שרה כובשת: קדחת הספחת

בדרך לסיפוח השטחים מספחת שקד את משרד המשפטים לבית היהודי. שקד שזיהתה את רפיסותו של המשרד ממשיכה לעשות בו כבשלה. בסמוך לכניסתה לתפקיד, מינתה את עו"ד עמית פישר, שאינו איש משרד המשפטים, לפקח על תשובות מחלקת בג"צים לבית המשפט העליון בנושאי מאחזים והתנחלויות. רק על זה חייבים היו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן לצאת למאבק עקרוני נגד מהלך שחוקיותו מוטלת בספק. וגם הגיונו - מדוע ששרי הפנים, הבריאות, האנרגיה והתקשורת לא ימנו גם הם משגיחים על מחלקת בג"צים? למה רק שרת המשפטים, ולמה רק בענייני התנחלויות?

איילת שקד שרת המשפטים צילום: אוהד צויגנברג

חטוף כפי יכולתך בקואליציה

לא עבר יום וצצה יוזמה חדשה - להעביר את עתירות הפלסטינים בענייני קרקעות מבג"ץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, אליו מתכוונת שקד למנות את עו"ד ד"ר חיה זנדברג שאותה מינתה שקד לטפל בהאחזויות במשרד המשפטים. כאן התפלק לשקד נימוק ציני ולא ציוני - הקלת העומס על בג"ץ. ברור שהנימוק האמיתי הוא להחליש את הפיקוח השיפוטי של בג"ץ על הפקעת קרקעות. זהו צעד משלים לחוק ההסדרה, שיזם עמיתה של שקד, ח"כ בצלאל סמוטריץ, שנועד לאפשר הפקעת קרקעות פרטיות. לחוק הזה אפילו מנדלבליט מתנגד.

לא ברור מה מניעיה של שקד, ציניים, ציוניים או שניהם ביחד. בשבוע שעבר ספגה השרה ביקורת עזה על מינויו של עו"ד ענר הלמן למנהל החדש של מחלקת בג"צים. בסביבתה ציפו ממנה למינוי אידיאולוגי־מפלגתי יותר. שבוע לפני כן "הכריז" מרכז הליכוד על סיפוח השטחים. שקד גמלה ביוזמות משלה. הן בהחלט מתיישבות עם השקפת עולמה, וגם עם מכירת החיסול הקואליציונית של חטוף כפי יכולתך. נתניהו את חוק ההמלצות, דרעי את המרכולים, ליברמן את הגרדומים ושקד את השטחים. אין ספק שהתחרות האמיתית, היא מהו החוק הכי מיותר, הכי מזיק, הכי פחות נחוץ.

אקרובטיקה משפטית יצירתית

השיח התקשורתי־ציבורי מתמקד במרכולים ובעונש המוות. משום מה היוזמות של שקד נבלעות, אף שהן מטלטלות מרבצו דוב רדום אך מסוכן מאין כמוהו. זה 50 שנה מצליחות הממשלה והכנסת לקיים כיבוש ללא סיפוח רשמי. אנומליה זו מושגת באמצעות השילוב של חוסר עניין בינלאומי בצירוף אקרובטיקה משפטית יצירתית בישראל שמצליחה איכשהו לשים מכסה על הקדרה המבעבעת הזו. מסייעת לכך, בין היתר, ההימנעות בהוראת בג"ץ מהפקעת קרקע פלסטינית פרטית. את ההתאפקות הזו מנסה שקד להביא לקצה, כפי שמעידים חוק ההסדרה והרפורמות שלה במערכת המשפט.

מבחינת שקד, יש לכנסת סמכות להחיל את חוקיה גם על שטחים שאינם תחת ריבונות ישראל, בניגוד לעקרונות המשפט הבינלאומי. וזה עוד לפני הדיון הערכי על משמעות הסיפוח - שוויון או אפרטהייד. ובשילוב עם הדיון על עונש המוות — האם גם הוא יחול לפי עקרונות השוויון או שגם כאן יופרדו המחבלים הפלסטינים מהיהודים?