נשיאת העליון חיות: "משילות אינה היתר להפרת חוק"; שקד: "הדמוס הפך לדמון"

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד נשאו הערב נאומים תקיפים בכנס העמותה למשפט ציבורי בזכרון יעקב, שחשפו את המחלוקת הנוקבת בין הרשות המבצעת לרשות השופטת.

"למרבה הצער, נשמעים קולות לאי ציות להכרעות שיפוטיות והציבור עלול להפנים מסרים מסוכנים אלה. וכך הדרך קצרה ל'איש הישר בעיניו יעשה'. מתן לגיטימציה להפרת חוק היא מסוכנת והדברים חמורים שבעתיים כשהדברים נשמעים מנבחרי ציבור. זו הדרך לאנרכיה", אמרה הנשיאה חיות, שתקפה את האג'נדות של שקד בענייני המשילות ובחירת שופטים. "משילות אינה היתר להפרת חוק. שוב ושוב, חוזר הניגון - הרשות לא פועלת, בג"ץ מכריע והרשות תוקפת את בית המשפט".

חיות הדגימה זאת באמצעות פסילת חוק הגיוס. "אנו השופטים משתדלים להקפיד בכבודן של הרשויות האחרות, כך למשל אנו משתדלים למצות כל פיתרוןן באמצעות הרשות עצמה כדי לייתר הכרעה מצדנו. אך למרבה הצער לעתים יש צורך בהכרעה. למשל גיוס בחורי ישיבות. בית המשפט המתין למעלה מעשור ללא הועיל".

לגבי המאמץ של שקד למנות שופטים ימנים-שמרנים-דתיים אמרה חיות: "מינוי שופטים לפי פרופיל פוליטי הוא מהלך מסוכן ביותר החותר תחת אמון הציבור בהכרעה שיפוטית ניטרלית". היא סיכמה כי "דיאלוג בין רשויות השלטון הוא חשוב גם אם הוא מלווה בחילוקי דעות כל עוד הוא מכבד וענייני. לדאבון הלב חלק מנבחרי הציבור רחוקים מלכבד ודוגמאות מבישות יש למכביר".

חיות ושקד צילומים: אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

שקד, מצדה, תקפה את מבקרי יוזמתה לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שהופצה השבוע כתזכיר חוק. לדבריה, "הדמוקרטיה הישראלית בורחת מהעם. הדבר נובע מפחד עמוק וקמאי מהעם ומריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים".

לטענת שקד, מערכת המשפט מבקשת ליצור הפרדה בין ה"דמוס" (העם) ל"קרטוס" (השלטון). "הדמוס הפך לדמון, והעם הפך לסכנה הניבטת מכל פינה. הכרעותיו של הדמוס, לפי התיאוריה הפוליטית החדשה, מונעות מרגשות ולא ממחשבות, מדחפים ולא מדעות. ובדיוק בשל כך - חוקיו של העם, כפי שאלה מחוקקים באמצעות נבחריו, מצוירים לא פעם כמי שעשויים להמיט על כולנו אסון נורא".

לדבריה, "הצורך לחוקק את חוק יסוד: החקיקה ברור ומוחשי לכל מי שיד ורגל לו בעולם המשפט. חוק-יסוד החקיקה מחזיר את השיטה שלנו ליסודות הדמוקרטיים המסורתיים שלה. הוא מאפשר לראשונה קיומו של דיאלוג חוקתי אמיתי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת".

בנאומה, רמזה שקד לפסילת חוק המסתננים: "השיטה שלנו רואה לנגד עיניה בבירור את 'ירושלים של מעלה', אבל לא מצליחה להבחין בדרום תל אביב של מטה".

שקד מתחה ביקורת נוקבת על החלטת בג"ץ בנושא גופות המחבלים: "יחד עם כל עם ישראל קיבלנו בימים האחרונים בהשתוממות את פסק הדין המורה לממשלה לוותר על החזקת גופות המחבלים שבידינו, ללא חקיקה חדשה. כיצד לבית המשפט מעולם לא הפריע אותו חוסר הסמכה מפורש בבואו לפסול חוקים. האם בספר החוקים שבית המשפט מחזיק בידיו הסמכות הזו מופיעה?". היא סיכמה כי "השופטים אינם בני האור והמחוקקים אינם בני החושך".

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אמר בכנס: "זה לא סוד שחקירות ראש הממשלה כחשוד מתקדמות, ונראה כי הן צפויות להסתיים בהקדם.

כבר אמרתי זאת בעבר, ואני חוזר ואומר פעם נוספת – מערכת אכיפת החוק פועלת אך ורק על פי מצפן אחד שמכוון את דרכנו - והוא ברור החשדות וגילוי האמת.

שום דבר אחר איננו מענייננו.

"אני מוטרד מהשיח הציבורי בעניינים הללו, שלעיתים גולש לקיטוב ומחנאות. נדמה שכל מחנה סימן את המטרה הסופית שלו, ומבחינתו התוצאה ידועה מראש.

אלה דורשים כך, ואלה דורשים אחרת. לא ההפגנות בעד ולא ההפגנות נגד, לא כותרת כזו ולא כותרת אחרת, לא סרטונים המתפרסמים ברשת ולא כל מיני פרשנים שלא באמת מכירים את העובדות והראיות - כל אלה לא צריכים להשפיע, וגם לא ישפיעו, כהוא זה על מערכת אכיפת החוק".

אביחי מנדלבליט צילום: צביקה טישלר

לדברי מנדלבליט, "אנו מתייחסים בכובד ראש לביקורת עניינית המופנית אלינו. אך אל לנו לשפוך את התינוק עם המים. על ביקורת להיות אמיתית ומבוססת. עם זאת, יש להגן על מעמדם של העושים במלאכה במשטרה ובפרקליטות ולא לפגוע בלגיטימיות שלהם על ידי אמירות חסרות בסיס".

היועץ אמר כי "משמעות התזכיר (של חוק יסוד: החקיקה, מ"ג) שלפיו די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק 'עוקף בג"ץ', היא עיקור מתוכן של סמכות בג"ץ למלא את תפקידו כמגן המיעוט. הוא מקשה עליו עד מאוד לקיים ביקורת חוקתית אפקטיבית. קבלת האמור בתזכיר יביא בעיני לפגיעה של ממש בדמוקרטיה הישראלית".

לדבריו, "יש מי שטועה לחשוב, שדמוקרטיה היא רק שיטת בחירות, ושתכליתו היחידה של המשפט היא לאפשר למי שזכה ברוב הקולות בבחירות לנהוג כאוות נפשו.

ברוח הדברים האלה, אמר אחד מחברי הכנסת לאחרונה, בעקבות פסק דין בו נדחתה עמדת המדינה, כי 'הממשלה תצטרך להחליט אם להמשיך לקיים את החלטות בג"ץ'. רבותי, זו אינה דמוקרטיה, אלא זו סכנה לדמוקרטיה. אין זו דמוקרטיה בלי הגנה אפקטיבית על זכויות הפרט".