מה תעשה מערכה בצפון למשק הישראלי

האם הכלכלה הישראלית ערוכה למלחמה? המתיחות בגבול הצפוני של ישראל עם התקיפה הנחברת היום בסוריה, על רקע הנוכחות האיראנית הגוברת בסוריה ופרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין האיראני, מעלה את החשש למלחמה באזור.

מלחמה, מטבעה, משנה את חוקי המשחק ועלולה להוביל להאטה, אולם בחינת הנתונים הכלכליים של המשק הישראלי מציירת תמונה מעודדת: כמעט בכל פרמטר אפשרי, קשה לחשוב על נקודת זמן בתולדות המדינה שבה הכלכלה היתה כה איתנה וערוכה ללחימה.

כלכלת ישראל נמצאת תקופה ארוכה במגמת צמיחה מתמשכת. לפני שבועות בודדים בישרה הלמ"ס כי המשק הישראלי צמח ב־2017 בכ־4% - שיעור צמיחה מפתיע, שכן רק כמה חודשים קודם לכן העריכו בלמ"ס כי הצמיחה תסתכם ב־3% בלבד. התחזיות ל־2018 מדברות על צמיחה מעט מתונה יותר של 3.5%, אולם עדיין מדובר בנתון מרשים.

עוד דוגמה לעוצמת המשק ניתן לראות בשפל היסטורי בשיעור האבטלה, שהגיע ל־3.7%.

השקל ייחלש? מצוין

חשש מרכזי בעתות מלחמה הוא שייווצר מעגל קסמים של פיחות המטבע המקומי מול הדולר, דבר שעלול להוביל להתפרצות אינפלציה. אלא שבמקרה של ישראל הפיחות הזה נמשך זמן קצר, ממש ימים בודדים, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים האחרונים בעזה.

בנוסף, השקל נמצא בעיצומו של תהליך ייסוף שהחל לפני עשור. רק בשנה האחרונה התחזק השקל מול הדולר בשיעור דו־ספרתי. לכן, אם תפרוץ מלחמה והשקל ייחלש מול הדולר, הדבר אפילו עשוי לשמח חלק מהשחקנים בכלכלה הישראלית, ובעיקר את היצואנים.

המצב דומה בכל הקשור לאינפלציה, שכן כבר ארבע שנים שהאינפלציה נמצאת מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים ובבנק ישראל רק מנסים להעלות אותה אל היעד.

לפי מחקר של בנק ישראל, מלחמת לבנון השנייה גרמה לאובדן תוצר של 0.35%‑0.5%. במונחים של היום, מדובר על 4.4‑6.3 מיליארד שקל. אלא שהמחקר הזה גם מראה כי המשק הצליח להתאושש במהירות מאירועי לחימה.

לפי אותו מחקר, הייצור התעשייתי של ישראל אינו רגיש במיוחד לעימותים צבאיים. הדבר נכון במיוחד לענפי ההייטק, החלק העיקרי של התעשייה הישראלית, שבהם לא נרשמת ירידה בפעילות במהלך עימותים.

מאז מלחמת לבנון השנייה חל שינוי משמעותי מאוד עבור המשק: זינוק חד בשיעור השירותים מתוך היצוא, המהווים כעת כמחצית ממנו. השינוי הזה דרמטי בעתות מלחמה, שכן יצוא שירותים אינו פיזי ויכול להמשיך בחופשיות יחסית גם על רקע לחימה.

נקודה חיונית נוספת בבחינת המשק בעת מלחמה היא יתרות המט"ח, שנמצאות אף הן בשיא: 115 מיליארד דולר, כשליש מהתמ"ג. היתרות הללו מאפשרות לישראל לרכוש מוצרים מיובאים במהלך 20 חודשים בלי לייצר שום הכנסה נוספת. גם יכולתה של ישראל לגייס חוב נמצאת ברמות שיא, עקב רמת חוב ממשלתי שירד לראשונה מתחת לרף של 60% - רף שמשמש את האיחוד האירופי כמדד ליציבות פיננסית של ממשלות בעולם. גם דירוגי האשראי של ישראל בשיא כל הזמנים.

עקב האכילס

נקודת התורפה העיקרית של המשק בעת לחימה היא התיירות, שנמצאת בימים אלו בשיא של כל הזמנים. לפי נתוני משרד התיירות, ב־2017 נכנסו לישראל 3.6 מיליון תיירים. מאז, קצב כניסת התיירים כבר גדל בכ־17%, ונתון זה לא כולל את התיירות שנכנסה בעקבות מרוץ הג'ירו ד'איטליה.

תיירות החוץ ב־2017 תרמה כ־20 מיליארד שקל לתוצר - סכום שצפוי לעלות לכ־25 מיליארד שקל ב־2018. כל תייר נכנס תורם למשק כ־1,500 דולר בממוצע, כך שירידה של 100 אלף תיירים פירושה אובדן תוצר של 150 מיליון דולר - כ־540 מיליון שקל. לא מדובר בסכומים משמעותיים בבחינת כלל התוצר, שעמד על 1.26 טריליון שקל. אולם לפגיעה אפשרית בתיירות יכולות להיות השלכות קשות, בעיקר עבור כ־150 אלף איש שעובדים בענף, רובם בעלי הכנסה נמוכה.