ספורט אלגנט: אריזה גדולה של ביטחון ואושר

בעיה: בכביש שעולה לדליית אל־כרמל דרך יערות הכרמל יש סיבוב חד שמאלה. אחרי הסיבוב החד יש ירידה חדה, ואחריה עלייה חדה. ואז עוד סיבוב שמאלה. ראות קדימה: אפס. ראות קדימה בלילה: אפס, אבל בחושך. בקצה העלייה יש קיר של סלע. או שנוסעים לאט או שמגיעים חזק לסיבוב, צוללים מהר על הבלמים, נותנים גז חזק ואז שוב צוללים על הבלמים, מעבירים את המשקל קדימה בחריפות, החרטום ננעץ חזק באספלט, יש אחיזה, ממשיכים אל הסיבוב הבא. זה עובד בתיאוריה, לרוב.

לפעמים צריך לצאת דרך הדלת האחורית, לעלות ברגל 11 ק"מ לדליית אל־כרמל, למצוא טלפון ציבורי, כי אז לא היה סלולר. להתקשר להורים אחרי חצות, לדווח שהמיצובישי סופר לאנסר שלהם תקועה בתוך קיר באמצע יערות הכרמל. לא היו לה כריות אוויר, היית לבד. נסעת מהר. לא ידעת לנהוג. שוב כביש כלא דמון, שוב לילה: פורשה פאנאמרה צורחת על הקירות של הקניון של נחל אורן, שש בוכנות, טורבו, חשמל. הסיבוב הקטלני מקדימה: חזק על הגז, מהירות חוקית כפול ככה וככה. הפנייה חדה של ההגה, ירידה אדירה על הבלמים, הפורשה ננעצת, שוב על הגז, מזנקת למהירות חוקית כפול ככה וככה. ירידה חזקה במיוחד, מי לעזאזל בונה כבישים כל כך מסוכנים? אפשר למות כאן עם קורולה במהירות חוקית. ירידה, חזק על הבלמים. עלייה, חזק על הגז, פאנאמרה שואגת, שש בוכנות יונקות אוויר, משחררות עשן, עשן עובר דרך צמד טורבואים, יוצא דרך אגזוזים ענקיים בשאגה.

פורשה פאנאמרה. מערכת מתלים כמעט מושלמת צילום: עמית שעל

המנוע החשמלי מתערב, נותן עוד כוח בדממה, דחיפה חזקה קדימה, כיווץ של מאות מטרים בשניות. אומרים ששתי פריצות הדיסק בצוואר העליון הן מהתאונה ההיא, אומרים שיצאתי בנס, את הרוב אני לא זוכר, רק שחזרתי לנהוג. כשנוסעים ממש מהר, המציאות עוברת האטה, הזמן נמרח, שניות הופכות לדקות, הכל מתרחש בהילוך אטי, הנה הקיר. הפורשה מטפסת מהר את העלייה, בשלב הראשון הפנסים מאירים את חלקו העליון של הקיר, ואז הם יורדים מהר. הקיר מתקרב, שוב מהירות לא הגיונית, הפעם הרבה יותר מהר מהפעם ההיא. לחיצה אדירה על הבלמים. ארבעה קאליפרים מקוררים לופתים ארבעה דיסקים מאווררים, הפורשה מאבדת קילומטרים לשעה בקצב שמכאיב בדיסקים הפרוצים, מגיעה אל הקיר ממש במהירות חוקית, חזק על ההגה, הזנב של הפורשה בועט, עושה לקיר תנועה מגונה, פאנאמרה לא מתכוננת להתרסק כאן. עדיף להתאבד על הסיבוב הבא ולעלות לראות מה פתוח בדליית אל־כרמל בשעה כזאת.

להתראות נוסטלגיה, שלום פורשה פאנאמרה פלאג אין הייבריד. פעם פורשה ייצרה מכוניות נוסטלגיות. פשוטות, עשויות ברזל חשוף, עם מנוע רועש וחזק בישבן. עם קצת מזל הן היו עשויות מאלומיניום. הן היו בסיסיות, חזקות, מסוכנות. תשכחו מכל זה: פורשה של 2017 היא חברה שמייצרת מכוניות הייטק. פורשה הודיעה לאחרונה שתשקיע "סכום של שמונה ספרות" בהייטק הישראלי. לא ברור מה קרה עם זה, אבל פורשה מייצרת כיום מכוניות הייטק לחלוטין. קלפים על השולחן: פורשה פאנאמרה כבר אינה מכונית ספורט. היא מכונית שמיועדת להתחרות ראש בראש במרצדס S קלאס ובדומותיה, וגם להציע נופך ספורטיבי.

פנים הרכב, פורשה פאנאמרה צילום: עמית שעל

טיל שיוט חשמלי

הנה הנתונים: מנוע בנזין צנוע יחסית בנפח 2.9 ליטרים, צמד מגדשי טורבו — והשוס: מערכת הנעה חשמלית. פאנאמרה PHEV ניתנת לחיבור לחשמל, אפילו בשקע בבית. ואז ניתן לנסוע בה למרחק של כמה עשרות קילומטרים בכוחו של חשמל. רוצים לנסוע בכוחו של חשמל בלבד בפורשה חרישית? אולי רק אם צריך להגיע לעבודה בפקקים. בשביל זה המערכת ההיברידית של פורשה בהחלט טובה. אם כי במפתיע, הפעולה שלה אינה חלקה. בבלימה, למשל, ניתן לחוש במערכת אגירת האנרגיה נכנסת לפעולה. זה לא ממש חלק, לפחות לא כמו שצריך להיות בפורשה. אבל זה שטויות. תא הנוסעים של פאנאמרה הוא מה שצריך כדי להיות מאושר בקטגוריית רכבי המנהלים. בל נטעה: פרט ללקסוס, הקטגוריה נשלטת על ידי יצרנים גרמניים באופן אקסקלוסיבי. הם מייצרים תאי נוסעים משובחים להפליא, אך בזה של פורשה יש משהו שאין באחרים: כיף. קשה להסביר מדוע, פאנאמרה איכותית להחריד, המושבים מדהימים, איכות החומרים היא מושא לקנאה, אך זה לא הקטע: יש בה שאר רוח. והיא גם אלגנטית. כל כך אלגנטית. היא עושה כבוד לדגמי פורשה של פעם, יש לה ישבן משתפל, צללית נמוכה, היא מגרדת את הרצפה במצב ספורט, היא מתקיימת במקום שהוא הרבה מעבר ל"נאה". באנגלית קוראים לזה Sublime. לפורשה יש קסם מאוד מסוים ששום גרמנית לא יכולה להשיג. סורי.

לפאנאמרה יש מנוע בנזין שמפיק 326 כוחות סוס. המנוע החשמלי מוסיף 134 כוחות סוס. הגיוני, פאנאמרה היא טיל שיוט חשמלי. יש לה תיבת הילוכים כפולת מצמדים בעלת שמונה מהירויות. היא עושה זאת בצורה כל כך טובה, באופן כל כך מושלם, שקשה לבוא בטענות למשהו. אם ממש מתעמקים, אפשר לומר שההגה שלה קליל מדי, אבל זה אם ממש מתאמצים. מערכת המתלים של הפאנאמרה כמעט מושלמת. אף שבקצהו של כל מתלה מסתובב חישוק ענק, עוטה צמיג רחב להחריד. אף שהכבישים בישראל איומים, פאנאמרה משרה בנוהג ביטחון כמעט אינסופי ביכולותיה. לגבולות שלה קשה מאוד להגיע, אם זה בכלל אפשרי במהירות שאינה מציבה סיכון חיים מהותי. אגב, פאנאמרה מכווצת גם ממדים עצמיים, לא רק קילומטרים. היא ענקית, אך מרגישה קטנה, קלה לכיוון, נענית לכל פקודה בשבריר שנייה. אבל היא עדיין גדולה, מה שמתבטא באטיות מסוימת בתגובות במהירויות נמוכות. במהירויות נמוכות גם תיבת ההילוכים אינה במיטבה, יש נעימות ממנה. ניחא. לא חובה לנסוע במהירות נמוכה.

תודה, פרדיננד

בסופו של דבר, פורשה פאנאמרה PHEV היא מכונית מרשימה. הגיוני בסך הכל. אך יש לה תפקיד נוסף חשוב: מדובר בפורשה הזכאית להטבת מס בשל היותה "ירוקה". כלומר מס הקנייה המוטל עליה הוא 20%, בעוד על דגמים אחרים מוטל מס קנייה המגיע עד 83%. לכן היא עולה “רק” 749 אלף שקל. לקוחות שיחפצו בפאנאמרות מדגמים אחרים שחוצים את רף 400 כוחות הסוס יצטרכו לשלוף מהארנק כמעט מיליון שקל במקרה הטוב, ומעל מיליון שקל במקרה הטוב מאוד. מדובר בהטבה שגם מי שיכול בקלות לרכוש פאנאמרה יבין את חשיבותה. אז כמובן תודה לרשות המסים, ותודה לפרדיננד פורשה.