ביטול הסכם הגרעין יחסל את הצמיחה באיראן

האמת חייבת להיאמר. גם אם האיחוד האירופי, רוסיה וסין ינסו להיאחז בהסכם הגרעין עם איראן, הודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלשום בערב על פרישה ממנו מסמלת את סופו.

נאום הנשיא היה חד־משמעי, וההצהרות הנלוות מטעם הממשל לאחר מכן לא מותירות מקום לספק כי ארה"ב מתכוונת להטיל על איראן סנקציות כלכליות קשוחות, שלא יאפשרו לחברות מערביות שפזלו למדינה במהלך השנתיים האחרונות לממש את תוכניותיהן.

חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים ייגרסו מה יקרה למחירי הנפט ולשוק הרכב העולמי בעקבות חידוש הסנקציות על איראן "כלכליסט" ממפה את עיקרי השלכות המהלך הדרמטי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסגת מהסכם הגרעין עדי ברק, תגובה אחת לכתבה המלאה 

הביקורת של ממשל טראמפ על ההסכם נוגעת בשלוש סוגיות עיקריות. הראשונה היא אי־הכללת תוכנית פיתוח הטילים הבליסטיים. מאז נכנס ההסכם לתוקפו ערכה איראן למעלה מ־10 ניסויים בטילים בליסטיים ארוכי טווח תוך הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון בנושא. השנייה היא מימון הטרור ומדיניות ההתפשטות האזורית שמכתיבה טהראן. מאז חתימת ההסכם, לא רק שאיראן לא עברה תהליך של התמתנות, אלא להיפך. היא הגבירה את פעילותה במדינות ערביות דוגמת סוריה, תימן, עיראק, ולבנון באמצעות ארגונים־שליחים, תוך שהיא נהנית לצורך זה מכספים שהופשרו במסגרת ההסכם. חלק מהסיוע לארגוני הטרור התבטא בבניית ארסנל טילים כמו אצל החות'ים בתימן, המיליציות השיעיות בסוריה וחיזבאללה בלבנון. נקודה שלישית היא הגבלת משך ההסכם. ממשל טראמפ הביע התנגדות נחרצת להגבלת ההסכם לתקופת זמן שבסיומה תוכל איראן לחזור לתוכניתה להשיג פצצה גרעינית.

שריפת דגל ארה"ב בפרלמנט האיראני, אתמול. רוב האיראנים לא נהנו מפירות ההסכם צילום: איי אף פי

שלושה חודשי המתנה

הסנקציות אמורות להיכנס לתוקף בתוך שלושה עד שישה חודשים. בימים אלה מגבש משרד האוצר האמריקאי את ההנחיות הסופיות שלפיהן יצטרכו חברות בינלאומיות לפעול מול איראן. אם הן לא יעשו זאת, הן ימצאו עצמן תחת סנקציות אמריקאיות. הסנקציות האלו לא פחות משמעותיות מהסנקציות הישירות על איראן. הן אמורות להרתיע כל חברה בינלאומית בתחום האנרגיה, הפיננסים, התחבורה, התקשורת ומגזרים אחרים מלסחור עם איראן. החברות המערביות יצטרכו בסופו של דבר ליישר קו עם המדיניות האמריקאית החדשה, ולו רק בשל החשש לאיבוד גישה לכלכלה הגדולה בעולם. עם זאת, ייתכן שהממשל האמריקאי ייאות להוציא פטורים למדינות מסוימות או לחברות מסוימות, כפי שעשה בעבר ממשל הנשיא ברק אובמה בתקופה שלפני חתימת הסכם הגרעין. לראיה, כבר אתמול דיווח "הפייננשל טיימס" כי האיחוד האירופי עומד לבקש החרגות מהסנקציות.

בתוך איראן, פרישת ארה"ב מההסכם משרתת, לפחות בטווח הקצר, את המחנה השמרני־דתי שהתנגד נחרצות להסכם עם המערב. קו זה, בו דבקו המנהיג העליון עלי ח'מינאי וראשי משמרות המהפכה, קיבל עתה חיזוק לטענותיו, בשעה שהקו המתון יחסית שאותו הוביל הנשיא חסן רוחאני, ספג מכה שיהיה לו קשה להתאושש ממנה.

אבל, ההסכם לא הצליח להביא את התועלות הכלכליות המובטחות והרוב המוחלט של האיראנים לא ראו שיפור במצבם הכלכלי.

לפי נתוני הבנק העולמי, זרם ההשקעות הזרות באיראן במהלך 2016 נע סביב 3.5 מיליארד דולר בלבד, בעוד יעדה של הממשלה האיראנית בתחילת ההסכם עמד על כ־50 מיליארד דולר בשנה (בעיקר לפיתוח שדות הגז והנפט). חרף האכזבה, שנת 2016 היתה מוצלחת מבחינת המשק האיראני, שצמח ביותר מ־10%, זאת בהשוואה לשיעור צמיחה שלילי בשנה קודם לכן. כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן בתחילת 2017 והתבטאויותיו כנגד הסכם הגרעין טרפו את הקלפים עבור המשק האיראני והביאו להאטה משמעותית בצמיחה, שהסתכמה בכ־3% בלבד בשנה שעברה.

אלא שמלכתחילה סיכויי הצלחתו של הסכם הגרעין להביא שגשוג לאזרח האיראני היו קלושים. המשק האיראני סובל משחיתות נרחבת, תשתיות לקויות כתוצאה מסנקציות שנמשכות ארבעה עשורים, היעדר שקיפות, וניהול כלכלי כושל.  

המנהיג האיראני העליון עלי ח'מינאי. קיבל חיזוק לטענותיו צילום: אי פי איי

משמרות המהפכה בע"מ

בראש הפירמידה הכלכלית עומדת האימפריה העסקית של משמרות המהפכה, הזרוע הביטחונית של המשטר באיראן ומחוצה לה. חברות המסונפות אליהן חולשות על כל המגזרים המובילים דוגמת בנייה, אנרגיה, תקשורת, תחבורה וחקלאות, ובסך הכל אחראים על 60% מהפעילות הכלכלית במשק. למעשה, אחת הסיבות שחברות בינלאומיות נמנעו מהשקעה בשוק האיראני גם לאחר חתימת הסכם הגרעין, היתה החשש כי הן ישתפו פעולה ללא ידיעתן עם אחת מזרועות משמרות המהפכה. אלה נתונות לסנקציות אמריקאיות משום שהן מוגדרות כארגון טרור.

גל של הפגנות מחאה נגד המשטר והמצב הכלכלי פרץ בתחילת השנה, ובשיאו הבטיח המנהיג ח'מינאי כי האינטרסים הכלכליים של משמרות המהפכה יוגבלו. אך עתה, נוכח ביטול הסכם הגרעין צפוי הארגון לבסס עוד יותר את שליטתו במשק האיראני, בין השאר באמצעות חזרה לתפקידו מלפני 2015 — עקיפת הסנקציות באמצעות רשת מסועפת של חברות קש, מתווכים ומבריחים.

אם היה תחום אחד שכן הביא בשורה למשק האיראני בעקבות הסכם הגרעין היה זה מגזר הנפט. אף שאיראן לא הצליחה למשוך השקעות מסיביות כמו שציפתה לפיתוח התעשייה, ובייחוד לפיתוח שדה הגז הענק דרום פארס, הסרת הסנקציות הביאה לזינוק משמעותי ביצוא הנפט. בחודש אפריל 2018 הגיע יצוא הנפט של איראן ל־2.6 מיליון חביות ביום, בדיוק הרמה הממוצעת של 2011, לפני שהוטלו העיצומים של האיחוד האירופי. לשם השוואה, ב־2015, השנה האחרונה לפני ההקלה בסנקציות, רשם יצוא הנפט האיראני שפל של כמיליון חביות ביום.

איראן היא יצרנית הנפט החמישית בגודלה בעולם, עם תפוקה נוכחית של קרוב ל־4.5 מיליון חביות ביום. הכנסות הנפט מהוות כ־70% מהכנסות היצוא של המדינה, שהסתכמו בשנת 2016 בכ־84 מיליארד דולר. שווקי היצוא העיקריים הם באסיה ובאירופה.

הסעודים רוצים קרדיט

נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין יוצרת אי־בהירות בשוק הנפט העולמי. עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית ישנם גורמים נוספים בשוק הנפט שמושכים את מחירו כלפי מעלה, ובכלל זה ירידה במלאים בארה"ב.

לפי הערכות, בטווח הקצר לא תיפגע תפוקת הנפט האיראנית, בין היתר מפני שהסנקציות האמריקאיות ייכנסו לתוקף רק בעוד כמה חודשים. בטווח הארוך יותר ההערכות מדברות על ירידה של בין חצי מיליון למיליון חביות ביום בתפוקת הנפט האיראנית בשל הירידה ביצוא. הסנקציות האמריקאיות צפויות לפגוע בחברות ספנות והובלה וכן בחברות לביטוח המטענים. הדבר יקשה על האיראנים לשמר את רמת הייצוא הנוכחית, גם אם אירופה לא תפרוש מההסכם.

מי שכבר הודיעה כי תהיה מוכנה לכסות על כל מחסור שייווצר בהיצע הנפט העולמי היא ערב הסעודית - יריבתה המושבעת של איראן. עוד לפני הצהרת טראמפ הספיקו שתי המדינות להתקוטט בנושא הנפט, כשאיראן טוענת שערב הסעודית פועלת להעלאה לא מבוקרת של מחירו, דבר שיפגע בסופו של דבר בשאר היצרניות. התגוששות זו צפויה להתלהט בחודשים הקרובים וכנראה גם לגרום לזעזועים נוספים בשוק הנפט.

ואם כבר בערב הסעודית עסקינן, הצהרת טראמפ התקבלה שם בהתלהבות אבל גם בחשש מסוים מעימות אלים באזור. הסעודים, שיחסיהם עם ארה"ב הידרדרו בתקופת ממשל אובמה בשל חתימתו על הסכם הגרעין, רואים בביטולו ניצחון. פרשנים סעודים טענו מיד לאחר הנאום של טראמפ כי חלקים ניכרים בו נלקחו מהצהרות של בכירים סעודים במהלך השנתיים האחרונות. מי שזכה למירב התשבוחות הוא יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן שהצהיר בראיון לפני כשנה כי השלב הבא במאבק עם איראן יעבור "לעומק הטריטוריה האיראנית". בסעודיה משוכנעים שהצהרת טראמפ היא הצעד הראשון במימוש חזון זה וכי העם האיראני יתקומם בסופו של דבר כנגד עריצות משטר האייתולות עם חזרת הסנקציות והתגברות הלחץ הכלכלי.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com