בזכות מבצע מס הדיבידנדים: הגירעון עומד על 1.7%

הסיבה המרכזית לכך היא עודפי הגבייה, בעיקר בעקבות מבצע מס הדיבידנד המוטב שהעניק שיעור מס של 25% לבעלי מניות מהותיים במקום 30-33% במסגרת סגירת פירצת חברות הארנק. עד כה עמדה הגבייה השנה על 288.3 מיליארד שקל, שכוללים עודפי גבייה של כ-11.7 מיליארד שקל. טרם הסתיימה הגבייה במסגרת אותו מבצע.

גם עסקת אינטל-מובילאי הגדילה את ההכנסות ב-4 מיליארד שקל. בניכוי שינויי חקיקה, גידול בעוד שבמרבית סוגי המס נרשמו עליות משמעותיות במיסוי מקרקעין, נרשמה ירידה 4% במס השבח וירידה של 6% במס הרכישה - לפי האוצר זאת על רקע המשך הירידה ברכישות המשקיעים. גם במס הקנייה נרשמה ירידה בהשוואה לנובמבר שנה שעברה, ירידה של 13%, בעיקר בעקבות ירידה ביבוא כלי רכב וביבוא דלקים וכן בעקבות ביטול מס הקנייה על טלפונים סלולריים.

עודפי גבייה של 11.7 מיליארד שקל צילום: שאטרסטוק

זאת לעומת נתוני המגמה המצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים. בחמש השנים האחרונות הגבייה גדלה ריאלית בקצב שנתי ממוצע של כ-6%.

בצד ההוצאות, הוצאות מערכת הביטחון ממשיכות להיות גבוהות בהרבה מהמתוכנן, כאשר ברקע נמצאת דרישתו של שר הביטחון ליברמן לתוספת של כ-4 מיליארד שקל.

בעוד שעל פי התקציב המקורי, המבוסס על הסכם כחלון-יעלון הגידול בתקציב הביטחון אמור היה לעמוד על 0.7% בלבד, בפועל סך ההוצאות השנה היו גבוהות ב-8.9% מנובמבר שעבר, כאשר בניכוי שינויים הנובעים מפריסת תשלומים שונה (מאחר שמערכת הביטחון קיבלה את כל התקציב בתחילת השנה), מדובר בגידול של 6.8%.

במשרד האוצר ממשיכים לציין כי "העמידה בסיכומים התקציביים נתונה תחת פיקוח ומעקב לצורך ההתכנסות של משרד הביטחון בסוף 2017 למסגרת התקציב המאושר - והשינויים שיחולו בו עד לסוף השנה". אולם במשרד חוזרים על אותו המשפט מזה מספר חודשים, בעוד שמערכת הביטחון ממשיכה לחרוג מהוצאותיה, וכאשר נשאר לה חודש אחד בלבד, לצמצם את ההוצאות, כדי לנסות לסגור את הפער הגדול.