הסערה החדשה שמעורר המאבק בחברות הארנק

החוק שהופך את השימוש בחברות ארנק לאטרקטיבי פחות ושאושר במסגרת חוק ההסדרים האחרון שוב מעורר סערה. בדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים התעורר ויכוח קולני בין נציגי רשות המסים לנציגי התאחדות התעשיינים ולשכת עורכי הדין.

לפי החוק, בסמכותה של רשות המסים לאלץ חברה לחלק עד 50% מהרווחים שצברה במשך יותר מחמש שנים, שעליהם נדרשים בעלי המניות המהותיים (אלו שמחזיקים ב־10% ומעלה מהחברה) לשלם מס דיבידנד של 30%—33%, ובתנאי שבקופת החברה יישארו 5 מיליון שקל לפחות. מטרת החוק היא להפוך את חברות הארנק, שמאפשרות לשכירים בכירים לשלם מס מופחת ולהשתמש בכספים שנצברו לרכישת דירות, מכוניות וכו', ללא משתלמות.

משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

בדיון שנערך אתמול הבהירה רשות המסים שלחוק אין הגבלת זמן. כלומר, ניתן לאלץ חברות לחלק רווחים גם מלפני 30 שנה. כמו כן, הרשות הבהירה כי החוק חל על כל בעלי המניות המהותיים — יחידים וחברות.

ההבהרה הראשונה עוררה את זעמה של התאחדות התעשיינים. לטענת נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, לא הגיוני מצד רשות המסים ללכת שנים אחורה בכל הנוגע לאילוץ החברות לחלק רווחים. יו"ר הוועדה משה גפני הסכים עם ברוש וטען כי אף אחד לא הבין בעת חקיקת החוק שהרשות תלך שנים רבות כל כך אחורה. מנגד, ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס שנמצאת במגעים עם הרשות על החוק, חושב שברוש טועה. גינדי אמר ל"כלכליסט" כי "התכלית היא שחברה תשתמש ברווחים לצורך פיתוח העסק. אם היא לא עשתה את זה במשך 30 שנה, שתתכבד ותחלק דיבידנדים".

ההבהרה השנייה של הרשות עוררה את זעמה של לשכת עורכי הדין. לפי הגישה של רשות המסים, לא רק יחידים הם בעלי מניות מהותיים, אלא גם חברות שמחזיקות בחברות. כלומר, הרשות תוכל לאלץ את החברות האלו לחלק רווחים צבורים. לפי החוק, לא רק הלוואות בין החברות, אלא גם שיעבודים והעמדת ערבויות ייחשבו לדיבידנדים, מה שיוצר בעיה לחברות רבות, משום שלעתים בנקים מאלצים אותן לערבויות הדדיות, שכעת עלולות לפגוע במבנה הפיננסי שלהן.

ההבהרה הזו מכוונת לחברות זרות, משום שדיבידנד בין חברות ישראליות פטור ממס. ההבהרה משמשת את רשות המסים כדי לשים יד על כספים שעוברים בין חברות ישראליות לזרות תחת ההגדרה הלוואה, אך משמשים בפועל כדיבידנד. לפי יו"ר פורום המסים של לשכת עורכי הדין עו"ד יוסי אלישע, ההבהרה הזו של רשות הסמים מיותרת, משום שלפי החוק, אם היא חושדת בכך שעסקה מסוימת בין חברות היא מלאכותית, מותר לה לאסור את קיומה. לדבריו, "השיח על החוק היה בהקשר של יחיד".

בדיון גפני אף איים על הרשות ואמר כי אם יוגש בג"ץ נגד פרשנותה לחוק, הוא יעיד כי כוונת המחוקק היתה להחיל את החוק על יחידים בלבד. בינתיים ברשות מסרבים להתחייב שבכוונתם לשנות את הפרשנות, אך גורמים ברשות מסרו ל"כלכליסט" כי ידונו בכך עם הלשכות המקצועיות.