מכה לנאמני מגה: השופט שלח אותם לחשב שכר מחדש

שלושת נאמני מגה, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי, שוב נדרשים לספק חשבונות ומסמכים: השופט אילן שילה מסר אתמול החלטה דרמטית שבה פתח את סוגיית שכר הטרחה לסיבוב תחשיבים מחודש שייעשה הפעם על בסיס נתוני אמת שלא נמסרו בסיבובים הקודמים.

השופט שילה דרש מהשלושה להגיש לו "דו"ח מסודר" שיכלול פרטים על כל תביעות החוב בערכים כפי שנתבעו, "בערכים כפי שהוכרעו ובסטטוס של כל אחת מהן למועד הדו"ח". עוד דרש פירוט מלא של התשלומים שחילקו הנאמנים לנושים עד היום, כולל זיהוי הנושים, סכומים ששולמו, שיעור ההחזר לכל נושה ומועדי תשלום והכל בחלוקה לפי סוגי נושים והפרדה בין הקבוצות השונות.

לא מקבל את הגישה התמוהה

על פניו מדובר בנתונים בסיסיים שהיו צריכים להיכלל כבר בדרישת השכר המקורית של שלושת הנאמנים, בפרט כשהם דרשו 153 מיליון שקל כשכר טרחה וטענו כי זה הסכום שמתקבל מחישוב לפי התקנות. אלא שהנתונים הבסיסיים הללו עד כה לא נמסרו לשופט שילה, הם נמסרו טיפין טיפין בעקבות דרישות של בנק הפועלים, הנושה הגדול היחיד שהעז לצאת נגד דרישת השכר האסטרונומית של נאמני מגה אך חלק גדול מהנתונים נותרו באפילה. כך למשל נחשף ב"כלכליסט" כי נגד מגה הוגשו תביעות חוב בהיקף 3.4 מיליארד שקל, אך הנאמנים טענו כי היקף החוב המאושר הוא 1.2 מיליארד שקל בלבד, והם לא פירטו מה עלה בגורל כל תביעות החוב האחרות. זהו נתון בעל השלכה ישירה על השכר, שנגזר מגובה החוב לנושים ושיעור ההחזר.

מי שאמורה היתה לדרוש את הנתונים היא הכונסת הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי, אלא שבעמדה האחרונה שהגישה יעקבי לשילה בחודש נובמבר היא התעלמה משורת תהיות ופגמים בדרישת שכר הטרחה של הנאמנים. באותה עמדה אף המליצה הכנ"רית לשלם כבר עכשיו לנאמנים 14 מיליון שקל ובהמשך לשלם להם 14 מיליון שקל נוספים אך לדרוש קודם לכן שיגישו דו"ח כספי. כלומר לפי גישת יעקבי, את כל הפגמים שבהתנהלות הנאמנים ניתן יהיה לרפא בהמשך הדרך. שילה לא מסכים לקבל את הגישה התמוהה הזו שמציגה הכנ"רית שמאפשרת לבעלי תפקיד לקבל לכיסם סכומי עתק מבלי שהם מבססים את הדרישה בנתונים מסודרים.

השופט שילה כתב שהנאמנים יגישו את הנתונים שלהם בתוך עשרה ימים והוא אף אפשר במפורש לבנק הפועלים וגם לארגוני החקלאים להביע את עמדתם ביחס לנתונים ולחישובים הללו. לאחר כל זאת תתבקש יעקבי להגיש חוות דעת נוספת מטעמה. 

נאמני מגה רו"ח גבי טרבלסי (מימין), עו"ד אהוד גינדס ועו"ד אמיר בר טוב צילום: דנה קופל, עמית שעל

כפי שפורסם ב"כלכליסט", במצב הנוכחי ולאור העובדה שאין נתונים סופיים וממוסמכים בנוגע להיקף תביעות החוב שהתקבלו והחוב הכולל, לא ניתן היה לחשב את השכר הסופי של הנאמנים וכל התחשיבים היו מבוססים על השערות והערכות. כך התברר בדיעבד כי שלושת הנאמנים טענו שמגיעים להם 153 מיליון שקל אך החישוב שלהם כלל לא היה מבוסס על נתונים אמיתיים אלא על השערות וההערכות וכן על אופן חישוב מנוגד לפסיקה. לאחר שהם ערכו חישוב מחודש בהוראת השופט שילה התכווצו הסכומים שהם יכולים לכאורה לדרוש ל־60–99 מיליון שקל.

סיגל יעקבי, הכנ"רית

אלא שמבדיקת "כלכליסט" עלה שגם הסכומים הללו מבוססים על השערות והסכום הוודאי היחיד שיכולים כעת הנאמנים לדרוש מסתכם במיליוני שקלים בודדים. לאחר שיוצגו כל הנתונים שדרש מהם, ניתן יהיה לערוך חישוב אמת ולדעת מה תקרת הסכום שהנאמנים יוכלו לדרוש.

במקביל, החליטה הכנ"רית בימים האחרונים שלא לנקוט כל צעדים נגד שלושת הנאמנים אשר נטלו כספים מתוך קופת הנושים של מגה ומבלי לבקש או לקבל רשות, שילמו אותם למשרד יחסי הציבור רימון-כהן שמייצג אותם.

השופט אילן שילה צילום: מוטי קמחי

לפני חודשיים נחשף ב"כלכליסט" כי מאז נקלעה מגה להקפאת הליכים, בינואר 2016, שכרו הנאמנים את משרד יחסי הציבור של בני כהן והם משלמים לו אלפי שקלים בחודש (ואולי אף יותר, הסכום המדויק חסוי). הכספים נמשכים מקופת נושי מגה בלא ידיעתם ומבלי שבית המשפט התבקש לאשר זאת.

על פניו מדובר בהפרה של הדין מכיוון שתקנה 12 לתקנות העוסקות במינוי נאמנים וקביעת שכרם קובעת בצורה מפורשת: "בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט". עוד קובעת התקנה כי אם ההוצאה על ההעסקה עולה על 100 אלף שקל, הרי שגם לנושים המובטחים תינתן הזדמנות להשמיע את עמדתם. בתחילה נמסר מהכנ"רית כי אסור לנאמנים לשכור יח"צ ללא קבלת רשות. לאחר מכן היא קיבלה פניה מהנאמנים לאשר בדיעבד את ההתקשרות.

מי צריך אישור

בסופו של דבר נמסר ממשרד המשפטים כי הכנ"ר בדק את הסוגיה מול בעלי התפקיד "ונמצא שההתקשרות עם יועץ התקשורת נעשתה במסגרת הניהול השוטף של מגה". לפי ההסבר, "חברת מגה העסיקה קודם לכן יועצי תקשורת בעניינה והיה צורך בכך גם במהלך תקופת ההפעלה". ולמה לא צריך לקבל על זה אישור, כפי שמורות התקנות? לשאלה הזו כבר אין תשובה.

הנטייה של הכנר"ית (וקודמיה בתפקיד) להעלים עין מפגמים עלתה רק בימים האחרונים בפסק דין של שופט בית המשפט המחוזי עודד מאור, שדן בעניינו של פושט רגל. השופט מאור כתב בהחלטתו כי "עמדתו הרווחת של הכונס הרשמי היא שניתן לרפא את מחדלי החייב בהסרתם, הא ותו לא". אלא שמאור לא מקבל את הגישה הזו וכותב כי לא ניתן לרפא את המחדלים "תוך חיוך וקריצת עין". ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "פסק דינו של השופט מאור מציף בעיה של שחיקה בעיקרון תום הלב המטרידה אף את הכנ"ר".