חקר ביצועים: השבוע של מיילן, מוטי בן משה ואירונאוטיקס

האי־שוויון: הישג זה לא

"מדד האי־שוויון בישראל יורד בהתמדה מאז הקמת הממשלה בראשות הליכוד ב־2009", חגג השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות פרסום של הלמ"ס שלפיו מדד ג'יני, זה שמודד את הפערים בהכנסות המשפחות, ירד בשנה שעברה. לא רק שאין פה הישג, אלא שלמעשה מדובר בכישלון, שנתניהו, כהרגלו, כופף לטובתו. נכון שמדד ג'יני ירד, אבל כעת רמתו לא רחוקה מזו שהיתה ב־2003. מאז, המשק צמח נומינלית בכ־114%, אבל אי־השוויון בהכנסה הפנויה (כלומר אחרי תשלום מסים וקבלת קצבאות) לא השתנה. הכלכלה דהרה קדימה, אבל זה לא צמצם את הפערים. או במילים אחרות, שום חלחול למטה. כי ב־2003 שר האוצר נתניהו החל לקצץ בשירותים הציבוריים - חתך בקצבאות, שחק את ההכשרה המקצועית, כמעט חיסל את שירות התעסוקה - ובמקביל החל להוריד את מס ההכנסה ומס החברות, מסים שחלק מתפקידם הוא להקטין את האי־שוויון. אותם מסים שהוא רוצה להוריד גם עכשיו.

מיקי פלד

נתניהו. "שחור על גבי למ"ס" צילום: איי פי

כחלון: נגד כוחות השוק

קבלן בנה דירה, ושמח! העמיד הקבלן את הדירה למכירה, וחיכה! חלף עוד זמן, וחיכה. וחיכה. וחיכה. כי קיפאון שרר בשוק באותה העת, ואיש לא קנה את הדירה. פנה הקבלן אל סטודנט כושל לכלכלה: "איש לא בא, מה אעשה?", ענה הסטודנט: "את זה אפילו אני יודע, תוריד מחירים". אז זהו, שלא. כי שר האוצר משה כחלון נכנס לתמונה. השבוע חשף "כלכליסט" שהמדינה תאסוף מקבלנים יותר מ־1,000 דירות שאין להן קונים, תמכור אותן בהנחה במחיר למשתכן ותשלם לקבלן את רוב ההפרש. למה? כי האמצעי - מחיר נמוך יותר לחסרי דירה על חשבון הקופה הציבורית - נהפך לחשוב יותר מהמטרה, שהיא הורדת מחירים לכולם באופן טבעי. בפעם הבאה שראש הממשלה או משרד האוצר מהללים את השוק החופשי, זכרו שכשהשוק עבד בשבילנו - הם שמו לו רגליים.

אורי תובל

משה כחלון, שר האוצר צילום: נמרוד גליקמן

כחלון: בעד המטרה

לכאורה, המהלך שבו 1,000 דירות עוברות מהשוק החופשי לתוכנית מחיר למשתכן מיטיב בעיקר עם הקבלנים, שוודאי לא היו מסכימים לכך אם המחיר המסובסד שיקבלו מהמדינה היה נמוך מהמחיר בשוק החופשי. ונכון שאפשר לטעון ששר האוצר משה כחלון פוגע כך במו ידיו בירידת המחירים בשוק. אבל ירידת מחירים בשוק כולו לא צריכה להיות היעד המרכזי; הוא צריך להתמקד באפשרות של אנשים לקנות דירה ראשונה. הורדת מחירים לא מבטיחה זאת (היא הרי בדרך כלל מועילה יותר למשקיעים ומשפרי דיור), מחיר למשתכן כן. והרחבת התוכנית בעוד 1,000 דירות מאפשרת לעוד כמה אנשים לקנות דירה, וזה שווה את הכמה גרושים שהקבלנים מרוויחים מזה.

גלית חמי

מיילן: הכל לטובה

חברת התרופות מיילן הגיעה לבורסה כאן לפני שנתיים, כחלק מהניסיון להשתלט על המתחרה המקומית פריגו. הניסיון לא הצליח, אבל מיילן כבר נשארה, עד שהשבוע הודיעה על עזיבתה. היא אמנם היתה באחרונה החברה עם שווי השוק הגבוה ביותר כאן (כמעט 70 מיליארד שקל) ותרמה לא מעט לעלייה במחזורי המסחר, אבל לא בטוח שזה כל כך טוב. כי הדומיננטיות של מיילן, טבע ופריגו הפכה את הבורסה לרגישה מדי לכל תנודה בעולם התרופות. נשיא ארצות הברית מצייץ שמחירי התרופות גבוהים? בוול סטריט אולי מתעטשים, אבל בתל אביב נהיים חולים. ולהטיה הזאת יש חלק בכך שבעוד הבורסות בחו"ל שוברות שיאים, מדד ת"א־35 מקרטע ואפילו רשם ירידה של יותר מ־3% מתחילת השנה - שרובה מיוחסת למניות הפארמה. כך, המחיקה של מיילן מהמסחר כאן אולי תפגע קלות במחזורי המסחר, אבל תועיל לתיקון העיוות.

סופי שולמן

ראג'יב מאליק, נשיא מיילן צילום: mylan

בן משה: הולך בדרך הידועה?

הנפילה של נוחי דנקנר, פשיטת הרגל של אליעזר פישמן והסדר החוב של לב לבייב יוצרים את הרושם שתם עידן הטייקונים במשק הישראלי. אלא שעל רקע קריסת הפירמידות העסקיות הממונפות האלה צמח לו, בשקט, מגה טייקון חדש, מוטי בן משה. הוא שיתף פעולה עם אדוארדו אלשטיין במאבק על השליטה באי.די.בי, קנה את השליטה באלון רבוע כחול בעקבות הקריסה של מגה, והשבוע הציג את הצעתו לקניית השליטה באפריקה נכסים במסגרת הסדר החוב. וכיאה לטייקון, הוא מתכוון למנף את אלון רבוע כחול בהלוואות ובגיוסים באמצעות הנפקות אג"ח לקול מצהלות המוסדיים. רק שאם הוא לא יפנים את הלקח של קודמיו, סופו שילך בעקבותיהם.

יניב רחימי

אירונאוטיקס: לישון עם כלבים

הדיווח השבוע כי המשטרה חוקרת את חברת המל"טים אירונאוטיקס, תחת צו איסור פרסום, הפיל את מניית החברה - רק חמישה חודשים בבורסה - ב־21% ביום אחד. בטרנד הגובר של תביעות ייצוגיות, עוד עשוי לקום המשקיע שיתבע את החברה אם יתברר שפעלה שלא כחוק או הטעתה את בעלי המניות. בין שתהיה תביעה כזאת או רק מרמור משקיעים רגיל, כמו זה ששמענו השבוע מלאומי פרטנרס והמוסדיים, כדאי להזכיר להם שהם אלה שבחרו להשקיע בחברות שמייצרות מערכות נשק או מודיעין, שעושות עסקים עם צבאות מסודרים או מפוקפקים, שמראש מסתירות מידע מהמשקיעים, ושנאבקות בשוק נשק תחרותי מאוד (למרבה הצער), ששולח אותן לעתים לתחום האפור (לפחות). הסיכון הרי מגולם בכל מניה כזאת מהיום הראשון. מי שרוצה השקעה קצת יותר נקייה מסיכון (ומכתמים על המצפון), שילך על מניות של סופרמרקטים. במיוחד אם הוא מנהל את חסכונות הציבור.

מיקי גרינפלד

דומינייטור של אירונאוטיקס

וולמארט: מי את בעצם?

וולמארט, הקמעונאית הגדולה בעולם, דיווחה השבוע כי בקרוב תתחיל למכור בחנות המקוונת שלה את מותג הביגוד היוקרתי לורד אנד טיילור, בניסיון למשוך לאתר לקוחות אמידים יותר. במקביל, והרבה יותר בשקט, האתר העלה מחירים של מגוון מוצרים, ובהם משחת שיניים, מקרוני אנד צ'יז ומזון לכלבים - בניסיון לסלק מהאתר את הלקוחות הרגילים, ה"מוזלים", ולמשוך אותם לחנויות הפיזיות. כך, האיום מצד אמזון הפך את וולמארט לקמעונאית עם פיצול אישיות, שכנראה שכחה שבלי זהות קשה מאוד לנצח בתחרות.

תמר טוניק

סניף וולמארט (ארכיון) צילום: אי פי איי

המונדיאל: זה לא העיקר

איטליה לא העפילה למונדיאל, לראשונה זה 60 שנה. גם הנבחרות של הולנד וארצות הברית יישארו בבית, וארגנטינה העפילה ברגע האחרון, בעיקר בזכות ליאו מסי. כל הדרמה סביב המשתתפות גרמה לכולם לשכוח שמי שאמורה לארח את המונדיאל הקרוב היא רוסיה, והמארחת אחריה היא קטאר, מדינות שמצב השחיתות, הדמוקרטיה וזכויות האדם בהן מטריד מאוד. הרבה יותר קל לבכות על פרישתו של ג'אנלואיג'י בופון.

רן אברמסון

גל גדות מגייסת את השורות שוונדר וומן מטיחה באל המלחמה ארס כדי להבהיר שגם עכשיו מדובר בקרב משנה עולם

גל גדות צילום: אימג'בנק/ Gettyimages