ההתקפלות התמוהה של הכנ"רית בפני נאמני מגה

כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) סיגל יעקבי המליצה היום (א') לשלם לשלושת נאמני מגה, רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אודי גינדס ואמיר ברטוב, שכר טרחה של 14 מיליון שקל באופן מיידי ועוד 14 מיליון שקל בסיום ההליך. המלצתה מתעלמת ממרבית התהיות והפגמים בבקשת שכר הטרחה של שלושת נאמני מגה.

במסמך שהגישה היום יעקבי לבית המשפט המחוזי בלוד היא הציגה חישוב של שכר הטרחה המגיע לנאמנים לפי התקנות, וממנו עולה כי לפי תקנה 8א לתקנות השכר, אם יתממשו הנחות שונות של הנאמנים, הם יוכלו לדרוש 57–100 מיליון שקל. תחשיב זה חושף את הפגמים שהיו בבקשת השכר המקורית, שהרי הנאמנים טענו שמגיעים להם 153 מיליון שקל וכעת מתברר באופן רשמי שהסכום מופרך וחסר בסיס.

אלא שהפער הזה נותר ללא כל התייחסות מצד הכנ"רית. יתרה מכך, תגובתה מלאת שבחים לעבודתם של הנאמנים ובשורה התחתונה היא דבקה בהמלצתה המקורית לשלם להם 28 מיליון שקל. לדבריה, הכונס הרשמי "מעריך עד מאוד את עבודתם המקצועית של בעלי התפקיד בהליך המורכב שניהלו בתיק זה, את הצלחתם בניהול החברה ובייצובה במשבר העסקי הקשה שפקד אותה, את הליכי מכירתה המורכבים ואת ההובלה המיטבית לבעלות חדשה".

3 מיליון שקל? עדיף 14

הכנ"רית אף מציעה לשופט אילן שילה לשלם כעת לנאמנים מחצית מהסכום הסופי המומלץ, כלומר 14 מיליון שקל. היא מתבססת בהמלצה זו על אחת מתקנות השכר שקובעת כי במהלך ביצוע העבודה ישולם לבעל התפקיד שכר ביניים שלא יעלה על 50% מהשכר הסופי המשוער. אלא שתקנה זו בדרך כלל מיועדת למצב שבו תחשיב מעלה שבעל תפקיד כבר יכול לדרוש כמעט את כל שכרו, ובמטרה לתמרץ אותו לסיים את התיק ביעילות ובמהירות הוא מקבל רק חצי מהשכר הסופי. במקרה של מגה, לפי תחשיבים שערך "כלכליסט", נראה שבשלב זה נאמני מגה יכולים לדרוש שכר טרחה של 3 מיליון שקל בלבד, כך שהכנ"רית מעלימה מכך עין ומוכנה שישולם להם שכר גבוה כמעט פי חמישה מכך.

מימין עו"ד אמיר ברטוב עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי צילומים: עמית שעל ,אוראל כהן

מסיבה לא ברורה הכנ"רית נמנעת מלכלול בתגובתה את הסכום המגיע לנאמנים כיום לפי התקנות וגם הסבר מדוע תחשיב כזה אינו מוצג. לפי חישוב שהציג "כלכליסט" בשבוע שעבר, בשלב זה, ובהתחשב בעובדה שהנאמנים הגישו דו"ח כספי שמתייחס רק לשנת 2016, הם יכולים לדרוש שכר טרחה של כ־3 מיליון שקל בלבד. לאחר שיגישו דו"ח כספי שמתייחס ל־2017, הסכום יכול להגיע לכ־10 מיליון שקל. כך שבניגוד לעמדה הכללית של הכנ"ר, שלפיה לא ניתן לקבל שכר טרחה מבלי להציג דו"ח כספי עדכני, הכנ"רית מאפשרת זאת.

הכנ"רית גם מתעלמת מהשאלה אם יש להביא בחשבון לצורך חישוב השכר 330 מיליון שקל שהחברה-האם רבוע כחול שילמה ישירות לנושים בעלי ערבויות של מגה. גם העובדה שביום מתן צו הקפאת ההליכים למגה היו בקופתה 160 מיליון שקל לא מוזכרת בתגובת הכנ"רית ולא זוכה להתייחסות כלשהי.

בהקשר לכספים שכבר היו בקופה ביום הקפאת ההליכים מול טענות הנאמנים להליך המורכב שהם ניהלו קשה שלא להיזכר בדברים שאמר הנאמן ברטוב בדיון על הקפאת ההליכים של מגה. ברטוב, שהשתתף אז בדיון כבא כוחה של מגה וייצג אותה בבקשה להקפאת הליכים, אמר: "אני סבור שהמטוס מוכן על מסלול ההמראה ויש לו דלק. צריך טייס וצריך לתת לו להמריא. אני מקווה שמיד לאחר הדיון כך ייעשה".

מה בדיוק ייבדק

אף שהכנ"רית החליטה למנות רואה חשבון חיצוני שיבחן את ההתנהלות הכספית בתיק מגה, את הדו"חות הכספיים שהוגשו ואת הדו"חות הכספיים של מגה, שמהם עלה הפסד לא ברור של 146 מיליון שקל בתקופת פעילות הנאמנים, הכנר"ית מתייחסת לכך בתגובה רק ברמז קל וכותבת שהשבחים לעבודת הנאמנים אינם משפיעים על "ביצוע בקרות" שיעשו כמדיניות פיקוח כוללת. בדברים אין אמירה ברורה מה בדיוק ייבדק, אם בכלל.

גם החלטת שלושת הנאמנים לשכור על דעת עצמם שירותי יחסי ציבור מתוך קופת מגה ללא קבלת אישור מבית המשפט או מהכנ"רית אינה מוזכרת. כמו כן, אף שאנשי הכנ"ר אמורים להכיר את הכללים להגשת דו"ח תקבולים ותשלומים בתיק, אין כל התייחסות במסמך הכנ"רית לכך שכספי הערבויות של רבוע כחול הוצגו כתקבול שנכנס לחשבונות הנאמנים ולאחר מכן יצא ממנו לנושים, אף שבפועל מדובר בכספים ששולמו ישירות מרבוע כחול לנושים.

עובדה תמוהה נוספת היא שתחשיבי הכנ"רית מבוססים בחלקם על נתוני הנאמנים שנמסרו בשלב מוקדם יותר, כשבהמשך התבררו פרטים נוספים שאינם זוכים להתייחסות.

מהכנ"רית לא התקבלה תגובה.