בניחוח פריזאי: מגלים מחדש את האלגנטיות הצרפתית

במאי האחרון התרחשו שני מאורעות משמעותיים, לפחות אם אתה צרפתי: הראשון היה טקס הנסיעה הנשיאותית הראשונה של הנשיא עמנואל מקרון. השני היה חשיפתה של DS7 קרוסבק החדשה. השלישי, אגב, היה גשם שוטף. מקרון היה הראשון שקיבל DS7 קרוסבק מיוחדת, נשיאותית, עם עיטורי זהב וגג נפתח לכל האורך. מקרון עמד ב־DS7 עם הגג הנפתח ונופף להמונים. גשם ירד. מקרון נרטב. גם עיטורי הזהב.

שימו לב: DS7 אינה סיטרואן. שארל דה גול אהב סיטרואן. פרנסואה מיטראן אהב סיטרואן. DS אינה סיטרואן. אל תטעו: DS7 הוא הרכב הראשון בהיצע הדגמים העתידי של DS, מותג רכב חדש שאמנם מבוסס על רכיבים של סיטרואן ואנשים של סיטרואן, אך אינו סיטרואן. להלן ההסבר: במותגי פרימיום יש כסף גדול. ליצרן הרכב יש פלטפורמה. את המכונית שמייצרים על בסיס הפלטפורמה אפשר למכור בזול ואפשר למכור ביוקר. אלא ש"ביוקר" אינו פשוט. כדי למכור ביוקר צריך למתג, לייצר מוצר חדש, תדמית חדשה. DS אינו שם חדש. מכוניות מודרניות הנושאות את סמלה של DS יש מאז 2014, אך אז הן נשאו גם סמלים של סיטרואן. DS7 היא לחלוטין DS. אין כאן אפילו אזכור לגרם אחד של סיטרואן. מילימטר. מקרון. DS נושאת את שמן של מכוניות העבר של סיטרואן, המשוגעות ההן משנות השישים, אך אנשי DS נזהרים: כדי לגרום ללקוחות להוציא את הארנק, צריך מכוניות שפויות. רגועות. עדיף בתצורת כביש־שטח, ככה הארנק נפתח הכי טוב.

צילום: יצרן

מושבים מחוממים

מבחינת הצרפתים, DS זו יוקרה. לשיטת PSA, קונצרן האם של פיז'ו וסיטרואן, הצרפתים מייצרים שעונים, בשמים, אופנה. כל מה שמגלגל כסף גדול. אז אין סיבה שבמכוניות זה יהיה אחרת. עם זאת, יש בעיה: הקטגוריה הזו של רכבי היוקרה כבר נשלטת על ידי השכנים. קוראים להם אאודי, קוראים להם ב.מ.וו, אפילו קוראים להם וולוו. DS ניצבה בפני משימה לא פשוטה: לקחת מכונית, לעצב אותה מאפס, ולהעניק לה משהו חמקמק להפליא: אופי. מהות. תוכן. את כל אלה יש ל־DS7.

הפלטפורמה שלה מגיעה בין היתר מפיז'ו 3008, אך המראה שונה לחלוטין. מכוניות גרמניות יודעות כיצד להאיר בפנסים (הגיוני, לא?), אבל DS7 עושה זאת בחושניות. בפנסים של הגרמניות אין אבני קריסטל, ב־DS7 יש; בפנסים של הגרמניות אין נורות מסתובבות שקורצות אל הנהג בכל התנעה, ב־DS7 יש; בגרמניות אין מבוך אדום של חוטים שעובר בכל פנס אחורי, ב־DS7 יש.

צילום: יצרן

DS7 נראית קטנה מבחוץ, אך היא לא. היא זורמת ומתחברת. היא מיועדת למי שבאמת ידע להעריך את ההבדלים הקטנים בין מכונית שאינה צרפתית למכונית צרפתית. פעם זה גרר בדיחות. כיום לעיצוב של DS7 יש קווים מיוחדים, לא אגרסיביים מדי, פשוט נכונים. יש לה פס נאה של כרום בין הפנסים האחוריים שמושכים כל הזמן את המבט, החלונות האחוריים שלה מסתיימים בזווית חדה. קצת חבל שהיא נראית כמו הרבה רכבי כביש־שטח אחרים מהצד. עם זאת, היא נראית הרבה יותר אלגנטית מרוב המכוניות הצרפתיות.

סיטרואן חווה ממש בימים אלה רנסנס בדמות C3, קקטוס ועוד. אך אסור לומר כאן סיטרואן. DS מתחילה מאפס, בתא הנוסעים. הגרמנים ויתרו מזמן על גימיקים. לכן הם מייצרים תאי נוסעים קודרים ויעילים. לפעמים עדיף להתחיל בדף חדש, כך יוצא תא נוסעים חושני ומיוחד. לכל רמת גימור של DS יש שם שמשמעותי לעם היושב בצרפת. לעם היושב בציון זה לא יגיד כלום, אז נפשט: ברמת הגימור הבכירה יש ל־DS7 מושבים בעיצוב של שעון, עם רצועה עמוקה במרכז. המושבים מחבקים אך גם נוקשים. מחוממים וגם מאווררים. מפנקים.

תא הנוסעים מפתיע. בשנים האחרונות המוצרים של פיז'ו וסיטרואן, ההיא שאת שמה אסור להגיד, עברו קפיצת מדרגה באיכות. תא הנוסעים של DS7 הוא השיא. איכות חומרים מעולה (פרט לחלקו העליון של לוח המחוונים), גומחה עמוקה ונעימה לנהג ולנוסע, ירידה לפרטי פרטים, כולל ציפוי עור לידיות האחיזה, המסך הענק ששולט בחלקו המרכזי של לוח המחוונים - והפונקציות. יש הרבה: ב־DS מתאימים את המכונית כביכול לצרכיו של הנהג הצרפתי. זו כמובן שטות שיווקית, אך התוצאה בפועל מרשימה. למשל מערכת שמירת הנתיב לא רק ממקמת את המכונית במרכז הנתיב, היא גם מאפשרת לבחור היכן. לפי DS, זה בגלל התנועה בפקקים של פריז. נגיד. יש גם מערכת יעילה להפליא לראיית לילה, וגם מערכת מתלים שמסוגלת לקרוא את תוואי הכביש ולרכך את המתלים בהתאם. והיא מרווחת. ושקטה. ובאמת יוצרת חוויית ריחוף, כמו שהיו רוצים שתהיה בסיטרואן.

מנגנון שיווק נפרד

המנוע של DS7, שלא במפתיע, הוא טורבו דיזל. יש גם בנזין ויש גם גרסת פלאג אין הייבריד, שתוצג בשנה הבאה. המנוע משודך לתיבה בעלת שמונה מהירויות. והוא שקט, פועל היטב. עם זאת, בסופו של דבר DS7 הוא עוד רכב כביש־שטח. ב־DS יכלו לבחור במכונית צרפתית שתהיה חללית, שתרחף מעל בורות, שתעשה קסמים ותרפא מחושי גב. אך DS7 אינו מהפכני. הוא רכב כביש־שטח, כי כולם רוצים כביש־שטח. וזה אומר שהוא מתנהג כמו רכב כביש־שטח: הוא הדוק, הוא נוח, הוא שקט, אך בכל הקשור בהתנהגות, הוא לא מבריק ברמה שניתן לצפות מיצרנית שהפכה את המלחמה בכבישים משובשים למטרת חייה.

עם זאת, מדובר ברכב אלגנטי, מתוחכם ושונה להפליא מרכבי הכביש־שטח הגרמניים. ב־DS באמת הצליחו לתפוס את המהות של רכב צרפתי, של נהנתנות ואלגנטיות.

DS7 יושק בשנה הבאה בישראל. כדי לשכנע את הישראלים לרכוש DS יבוצע תהליך מיתוג מחדש שיכלול סוכנות נפרדת, מנגנון שיווק נפרד והתייחסות מיוחדת ללקוחות DS.