החוק להגבלת בג"ץ של בנט ושקד: הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61
שרת המשפטים ושר החינוך פרסמו תזכיר חוק יסוד החקיקה שמסדיר את היחסים בין הרשויות ומגביל למעשה את סמכות בג"ץ בבואו לבטל חוקי כנסת. בין היתר נקבע כי בג"ץ יוכל לפסול חוק של הכנסת רק בהרכב של תשעה שופטים וברוב של שני שלישים, כלומר שישה שופטים
תזכיר חוק יסוד החקיקה שמסדיר את היחסים בין הרשויות הופץ היום. חתומים עליו שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט שמנמקים את המתווה החדש בסדרת פסקי הדין האחרונים שיצאו מתחת ידו של בג"ץ והפכו חוקי כנסת והחלטות ממשלה כמו מתווה הגז, חוק המסתננים, מיסוי דירה שלישית, שלילת תושבות תומכי חמאס, התרעת בטלות התקציב הדו שנתי, פסילת סמכות הממשלה להחזיק גופות מחבלים ללא חוק וכו'. על הפרק ממתינה הכרעת בג"ץ בעתירה נגד החוק לפיצול תאגיד השידור.
חוק היסוד המוצע נועד להסדיר את יחסי הרשויות, אבל ייעודו האמיתי הוא להגביל את סמכות בג"ץ בבואו לבטל חוקי כנסת. הנקודות המרכזיות בתזכיר ומשמעותן הן:
1. בג"ץ יוכל לפסול חוק של הכנסת רק בהרכב של תשעה שופטים וברוב של שני שלישים, כלומר שישה שופטים.
2. הכנסת תוכל להתגבר על הפסילה, כלומר לחוקק מחדש את החוק שנפסל, ברוב של 61 חברי כנסת. המשמעות היא שלא הכנסת מתגברת על בג"ץ אלא הממשלה שנהנית מתמיכת 61 חברי כנסת לפחות. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, התייחס לאחרונה למספר הח"כים שדרושים למקרה שיחוקק סעיף התגברות. לשיטתו אין צורך בסעיף כזה, אבל אם כן, נדרשים לפחות 10 ח"כים מהאופוזיציה כדי להקנות ל'עקיפת' בג"ץ רוב משמעותי בכנסת על כל חלקיה.
איילת שקד ונפתלי בנט צילום" אי פי איי
3. 61 ח"כים יוכלו לחוקק מחדש את החוק והוא יהיה תקף לחמש שנים תוך מתן אפשרות להארכה חוזרת של תוקפו.
4. לא ניתן יהיה לפסול חוקים בעילה פרוצדורלית, כמו פגמים בהליך (לדוגמא פסילת חוק מיסוי דירה שלישית) אלא רק במקרים שבו הליך החקיקה, וכמובן תוכנה, סטו מהוראה הקבועה בחוקי היסוד.
5. רק בית המשפט העליון יוכל לפסול לחוק. כיום אין הוראה מוסדרת כך שעקרונית יכול גם בית משפט שלום לפסול חוק. התזכיר קובע שאם במהלך דיון בתיק כלשהו בפני בית משפט מתעורר ספק לגבי תוקפו של חוק, הוא יפנה את השאלה לבית המשפט העליון. ההליך בעליון ייעשה בשני שלבים. בתחילה הרכב של שלושה שופטים יקבע אם אכן התעורר ספק לגבי תוקף החוק ואם אכן נחוצה הכרעה בעניין שהתעורר בפני בית המשפט הנמוך יותר. אם התשובות הן חיוביות, תובא השאלה בפני הרכב של תשעה או יותר.
6. הליך חקיקת חוקי היסוד יהיה מורכב יותר. הם יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת חוקה או עשרים חברי כנסת לפחות. הם יחוקקו ברוב של 61 ח"כים בכל אחת משלוש הקריאות והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.
שר החינוך נפתלי בנט אמר: "היום אנחנו אומרים לבג״ץ: לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג״ץ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".
שרת המשפטים איילת שקד, אמרה: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון"
