מח"ש: 40% מהתיקים בהם נחקרו באזהרה שוטרים הובילו לכתבי אישום בשנה שעברה

מתוך למעלה מ-640 תיקים בהם נחקרו באזהרה שוטרים, נתקבלו החלטות על העמדה לדין לגבי שוטר אחד או יותר ב-39% מהתיקים (249 תיקים) ב-2017, כך עולה מדו"ח מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה). מתוכם למעלה ממחצית מהתיקים (136 תיקים) נותבו לדין פלילי. לשם השוואה, ב-2016 נתקבלו החלטות על העמדה לדין ב-31% מהתיקים. אחוז מיצוי החקירה (קרי: פיצוח האירוע והגעה לחקר האמת) בתיקים שנחקרו, עמד בשנה שעברה על 71%.

נתון זה שמציגה מח"ש מצביע על "אכיפה משמעותית ואפקטיבית שמבצעת המחלקה לחקירות שוטרים", כדברי אורי כרמל, מנהל מח"ש. הדו"ח מצביע על עליית מדרגה באכיפה בכל הפרמטרים למרות "הסערות שפקדו את מערכת אכיפת החוק בעת האחרונה" ויעיד על כך הנתון של כ-250 תיקים פליליים או משמעתיים, כל אחד נגד שוטר אחד או יותר בשנה, שזה כחמישה תיקים פליליים או משמעתיים שמוגשים בשבוע בממוצע נגד שוטר אחד או יותר.

מח"ש ספגה ביקורת ממבקר המדינה, לאחר שדו"ח מיוחד שלו משנה שעברה מצא כי "שיעור עצום של תיקים הנפתחים במח"ש איננו מטופל בידי שום גורם, אין מופקים לקחים ואין מתקבלות על פיהם החלטות פנים-ארגוניות", בפרק העוסק בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. על פי הדו"ח, התנהלות זו מסכלת את מימוש התוכנית למיגור התנהגויות פסולות של שוטרים. עוד עלה כי כ-43% מתיקי התלונה שנפתחו במח"ש בשנים 2013-2015, נסגרו לאחר הליך בירור ראשוני בלבד ובלי שננקטו כל פעולות חקירה, או לאחר הליך בדיקה בלבד, בלי חקירה באזהרה של השוטר עליו התלוננו.

בין הפרשות המרכזיות שנחקרו השנה מציין הדו"ח את אירוע אום אל חיראן שבו מצאו את מותם השוטר ארז לוי והאזרח הבדואי יעקוב אבו אל קיעאן. וכן פרשת הקנוניה שנרקמה בין רפ"ק ערן מלכה, עו"ד רונאל פישר ופרקליטת המחוז לשעבר רות דוד.

גם מתופעת ההטרדות המיניות הדו"ח לא מתעלם. עבודת מח"ש נטען "חוללה רעידת אדמה בארגון". הדו"ח לא מפרט ולא נוקב בשמות הקצינים הבכירים שטופלו. בדו"ח מובאות דוגמאות ל"חקירות משמעותיות". למשל, קצין שהכה נמרצות אזרח בגלל חשדו שהאזרח הטריד שוטרת שעמה ניהל הקצין רומן, אלימות כלפי עצור באמצעות כלבים משטרתיים, סנ"צ שאיים על בת זוגו, שוטרים שקיבלו שוחד מיני וכספי, ניסיון אונס של קצינת צה"ל על ידי קצין משטרה ועוד.

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך צילום: אוהד צויגנברג

אחוזי ההרשעה של שוטרים בתיקים פליליים שהתבררו בבית משפט, עומד על 85%, כאשר רק 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי. אחוז התערבות הפרקליטות בהחלטות המחלקה, במסגרת עררים, עומד השנה על אפס. מדובר "בנתון חריג, המעיד על תהליך קבלת החלטות איכותי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר, המתבצע במח"ש".

הדו"ח מציין את "חיזוק האמון במח"ש בקרב אוכלוסיות הסובלות משיטור יתר" ובמלים אחרות, אלה הסובלות מגזענות בחברה הישראלי – ערבים, אתיופים, חרדים, עובדים זרים שמולם פועלת המשטרה על בסיס "פרופיילינג אסור העולה כדי עבירה". מח"ש פועלת מול מנהיגי ופעילי קהילות אלה כדי להגביר אמון ושיתוף פעולה.

בנוסף, מציין הדו"ח את הגברת הטיפול ב"קשר השתיקה" של שוטרים המשבשים את חקירות מח"ש, משום שלשוטרים יש נטייה להגן ולא "להלשין" על חבריהם.

מח"ש מופקדת גם על חקירת עבירות פליליות שבוצעו על ידי השב"כ. חקירות אלה מתנהלות לרוב תחת איסורי פרסום.

מח"ש הוקמה לפני 25 שנה ותפקידה הוא לטפל בעבירות פליליות ומשמעתיות שבצעו שוטרים. התוצרים אמורים לשמש את פיקוד המשטרה בהרחקת שוטרים שסרחו, ב"ניקוי השורות", בזיהוי מוקדים עברייניים, בהדחת מפקדים כושלים, בזיהוי כשלים מערכתיים, תוך יצירת הרתעה פנים-ארגונית אפקטיבית. לפרקליטות ולשופטים יש נציבי ביקורת, למשטרה יש את מח"ש וכולם משלימים את מצבת "השמירה על השומרים". "מלאכת 'שמירת הסף' עליה אמונה מח"ש, היא המסד והטפחות להתקיימות מערכת אכיפת חוק תקינה", אומר כרמל. הוא מוסיף כי "למרות הסערה הרוחשת סביבנו תדיר, 'עין הסערה' עצמו, המקום בו אנו פועלים, הוא מקום שקט, מקצועי ורגוע. מח"ש הפועלת בנחישות, ביושר, ללא מורא, מספקת בהחלטותיה ובהמלצותיה 'מצפן' ערכי למשטרה ולמערכת כולה".