פרשת בזק: צו איסור הפרסום הוארך עד 10 בנובמבר
הצו הוטל ב-26 ביוני, כשבוע לאחר שהודיעה רשות ניירות ערך על חקירה גלויה בפרשה, והיה אמור להסתיים ב-1 בנובמבר
20:2726.10.17
שופטת בית משפט השלום תל אביב רונית פוזננסקי-כץ הורתה להאריך את צו איסור הפרסום בפרשת בזק עד 10 בנובמבר. מועד פקיעתו של צו איסור הפרסום אמור היה להסתיים ב-1 בנובמבר אולם לפי בקשה מוסכמת בין הרשות לניירות ערך וכלי התקשורת "כלכליסט", "ידיעות אחרונות" "דה מרקר", "חדשות 10" ו"גלובס", הוחלט להאריך את הצו ב-10 ימים נוספים.
מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' צילומים: יחיאל ינאי, אוראל כהן במסגרת עסקה זו נקבע שחלק מהתמורה, כ-170 מיליון שקל, תהיה תלויה בעמידה ביעד תזרים המזומנים החופשי של חברת yes. על פי החשד של הרשות בכירים ב-yes ביצעו מניפולציות בדו"חות חברת הלוויין, שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת בזק, במטרה ש-yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק-yes. יעדים אלה היו כאמור קריטיים לבעל השליטה אלוביץ', על מנת שיוכל לקבל עשרות מיליוני שקל נוספים מקופת בזק על מניות yes.
קראו עוד בכלכליסט:
- פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח
- הבנקים דורשים שאלוביץ' יביא 100 מיליון שקל מהבית
- שאול אלוביץ' לבנקים: מוכן לוותר על השליטה בבזק
פרשת בזק כוללת שלוש פרשות שונות. במרכז הפרשה הראשונה עומד חשד להשפעה במרמה על הועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק, כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה, עסקה שבמהלכה נרכשו מניותיו של אלוביץ' ב-yes על ידי בזק בחודש מרץ 2015, בתמורה של למעלה ממיליארד שקל – חלקם מבוססים על יעדי תזרים המזומנים של חברת הטלוויזיה הרב ערוצית. העסקה השנייה מפברואר 2017, היא חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת חלל-תקשורת שבשליטת אלוביץ', בתמורה מצטברת של כ-920 מיליון שקל.
על פי החשד מנכ"לית בזק הנדלר ומזכירת בזק לינור יוכלמן, קידמו אינטרסים עסקיים של החברות של אלוביץ' בתוך בזק בקשר לעסקאות אלה. השתיים פעלו בדרכי מרמה, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה הציבורית שהן עובדות בה, כדי שבעל השליטה יוכל לקבל מאות מילוני שקל מקופת בזק ו-yes.
לטענת הרשות השתיים הדליפו פרטים ומסמכים חסויים מהועדות הבלתי תלויות שהקים הדירקטוריון, לאור הגישה שהייתה להן לחומרים מתוקף תפקידן. המידע הרגיש שהודלף כלל בין היתר התכתבויות ונתונים מתוך חוות דעת שהוגשה לועדה הבלתי תלויה, ואלוביץ' ואנשיו היו אמורים להיות ממודרים ממנה. בנוסף, על פי החשד, יוכלמן פעלה להצר את צעדיו של בודק חיצוני שנשכר לבדוק נתונים שונים.
הדלפת המידע העסקי נתנה על פי החשד לנציגי החברות יורוקום וחלל שבשליטת אלוביץ', יתרון עסקי בלתי הוגן במו"מ מול בזק. היא גם הובילה, על פי החשד, לכך שנציגי החברות של אלוביץ' קיבלו במרמה את הנחת דעתם של חברי הועדה הבלתי תלויה שמדובר בעסקאות הוגנות. מה שגרם בהמשך לאישורן ולהוצאה של מאות מיליוני שקלים מקפות בזק ו-yes לטובת החברות הפרטיות של אלוביץ'.
הפרשה השנייה, זאת שבגינה נפתחה החקירה בחודש יוני השנה, נוגעת לאירועים שהגיעו בעקבות מכירת מניותיו של אלוביץ' ב-yes לבזק בעסקת בעלי עניין במרץ 2015 תמורת כמיליארד שקל. אותה עסקה כאמור שעל פי חשד נוסף בפרשה "זוהם" בה שיקול הדעת של דירקטוריון החברה על ידי הנדלר ויוכלמן שהדליפו מידע לגביה לצד שכנגד – בכירי יורוקום אלוביץ', בנו אור ועמיקם שורר.
מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' צילומים: יחיאל ינאי, אוראל כהן על פי החשד של חוקרי הרשות התמריץ של בכירי yes להגיע ליעד התזרים החופשי, היה קשור בין היתר לנוסחת הבונוסים שלהם שכללה רכיב של עמידה ביעד התזרים. דירקטוריון yes שנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ', כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', היה זה שאישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים כגון המנכ"ל רון איילון, כך שהיא תכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון שקל.
מלבד הבונוס על עמידה ביעדי התזרים, חוקרי הרשות בדקו את כל סוגי התגמול הכספי שהדירקטוריון אישר לשלם לאילון בשנים האחרונים. זאת בניסיון לברר האם אלוביץ', באמצעות דירקטוריון yes, דאג לתגמל את איילון על מנת שיפעל כזרועו הארוכה בחברה וידאג לאינטרסים הכלכלים האישיים שלו. חלק מהתגמול שנבחן נוגע לתשלומים שלא באו בהכרח לידי ביטוי בדו"חות yes. גורם ברשויות האכיפה אמר בעבר ל"כלכליסט" בהקשר זה כי: "נראה שבונוסים וטובות הנאה השחיתו את בכיר בזק".
בפרשה השלישית שנחקרת חושדת הרשות שמנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת הבכירה למנכ"ל, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם (הוט מייל וג'ימייל) כדי להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, ובהם המנכ"לית סטלה הנדלר.
המסמכים שנשלחו לבזק, ועל פי הראיות שאספה הרשות הושבו על ידי הנדלר עם הערות ותיקונים מטעם החברה אשר קיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם, נשלחו על פי החשד מתיבות מייל פרטיות ולא מהמייל הרשמי של משרד התקשורת כדי להסוות את הפעילות האסורה לכאורה.
בין המסמכים שהועברו באמצעות מיילים הפרטיים לגורמים בקבוצת בזק שבשליטת שאול אלוביץ', היו מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה, גם עמדה בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא.
מכתב ההפרדה המבנית שנשלח לדירקטוריון בזק בסוף שנת 2016, כך החשד של רשות ני"ע, היה במטרה לקדם אינטרס עסקי מובהק של בזק על חשבון קופת
המדינה: קיזוז של הפסדים צבורים בהיקף של מאות מילוני שקלים בחברת הבת שלה yes מתשלומי המס. בנוסף, כך החשד, המכתב נשלח גם במטרה לסייע לאלוביץ' לאשר בדירקטוריון החלטה למיזוג בזק עם yes. החלטה שהייתה עשויה להעביר לכיסו עשרות מיליוני שקלים נוספים, וזאת בתמורה למניות yes שמכר לה בעסקת בעלי עניין בשנת 2015.
