במקום לעשות סדר בקק"ל, האוצר יקבל פרוטקשן

לא צריך להיות נביא כדי לקבוע שב־2020, אולי 2021, הממשלה שוב תדרוש מקק"ל מיליארדים, ותאיים בחוק למיסוי קק"ל. וקק"ל — היא שוב תצא למלחמת עולם, ובסוף תשלם קצת פחות ממה שדרשו ממנה.

זה יקרה כי המשבר האחרון לא נוצל כדי לעשות בקק"ל סדר, לחייב אותה לשלם מסים כחוק ואולי גם להחיל עליה את ביקורת המדינה. במקום זה המדינה וקק"ל העדיפו עסקה שבה האוצר ממשיך לגבות מקק"ל דמי פרוטקשן. זה בדיוק מה שקרה גם בפעם הקודמת, ב־2015. זה הפך לטקס קבוע, שיחזור על עצמו כנראה גם בפעם הבאה.

יו"ר קק"ל דני עטר. יתחלק עם האוצר בהכנסות מקרקע צילום: ינאי יחיאל

דירקטוריון קק"ל אישר אתמול באי־רצון גדול את הפשרה שהושגה שלשום. המשבר המשבר נוצר משום שהאוצר דרש מקק"ל 2 מיליארד בשנתיים, אולם דירקטוריון קק"ל החליט לפני שבוע להעביר לאוצר מיליארד שקל בלבד. הפשרה שהושגה קובעת שהאוצר יקבל בסך הכל 1.8 מיליארד שקל: מיליארד שקל ב־2018, ו־800 מיליון שקל ב־2019, שיתפרסו גם על פני 2020 אם הכנסות קק"ל משיווק קרקע יהיו נמוכות.

אחרי שני סיבובי קרבות, כללי המשחק ברורים: האוצר רואה בקק"ל פרה חולבת, וקק"ל השלימה עם תפקידה כילדת הכאפות שלו. אמנם, ההסכם שייחתם בימים הקרובים יכריז כנראה שהאוצר לא ידרוש תשלומים נוספים מקק"ל עד סוף 2021. אבל כך היה גם בהסכם הקודם ועכשיו כבר ברור שבאוצר משוכנעים שהבטחות לקק"ל לא צריך לקיים.

דווקא השוט שבו השתמשה הממשלה נגד קק"ל - חוק מיסוי קק"ל - היה יכול לשמש פתרון לא רע. במקום לריב, קק"ל היתה מעבירה מדי שנה רבע מהכנסותיה למדינה, ופותחת את ספריה בפני רשות המסים. אלא מה? מתברר שקק"ל מוכנה לשלם הרבה כדי שזה לא יקרה. מאחר שהאוצר מעוניין בכסף לשימושו החופשי ולא דרך מיסוי, הצדדים העדיפו הסכם שמסדיר זמנית את חלוקת השלל ביניהם.

הסיבה העיקרית לעימות המתמשך היא הר הכסף שנערם בקק"ל בשנים האחרונות. בימי היו"רים אפי שטנצלר ואלי אפללו, קק"ל צברה 4.5 מיליארד שקל. האוצר איים, ובשנים 2016–2017 העבירה קק"ל למדינה 2.2 מיליארד שקל. מאז הכנסותיה מקרקע רק גדלו: מ־800 מיליון שקל ב־2012 ל־1.4 עד 2 מיליארד שקל השנה, לפי הערכות.

מאיפה מגיע הכסף? קק"ל היא הבעלים של 13% מקרקעות המדינה. אמנם, רשות מקרקעי ישראל מנהלת אותן, אבל קק"ל גורפת 70% מהרווחים. ומדובר בקרקע משובחת: 30% במחוז המרכז, 29% במחוז ירושלים ו־14% במחוז תל אביב. הזינוק בהכנסות נובע משיווק הקרקעות האגרסיבי של שר האוצר משה כחלון בניסיון להוריד את מחירי הדיור: ככל שכחלון מתאמץ - קק"ל מרוויחה יותר.