נתיב לקופה הציבורית: ת"א מכניסה 10.5 מיליון שקל בחודש מקנסות נת"צ

עשרות אלפי נהגים תל־אביבים ולא תל־אביבים קיבלו בשבועות האחרונים דואר רשום, ומצאו דו"ח על נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, מלווה בתמונות ברורות המוכיחות את אשמתם והוראת קנס של 500 שקל. הנסיעה המדוברת אמנם התרחשה מזמן, בדצמבר למשל, ושום פקח לא נראה בסביבה, אבל המצלמות של העירייה רואות כל חוטא שנוסע בנת"צ. גם אם זה לרגע, גם אם זה ממש בטעות (רחוב מרמורק הקצרצר, לדוגמה, או הניסיון לצאת מדיזנגוף סנטר לקינג ג'ורג' הם מוקשים ידועים). הכל מתועד.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

לפי נתוני עיריית תל אביב־יפו, שנחשפים כאן לראשונה לבקשת "מוסף כלכליסט", בינואר נרשמו 20,969 דו"חות, ב־15 הנת"צים המרכזיים בעיר. כמעט כולם מופיעים במפה שלפניכם, למעט רחוב הכובשים (371 דו"חות) ולוינסקי (45 דו"חות). 20,969 דו"חות של 500 שקל הם 10.5 מיליון שקל. בחודש אחד.

לצפייה במפה במובייל לחצו על התמונה

צילום: עמית שעל

האכיפה הזאת התגברה משמעותית בשבועות האחרונים בזכות פריסה רחבה של מצלמות, ותתגבר באמצעות מצלמות נוספות בחודשים הבאים (לרוב הדו"חות אחראיות המצלמות, למיעוטם - פקחים). אלון שרף, מנהל אגף הפיקוח בעיריית תל אביב, אמר השבוע ל"מוסף כלכליסט": "האכיפה החלה בפועל באפריל, אז התחלנו עם מספר מוגבל של מצלמות ובכל חודשיים־שלושה התקנו עוד מצלמות. בסך הכל יש כיום 75 ובשנה הקרובה נוסיף עוד 10". שרף ביקש להוסיף כי הנתונים על מספר הקנסות אינם מעידים בהכרח על היקף הכסף שהעירייה תכניס לקופה, כי "תמיד יש ביטולים או מקרים של אי־גבייה".

העדפת תחבורה ציבורית, למשל באמצעות נתיבים ייעודיים, היא משמעותית מאוד לתחבורה של מטרופולין, ואין עוררין על כך שצריך לקדם אותה. "מטרופולין תל אביב הוא הלב העסקי והפיננסי של ישראל ומרכז כ־50% ממקומות העבודה (...) אוכלוסיית המטרופולין מבצעת בכל יום כ־6 מיליון נסיעות ממונעות, 80% מהן באמצעות רכב פרטי", כתבו אנשי משרד האוצר בספר התקציב של 2017. התוצאה של העומס הזה היא "בזבוז שעות רבות לאזרח בנסיעה על הכביש, שמביא לאובדן כלכלי הנאמד כיום בכ־25 מיליארד שקל בשנה. המשך המגמה הקיימת, הכוללת גידול מתמיד במספר הרכבים החדשים בכל שנה (יותר מ־250 אלף רכבים בשנה), יכפיל את אורך הגודש בקטעי הדרכים בשעות השיא, כך שכל אזרח יבזבז בממוצע יותר מ־60 דקות נוספות מעבר למצב הנוכחי, בכל יום. בהתאם, אובדן התוצר עתיד להגיע לכדי 40 מיליארד שקל ב־2030". המדינה שפקידיה מצביעים על העומס הנורא הזה, אגב, מרוויחה בכל שנה 40 מיליארד שקל, כ־10% מהתקציב שלה, מרכבים פרטיים (במסים על המכוניות, הדלק והחלפים).

הנתיב לתחבורה ציבורית ברחוב מרמורק, ליד כיכר הבימה, בתל אביב. 250 מטר שמכניסים מיליון שקל בחודש צילום: עמית שעל

אז אין מאמץ ישיר לצמצום השימוש ברכב פרטי (להפך, רק בונים עוד כבישים), אבל כן יש מאמץ לחזק את התחבורה הציבורית, שאמורה להקל את העומס הזה. הרכבת ובהמשך הרכבת הקלה יעשו חלק מהעבודה, אבל הלחם והחמאה של התח"צ במטרופולין תל אביב הם עדיין האוטובוסים. לפי נתונים שאספו חוקרים בטכניון, מהירות הנסיעה הממוצעת של אוטובוס בתל אביב היא 16 קמ"ש. בקהיר, לשם השוואה, מדובר ב־25 קמ"ש. בציריך ומינכן — 33 קמ"ש. כדי לשפר את הנתון הזה ולהפוך את התחבורה הציבורית לאופציה ריאלית למיליוני התושבים, העובדים והמבקרים בתל אביב, צריך נת"צים ללא הפרעה. ובשביל נת"צים ללא הפרעה צריך אכיפה; מי שקיבל כעת 500 שקל קנס יזכור היטב את הרחוב שבו אסור לו לנסוע.

העירייה מרוויחה: שינוי הרגלי נסיעה, וקופון נאה בצדו. למשל, מרחוב מרמורק הקצר, כ־250 מטר, והמטעה (ומועט האוטובוסים, אגב) היא מרוויחה יותר מ־1 מיליון שקל בחודש. גם נוסעי התחבורה הציבורית מרוויחים: לאט לאט הנסיעה תתקצר (או שלפחות לא תתארך, בתוך גודש התנועה הגובר).

רק הנהגים מפסידים, מכל הכיוונים. בחלק מהרחובות אין שילוט מספיק בולט שמסמן כי מדובר בנת"צ. בחלק מהם הסימון הצהוב של נת"צ דומה מאוד לסימון הכתום של רחוב בשיפוצים, ולכו דעו איפה מותר לנסוע. ובשום מקרה אין אזהרה, ואין מקום לטעות. מהנסיעה הראשונה בנתיב תח"צ מתחילים לשלם, הרבה. כך הנהגים משלמים קנסות גבוהים, לצד עלויות המכונית הגבוהות, ולכודים בנסיעות ארוכות שנגרמות מהפקקים המתרבים, בין השאר בגלל חפירות הרכבת הקלה ושאר אתרי בנייה (שלהם העירייה מאפשרת לחסום רחובות ללא הפסקה).

התקנת מצלמות אכיפה בתל אביב, בשבוע שעבר. אין אזהרה על עבירה ראשונה צילום: עמית שעל

לחלק הארי של הנהגים האלה אין באמת אופציה לעבור לתחבורה ציבורית, משום שנסיעה באוטובוס מביתם למקום עבודתם, למשל, היא הרבה פחות יעילה ומהירה, מה שהופך אותה ללא ריאלית. העובדה היא שגם בפקקים, ברוב המקרים נסיעה במכונית פרטית תהיה מהירה יותר, נוחה וגמישה יותר מתלות בתחבורה הציבורית, בגלל תדירות האוטובוסים הנמוכה מכדי להסתמך עליה, איחורים, צורך להחליף קווים, צפיפות וכן הלאה.

מכל מהפכת קידמה יש מי שמצליח להרוויח, ויש שכבה שלמה שמשלמת את המחיר. בניסיון לבנות בארץ תחבורה ציבורית נורמלית (לפחות בימי חול. מתי תהיה כזאת גם בסופי שבוע וחגים?) ברור שהנהגים ישלמו את המחיר. אבל אפשר להקל את המחיר הזה. היה אפשר, למשל, להסתפק באזהרה בעבירה הראשונה. אלא ששרף מעיריית תל אביב מסביר שמשרד התחבורה הוא שקבע את גובה הקנס, וש"אין החלטה כרגע לבטל קנס ראשון", אך כל נהג שנקנס יכול לנסות לבטל את הדו"ח בהליך הערעור המקובל. אולי לפחות העירייה תמצא דרך להפנות את סכומי העתק שהיא מקבלת לעוד אפיקים שישנו את התחבורה בתל אביב.