הכנ"רית מגבה את נאמני מגה בניסיון להסתיר מידע מהנושים

ההתנהלות התמוהה של נאמני מגה נמשכת ואף מחריפה. השלושה, עו"ד אודי גינדס, עו"ד אמיר ברטוב ורו"ח גבי טרבלסי, הגישו את הדו"ח שדרש מהם השופט אילן שילה בגיליונות נייר גדולים במיוחד, שלא מאפשרים לסרוק אותם למערכת נט המשפט ועל כן לנושי מגה אין גישה אליהם. זאת לאחר ששלשום פורסם ב"כלכליסט" שהנאמנים הגישו את אותו דו"ח תחת חיסיון, כך שהנושים לא יוכלו לראותו.

משמעות הגילוי החדש היא כי הנאמנים לא סרקו את הנספחים כמקובל, אלא הדפיסו ארבעה עותקים בלבד מהדו"ח, שאמור להיות גלוי לעיני אלפי הנושים של מגה, ומסרו אותם ידנית: עותק אחד לשופט שילה, עותק שני לכנ"רית סיגל יעקבי ושני העותקים הנוספים לבנק הפועלים ולארגוני החקלאים, שלהם הורה השופט שילה להגיב לנתונים.

הדו"ח, ובעיקר הנתונים החסויים בנספחים, אמורים לאפשר לבחון את דיווחי וחישובי השכר שביצעו הנאמנים ולבדוק אם היו נכונים ומדויקים. הבדיקה הזו הכרחית ביותר לאור העובדה שבתחילת הדרך דרשו הנאמנים 153 מיליון שקל שכר טרחה בטענה שזה הסכום שמתקבל מהתקנות, אך חישובים על סמך נתוני אמת חשפו עד מהרה שמדובר במספר שאין לו כל אחיזה במציאות.

מימין: רו"ח גבי טרבלסי, עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר בר טוב צילום: דנה קופל, עמית שעל

חישובים מעודכנים שהגישו הנאמנים הפחיתו לכאורה את דרישת השכר ל־62—99 מיליון שקל, אולם כאשר פנה "כלכליסט" ליעקבי כדי לבקש התייחסותה לכך שדו"ח שמפרט מה עשו הנאמנים בכספי הנושים, שבשמם הם פועלים, מוגש תחת חיסיון ועל גבי גיליונות גדולים, נמסר בתגובה כי הדו"ח הוגש לשופט וליעקבי "וכנראה לא נסרק מפאת גודלו". עוד מסרה הכנ"רית כי לא תנקוט עמדה לגבי סוגיית חיסיון הדו"ח ותותיר את ההכרעה לשופט שילה. "כלכליסט" הגיש בקשה דחופה להתיר את העיון ואת פרסום הדו"ח.

"מדובר באלפי נושים ובמאות גיליונות אקסל שאם נסרקים בגיליונות בגודל רגיל, אינם קריאים", אמר ל"כלכליסט" הנאמן גינדס. אלא שתשובתו אינה מתיישבת עם מידע שהגיע לידי "כלכליסט", שלפיו חלק נכבד מהנספחים מורכב מ־21 עמודים של טבלאות בנות חמש עמודות: שם הנושה, סה"כ תביעת חוב, סה"כ הכרעת חוב, סטטוס הכרעת חוב וסה"כ תשלומים לנושים. ב־21 העמודים הללו יש פירוט של של כל תביעות החוב שהגישו הנושים לנאמנים וכמה קיבל או אמור לקבל כל נושה. לא מדובר במאות עמודים ובוודאי שלא באלפים. המשמעות היא שלו רצו הנאמנים, יכלו להגיש את הטבלה בגודל A4 המקובל ולא כפי שעשו.

העובדה שהנאמנים לא ממש רצו שהנושים יחשפו לדו"ח עולה גם מכך שהם הגישו את הדו"ח חסוי למרות שאת החיסיון הם ביקשו רק על הנספחים שהוגשו בנפרד. מדוע אם כך לא הוגש הדוח עצמו באופן גלוי? לשאלה הזו לא הצלחנו לקבל תשובה.

תגובות נדהמות בענף

ההתנהלות של נאמני מגה והעובדה שהגישו את הדו"ח באופן חסוי הפכו בימים האחרונים לשיחת היום בקרב מפרקים, שהביעו תדהמה מ"התעוזה שלהם", כפי שהגדירו. "בחיים לא ראיתי דבר כזה", אמר ל"כלכליסט" מפרק מוכר, "שבעל תפקיד מגיש דו"ח שאמור להיות פתוח לכל הנושים באופן נסתר ולא טורח לסרוק אותו לנט המשפט".

אחד הנתונים המשמעותיים ביותר שאמור להופיע בנספחים הסודיים הוא תחשיב היקף החובות לנושי מגה. על פי דיווח של הנאמנים בעבר, הם קיבלו תביעות חוב בהיקף של 3.4 מיליארד שקל, אך בסופו של דבר חלק מהתביעות נמחקו, בחלק הושגו פשרות ואחרות נדחו, כך שהיקף החוב הסופי עמד עד 1.2 מיליארד שקל בלבד.

"כלכליסט" ניסה לברר את הפער הגדול בין הנתונים באמצעות פנייה לנאמנים בבקשה לקבל טבלה שמפרטת את תוצאות הכרעת תביעות החוב, שכמוה מוגשת בכל תיק חדלות פירעון כחלק מדרישת שכר הטרחה של הנאמנים. אלא שהבקשה סורבה וגם הכנ"רית לא מצאה לנכון לחייבם להיענות לה. כעת הוגשו הנתונים, אך כאמור באופן חסוי.

לפי הנאמנים, החיסיון מתבקש בכדי להגן על נושים שאינם רוצים שפרטיהם יהפכו לנחלת הכלל, אלא שלפי תקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), לכל נושה יש זכות לחטט גם בסכומים שיקבלו הנושים האחרים וגם בתביעות החוב שלהם.

לאן נעלמה הכנ"רית

ב־1 בנובמבר הודיעה יעקבי כי תמנה רו"ח בודק שיבחן את הדיווחים הכספיים של נאמני מגה. ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות הפרסום הביעו הנאמנים מגה על כך שמפקפקים בהם, ואנשי הכנ"רית ניסו לרכך את ההנחיה ואמרו שמדובר בהחלטה עקרונית לגבי כל התיקים הגדולים. בינתיים נראה כי היוזמה כמעט מוסמסה. מטעם הכנ"רית השיבו לפניית "כלכליסט" כי היוזמה "נמצאת בשלבי הכנת פניה למשרדים. ימונה בתוך כחודש ימים".

יעקבי גם מתעלמת כבר כמה חודשים מהעובדה שהנאמנים שכרו משרד יח"צ על חשבון קופת הנושים מבלי ליידעם ומבלי לבקש את אישור ביהמ"ש. היא אמנם הודיעה תחילה שאסור לפעול כך, אך בהמשך הכשירה את המהלך ואמרה שעל הנאמנים לקבל את אישור ביהמ"ש בדיעבד. זה לא קרה עד היום, אלא אם גם הבקשה הזאת הוגשה באופן חסוי.

השאלה העיקרית שנותרה ללא מענה היא 146 מיליון השקלים שנרשמו בדו"חות מגה שפרסמה יינות ביתן כהפסד בתקופת הקפאת ההליכים, שבמהלכה ניהלו הנאמנים את החברה. כל הניסיונות להבין כיצד נתון כה דרמטי לא דווח לנושים ולביהמ"ש לא צלחו. הנאמנים רק אמרו שמדובר בטעות בדו"חות, אך לא הסבירו את מקורה ולא כיצד ייתכן שנותרה שם אחרי שהדו"חות עברו ביקורת.

בימים הקרובים אמורים בנק הפועלים המיוצג ע"י עו"ד רונן מטרי וארגוני החקלאים המיוצגים ע"י עו"ד ליאור דגן להגיב לדו"ח שהגישו הנאמנים ולבחון על בסיסו את דיווחי השכר.