כמו בחינוך: ניסיון הדתה גם למערכת המשפט

לשנה היוצאת שני סיפורי־על משפטיים. הראשון, הגלוי והברור יותר, הוא תיקי השחיתות הנחקרים שמצפים להכרעה: לכתב אישום או לסגירה, ובמרכזם ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרים אריה דרעי וחיים כץ, יו"ר הקואליציה דוד ביטן והפרשות שנוגעות לצוללות ולבזק. הסיפור השני קשור לראשון: המלחמה הפוליטית בשומרי הסף כדי להרתיעם מלחקור בנחישות הראויה. אבל למלחמה הזו ממד נוסף, מרתק ודרמטי לא פחות, שמובילה שרת המשפטים איילת שקד.

כלפי שר החינוך נפתלי בנט נטען שהוא מוביל להדתה של מערכת החינוך. טענה דומה ניתן להפנות לשותפתו הפוליטית שקד - הדתה של מערכת המשפט בשירות הבית היהודי שמבקשת להטות את המחוג הדמוקרטי של המדינה לכיוון היהודי. האסטרטגיה של שקד היא לדבר על הגברת משילות, הפחתת רגולציה ומשפטיזציה, אבל היא עושה זאת באמצעות החלשת המערכת המשפטית, בין היתר לטובת האינטרסים של אורי אריאל, בצלאל סמוטריץ ומוטי יוגב. יוגב דיבר על די־9 שיעלה על בית המשפט העליון. שקד מסתייגת מהדיבור הזה, אבל לא בהכרח מהכוונה שמאחוריו.

שקד ובנט צילום: אלכס קולומויסקי

כך הצהירה שקד על המחסור בציונות ויהדות בפסיקת בית המשפט העליון. התשובה לכך מבחינתה היא מינוי מסיבי של משפטנים חובשי כיפה, גם למשרות בכירות בפרקליטות וגם כשופטים בכל בתי המשפט. שניים מארבעת השופטים שמונו בסבב האחרון לעליון הם דתיים.

במהלך חסר תקדים מינתה שקד "ממונה" מטעמה שיפקח על תשובות המדינה לבג"ץ בעתירות שנוגעות לשטחים. במקביל נחקק חוק שיקל למלט את החטיבה להתיישבות יהודית מפיקוח כדי לתמוך טוב יותר בהפניית המשאבים להתנחלויות. כמו כן נחקק חוק ההסדרה שמאפשר להפקיע קרקעות פרטיות לטובת ההתנחלויות, בניגוד לדעת היועץ המשפטי, שלא יגן עליו בבג"ץ. ובקנה ממתינות יוזמות לחיזוק היהדות כמו חוק הלאום, חוק להגברת משקלו של המשפט העברי, חוק להפרדה מגדרית בהשכלה הגבוהה, והיהלום בכתר - חוק יסוד: החקיקה, שנועד להסמיך את הממשלה לבטל את פסיקת בג"ץ. חוק מהפכני שנועד לשנות את האיזון המשטרי בישראל, אבל לא הקואליציה חתומה עליו, אלא הבית היהודי.

והנה במפתיע, ואולי לא, שחרר השנה בג"ץ שורה של פסיקות שמחזקות דווקא את הממד הדמוקרטי, הליברלי, השוויוני. מחזקות את ההומני והאוניברסלי, אפילו על חשבון הציוני והיהודי. פסיקות שמדגישות את עצמאותו של בית המשפט ואת דבקותו בעקרונות ששקד מבקשת להכרית.

הדוגמאות רבות: ביטול חוק גיוס האברכים, הגבלת כוחה של הממשלה בכליאת מסתננים, ביטול הסמכות "לסחור" בגופות מחבלים, ביטול סמכות שר הפנים לשלול תושבות של חברי פרלמנט פלסטינים המזוהים עם חמאס, ביטול חוק מיסוי דירה שלישית וגם - פסקי דין דמוקרטיים לעילא שהתירו את פתיחת המרכולים בשבת בתל אביב ושחררו את זכות ההפגנה מהרגולציה המשטרתית המכבידה. שופטי העליון לא נדברו ביניהם כדי לאתגר את שרת המשפטים, אלא המשיכו לקיים את האיזון הראוי בעיניהם בין יהדות לדמוקרטיה. איזון ששקד מבקשת להסיט לטובת היהדות, ובעיקר היהדות הכובשת והמתנחלת