ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024
ועידת תחזיות חדש גג עמוד

תחזיות 2018

איילת שקד: "בית משפט צריך לגלות ריסון ולבטל חוקים במקרי קיצון ולא כמו שקורה היום"

שרת המשפטים בוועידת התחזיות 2018 של כלכליסט: "צריך לעשות את האיזון בין לתת לדרג הפוליטי לעבוד ולבין לא לשחרר לגמרי את בלמים". בנוגע למספר חברי הכנסת שיידרשו לאישור תיקון חקיקה שסותרת את פסיקת בג"ץ אמרה, כי "מבחינת המספר 61 הוא בהחלט נכון, כל מספר מעבר לזה זה לא ישים"

עמרי מילמן 10:5825.12.17

 

 

"אני מטיפה ועובדת להפחתת רגולציה, כמובן שיש מקומות שבהן היא הכרחית, צריך לעשות את זה במידה", כך אמרה הבוקר שרת המשפטים איילת שקד בשיחה אחת על אחת עם עורכת כלכליסט, גלית חמי. הדברים נאמרו במסגרת ועידת התחזיות 2018 של "כלכליסט".

 

 

 

"יש לנו שומרי סף חזקים - יועץ משפטי, פרקליטות, משטרה. גם כשאני נפגשת עם שרי משפטים אחרים, אני רואה שאצלנו שומרי הסף חזקים. צריך לעשות את האיזון בין לתת לדרג הפוליטי לעבוד ולבין לא לשחרר לגמרי את בלמים".

 

לשאלה כיצד שוזרת שרת המשפטים את הניסיון להפחית רגולציה וביורוקרטיה עם המינויים הפוליטיים החדשים שקידמה, כך שמשנים למנכ"לים במשרדי הממשלה יהיו משרות אמון השיבה, "היום הרבה פעמים משרה כזו או שהיא לא מאוישת או מישהו שהמנכ"ל הקודם מינה. בחלק מהמקרים המשרה פחות אפקטיבית. כששר מקבל משרד גדול עם הרבה מאד תחומים, יש לו את המנכ"ל, שזו משרת האמון היחידה, ודרכו הוא אמור לנהל את המשרד. מאד הגיוני שגם המשנה למנכ"ל יהיה זרוע הביצוע של השר. אני בטוחה שיושבים כאן מנכ"לים רבים, תראי לי מנכ"ל אחד שלא בחר את המשנה שלו". שקד הוסיפה, כי "לא צריך להסתכל על כל מינוי פוליטי כמינוי מושחת. השרים רוצים להצליח בתפקיד שלהם, אני השארתי את המנכ"לית שמינתה ציפי ליבני, יריב לוין השאיר את מנכ"ל המשרד שלו".

 

איילת שקד שרת המשפטים בשיחה עם גלית חמי עורכת כלכליסט איילת שקד שרת המשפטים בשיחה עם גלית חמי עורכת כלכליסט צילום: עמית שעל

 

 

כאשר נשאלה שקד על נטייתה לטובת העסקים, לאור מקרים שונים כמו למשל סביב שאלת פינוי מכל האמוניה מחיפה אמרה,"לא התנגדתי לפינוי מכל האמוניה, לא עסקתי בנושא. המכל נסגר, היו צריכים למצוא חלופות. לייבוא האמוניה, ואז השר להגנת הסביבה והיועמ"ש ביקשו ממני לתכלל את כל האירוע אבל זה אחרי סגירת המכל". אולם לטענתה היא אכן נמצאת בצד של העסקים, כפי שנשאלה ,"זו תפיסת עולם ליברלית, אפילו ניאו ליברלית. כדי שתהיה כלכלה חזקה, צריך מגזר עסקי חזק, צריך לתת לעבוד ולהפריע כמה שפחות. בתקופתי לא תהיה חקיקה פופוליסטית או קפריית, אני בעד יציבות רגולטורים. זה מעודד משקיעים להגיע לכאן. יש סיבות שענף ההייטק משגשג ומצליח כי המדינה לא מתערבת בין השאר".

 

בנוגע להקמת הבורסה לעסקים קטנים ובינוניים שהמלצות לגבי הקמתה פורסמו בנובמבר האחרון, שקד נשאלה האם הם מצפים שיהיה מי שישקיע בחברות, כאשר היום גופים מוסדיים לא מתקרבים לחברות בינוניות. שקד השיבה, "אני חייבת לתת קרדיט למשנה ליועמ"ש מאיר לוין זה היה רעיון שלו, כשהגיע מהרשות לניירות ערך. יש בורסה כזו ב-30 מדינות בעולם, ככלי לגיוס הון לחברות קטנות ובינוניות. סיפרתי לשר האוצר והקמנו ועדה מקצועית. פרסמנו דו"ח, אנחנו מקבלים הערות מהציבור. אם תקום בורסה כזו יהיה אפשר לקבל השקעות בחברות קטנות, גם ממוסדיים, מאנג'לים, גם מבנקים". לשאלה בורסה כזו תשיג את מטרתה השיבה כי "אנחנו לומדים מהמודלים המצליחים בעולם, ננסה לא לעשות טעויות".

 

שקד נשאלה האם חוק יסוד החקיקה שהיא מקדמת בשבועות האחרונים יחד עם יו"ר מפלגתה נפתלי בנט אינו למעשה צעד פרובוקטיבי בלבד, שכן היועץ המשפטי לממשלה מתנגד, כחלון מתנגד וראש הממשלה אפילו לא התייחס אליו. לדבריה "זה רחוק מלהיות פרובוקציה. יש קונצנזוס במערכת הפוליטית והמשפטית שהחוק נחוץ. הויכוח הוא על הנוסח. תמיד הויכוח הוא על מספר חברי הכנסת שיידרשו כדי לגבור על פסקת בית המשפט העליון".

 

שקד נשאלה כיצד הצעת החוק שקובעת כי מספיק 61 חברי כנסת כדי לשנות פסיקה של בית המשפט העליון לאור הצעת החוק של מפלגה בעלת 8 מנדטים משקפת את רצון העם.

 

לדבריה, "מהלך כזה לא יכול להיעשות רק עם 8 המנדטים שלנו. הוא צריך להיעשות בתמיכה רחבה של הקואליציה, צריך לעבוד עליו בצורה רצינית בכנסת. זה לא חוק שהבית היהודי מעבירים, אלא שדנים עליו בצורה משמעותית בכנסת כמו כל חוק יסוד. כל מהלך קשה ומורכב לא מעבירים ביום. יש חשיבות לעצם פרסום התזכיר, לשים על השולחן. מאמינה שאחרי שנשב עם כל מפלגות הקואליציה נוכל להתקדם. ניהלתי שיחות גם עם מפלגות האופוזיציה, אני עובדת על זה חודשים".

 

בנוגע למספר חברי הכנסת שיידרשו לאישור תיקון חקיקה שסותרת את פסיקת בג"ץ אמרה כי "מבחינת המספר 61 הוא בהחלט נכון, כל מספר מעבר לזה זה לא ישים, מי שחושב שהממשלה יכולה במכה להתגבר על פסיקה של העליון, זה לא המצב, זה רק במקרים חריגים. אני חושבת שבית המשפט העליון צריך לגלות ריסון ולבטל חוקים רק במקרים חריגים ולא כפי שנעשה היום".

 

בנוגע לשאלה האם דנה על הצעת החוק עם ראש הממשלה והאם ראוי שמהלך כה משמעותי לא יעשה בתיאום איתו, אמרה כי "לא ישבתי עם רה"מ על תזכיר החוק, אני שרת המשפטים, אני לא יושבת איתו על כל תזכיר". עוד אמרה כי "זה צריך בהחלט להגיע משרת המשפטים והמשרד, המשרד הפיץ את התזכיר, יש חשיבות להפצת התזכיר. את צודקת שזה חוק משמעותי, חוק יסוד שמהווה את מרכז הכובד של המשטר החוקתי שלנו".

 

שקד נשאלה על מינוי היועץ מטעמה, עמיר פישר, ש"ייפקח" אחר תשובות המדינה לבג"ץ המוגשות על ידי מחלקת בג"צים. לדבריה "מחלקת הבג"צים מייצגת את הדרג המדיני, בתחומי התיישבות יו"ש מי שמתווה את המדיניות זה שר הביטחון, אני והוא עובדים בשיתוף פעולה, והמדיניות של הממשלה זה בהחלט להסדיר את ההתיישבות ביו"ש בכלים משפטיים". עוד הוסיפה כי "מצאתי לנכון להעסיק יועץ חיצוני, למצוא פתרונות חדשים, המערכת עם אותם אנשים כבר הרבה מאד שנים. הוא לא כותב את תשובות המדינה לבג"ץ, מי שכותב זה משרד הביטחון ומחלקת בג"צים. אם יש מחלוקת מי שמכריע זה היועמ"ש לממשלה".

 

לשאלה האם התערבות של השרים בנושאים ספיצפיים אינה עלולה להיות בעייתית השיבה כי "מי שקובע בסוף את הייעוץ זה היועץ המשפטי לממשלה. שרים צריכים להתערב. שרים מתערבים זה לא מילת גנאי. שרים צריכים להתערב בתשובת המדינה לבג"ץ. אמרתי לשרים תהיו מעורבים בקביעת המדיניות, גם היועמ"ש לממשלה עומדת את זה. השר צריך להתוות מדיניות, והפרקליט צריך לייצג את עמדתו".

 

לשאלה האם כאשר יגיע למשל נוחי דנקנר לעליון יוכלו גם השרים להתערב השיבה שקד כי "אם יש מצב כזה, לפעמים היועץ המשפטי בעצמו מתייצב בעמדת יועץ (כשמשיב לבג"ץ - ע.מ). אלא אם זה יהיה קשור למשרד הכלכלה או האוצר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x