פילבר משעה עצמו ממשרד התקשורת; תוקף את הנציבות: "יחס מזלזל ותכסיסני"

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הודיע היום (א') לממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, רון דול, כי הוא משעה את עצמו זמנית מהתפקיד ללא צורך בקיום שימוע. זאת בתגובה למכתב שנשלח לפילבר מאגף המשמעת בנציבות ביום חמישי האחרון, ובו הוא התבקש להעביר "השלמת טיעונים לעניין אפשרות השעיה" - הליך שנפתח נגדו בחודש יולי בעקבות החשדות שהתעוררו נגדו בחקירת רשות ני"ע במסגרת פרשת בזק. פילבר הודיע כבר בחודש יולי שהוא אינו מתנגד להשעיה.

היום אמורה להסתיים הרחקתו של פילבר ממשרד התקשורת במסגרת התנאים המגבילים שהטיל עליו בית המשפט לבקשת רשות ני"ע. נכון לשעה זאת הרשות לא הגישה בקשה להאריך את ההרחקה. ההבדל בין הרחקה מתוקף צו בית משפט במסגרת חקירה, להשעיה זמנית שמטילה הנציבות, משמעותי עבור פילבר לעניין שכרו. בעוד שבעת הרחקה הוא אינו זכאי לשכר, כאשר הוא מושעה הוא זכאי לקבל מחצית משכרו.

באמצעות באי כוחו, עו"ד דרור ארד-אילון ויובל נחמני, תוקף פילבר במכתב את הנציבות וטוען כי בחודשים האחרונים הוא נתקל ביחס מזלזל ותכסיסני מצדה בכל הקשור להליכי ההשעיה. זאת בין היתר משום שלדבריו הודיע באופן וולונטרי עם פתיחת החקירה על כוונתו להשעות את עצמו. כמו כן מגולל פילבר במכתב את גרסתו לחשדות נגדו, שבגינם מייחסת לו הרשות ביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים ודיווח לפי חוק ני"ע.

פילבר: "לא נפל פגם בניהול המשרד"

"בסמוך לאחר פתיחת החקירה", כתבו עורכי דינו לנציבות לעניין ההשעיה, "ומבלי לומר דבר לגופם של דברים ובהתבסס אך ורק על עצם קיומה, החלטתם להודיע למנכ"ל כי מסתמנת החלטה להשעותו באופן זמני. חרף זאת, ובמיוחד חרף ידיעתו הברורה שלא נפל כל פגם באופן שבו ניהל את המשרד, החליט המנכ"ל כי יהיה זה נכון להסכים להשעיה. רגש האחריות גבר על העניין האישי. באותה עת היה צורך דחוק בהרגעת הרוחות במשרד התקשורת ובציבור, שיקול שהיה בעיניו בעל משקל מכריע".

"היה על מחלקת המשמעת לקבל בהערכה את הודעת המנכ"ל", כתבו עורכי הדין. "אין זה חזיון נפוץ שמנהל בדרג כה בכיר מסכים להשעיה זמנית תוך העדפת האינטרס הכללי על האישי. תחת זאת, החל להתגלגל מהלך תכסיסני. תוף שיתוף פעולה פסול עם הגוף החוקר (שהתקשה להסביר לבית המשפט מדוע יש צורך בצו הרחקה כאשר המנכ"ל מסכים להשעיה זמנית) בו ניסתה בחוסר תום לב למשוך את ההודעה על ההשעיה, תוך היתלות בנימוק כאילו אין בה צורך כל עוד ההרחקה החקירתית עומדת בעינה. נזכיר כי ההרחקה לא היה מן החדש והיא בגדר הידוע".

"עולה מכך שפילבר הושעה באופן זמני כבר מיום הודעתו הראשונה – 25.7. לעת זו הוא לא יתנגד להשעיה זמנית. את טיעוניו המפורטים יביא בזמן המתאים. לנוכח הסכמתו להשעיה, אין כל צורך בהליך שימוע כמפורט במכתבכם".

החשד: הדלפת מידע רגיש לבזק וקידום האינטרסים של החברה

על פי החשד של רשות ני"ע נגד פילבר, הוא קידם בתוך משרד התקשורת אינטרס עסקי של בזק ושל אלוביץ' על חשבון האינטרס הציבורי. מדובר בקידום ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, שהייתה שווה לבזק חיסכון בתשלומי מס של מאות מילוני שקלים, ולאלוביץ' באופן ישיר עוד עשרות מילוני שקלים שיקבל מקופת החברה.

על פי ראיות שאספה הרשות, פילבר והעוזרת הבכירה למנכ"ל, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם (הוט מייל וג'ימייל) כדי להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, ובהם המנכ"לית סטלה הנדלר.

המסמכים שנשלחו לבזק, ועל פי הראיות שאספה הרשות הושבו על ידי הנדלר עם הערות ותיקונים מטעם החברה אשר קיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם, נשלחו על פי החשד מתיבות מייל פרטיות ולא מהמייל הרשמי של משרד התקשורת כדי להסוות את הפעילות האסורה לכאורה.

שלמה פילבר צילום: יואב דודקביץ

בין המסמכים שהועברו באמצעות מיילים פרטיים לגורמים בבזק, היו טיוטות של המכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק ומסמכים נוספים. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה, גם עמדה בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא.

"חקירה חסרת תקדים"

כאמור, במכתב לנציבות שוטח פילבר את גרסתו לחשדות שעלו בחקירה. "מדובר בחקירה יוצאת דופן וחריגה בכל קנה מידה. לראשונה נבחן שיקול הדעת המקצועי של מנכ"ל משרד ממשלתי, במראה של הדין הפלילי, וזאת על אף שאיננו חשוד בכך שעמד בניגוד עניינים.

"באופן חסר תקדים המשיכה החקירה להתנהל על אף שהוכח במהלכה שהוא אינו חשוד בכך שקיבל או ציפה לקבל טובת הנאה או ששקל אינטרס אישי בגדר החלטותיו. זוהי חקירה המבקשת להוכיח כי שיקול דעתם בלבד של חוקרי הרשות בשאלה כיצד יש לנהל את משרד התקשורת יכולה להחליף את זה של המנכ"ל".

"בתמצית", נכתב, "החקירה מתמקדת בניסוח מסמכים וביתר פירוט בשאלות מדוע הניסוח הסופי אינו זהה לטיוטה כזו או אחרת. לצנינים הדבר בעיני החוקרים כי במקרים ספורים, כאשר ניסוח המכתב היה חלק מאותה 'אסדרה בהסכמה', נערך דיאלוג ובגדרו נשמעה גם עמדת בזק. לחדשות אין שחר עובדתי. הן ביטוי מובהק של העדפת הצורה על התוכן.

"מנהלים כללים של משרדים, גם של משרד התקשורת, ניהלו תמיד שיג ושיח עם המפוקחים בכתב ובעל פה, בפורמים רחבים ומצומצמים, והיו לא רק זכאים אלא חייבים לשקול עמדות", נטען במכתב. "העובדה כי במקרה מסוים העמדה הזאת בוטאה בדוא"ל, או במסרון, מחשבון או ממספר כזה או אחר, היא טפלה ואין בה דבר. המנכ"ל קיים דיאלוג עם כל גופי התקשורת.

"השאלה האמיתית היא האם ההחלטות שנתקבלו בסופו של דבר נעשו מתוך חתירה מלאה להגשמת תפקידו כמנכ"ל", נטען במכתב. "משאלה עקרונית זו החקירה 'ברחה'. בחינה מהותית של ההחלטות שקיבל המנכ"ל תלמד שכולן נעשו על מנת ליישם בצורה טובה ביותר ויעילה ביותר את מדיניות הממשלה".