חשמלי יגדל אם זמן הטעינה הממוצע לנסיעות עירוניות לא יעלה על חצי שעה. מדובר בנסיעות בתוך יום העבודה ולא בטעינת לילה שאורכת כמה שעות ושבסיומה הסוללה מלאה.
"סוגיית הטעינה היא תנאי סף ליצירת השוק כאשר זמן הטעינה האופטימלי הוא 30 דקות", מודגש בדו"ח של טאק. לזה נלווה מוצר משלים ומחויב המציאות: "פריסת עמדות טעינה: קודם כל בבית - תנאי סף הכרחי - ובעבודה", כך בדו"ח.
כדי לנסות ולפתור את המכשולים האלה, משרד האנרגיה הקציב 25 מיליון שקל לסבסוד הקמת עמדות הטעינה עד לשנת 2021. לצורך הקטנת משך זמן הטעינה משרד האנרגיה בוחן אפשרות להכפלת זרם הטעינה מ־16 אמפר ל־32 אמפר. המעבר יקצר את זמן הטעינה בכפוף למגבלות רשת ההולכה והחלוקה.
חסמים נוספים שעלו במחקר קשורים לצד הצרכני של רכישת הרכב. כך, למשל, הלקוחות הפוטנציאליים רצו לדעת מי יקנה מהם את הרכב כשירצו למכור אותו והאם יהיה לו שוק. עוד הם רצו לדעת על פריסת המוסכים, עלות הטיפולים ושירותי הדרך הנלווים.
לעניין הסחירות והשירות אנשי משרד האנרגיה נמצאים בקשר עם יבואני הרכב. הכוונה היא לחייב את היבואנים לתת שירות מלא בדומה לכל רכב אחר שנמכר בישראל.
על פי ההערכות, מספר כלי הרכב שיימכרו ב־2021 יזנק משמעותית וכך גם מגוון הדגמים, זאת בניגוד למספר הדגמים המצומצם כיום.
לגבי הביקוש - במשרד האנרגיה מאמינים שהמוטיבציות העיקריות להניע את הנהגים הפוטנציאליים הן שיקולים כלכליים: חיסכון בדלק, תחזוקה זולה, מחיר רכישה נמוך בזכות הטבות מס ואחריות ארוכה.
תוכנית המשרד היא לפרסם בנובמבר הקרוב את המכרז להקמת עמדות הטעינה. במקביל מתכוונים במשרד לשתף את הציבור בסוגיות סביבתיות הקשורות לטעינה, בהן קרינה למשל.
