עמוס גבריאלי ישמש כמגשר בתביעת המיליונים נגד בי־קום

עמוס גבריאלי ישמש כמגשר בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בי־קום, בעלת השליטה בבזק, בטענה לחלוקת דיבידנד אסורה. ל"כלכליסט" נודע כי גבריאלי הוסכם על ידי התובעים ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ'.

גבריאלי נחשב לבכיר המגשרים בארץ ובין היתר גישר בירושת המיליארדים של סמי שמעון; בסכסוך בין אריק איינשטיין לסוכנו מיכאל תפוח; בסכסוך בין בניו של אבו מאזן לאיילה חסון; בסכסוך בין נמרוד נוביק, שטוען שלא קיבל את חלקו בעסקת הגז עם מצרים, לבין יוסי מימן; ובסכסוך שבין ארקדי גאידמק לאחים ויליגר סביב רכישת השליטה בווילי פוד.

"לא צברה די רווח נקי"

ביולי 2016 הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגובה של 113 מיליון שקל נגד חברת בי־קום, אינטרנט גולד־קווי זהב המחזיקה בשליטה בבי־קום, שאול אלוביץ', בעל השליטה בבי־קום, השולטת בבזק, והדירקטורים בבי־קום, בהם אור אלוביץ'. זאת לאחר שבפברואר 2016 מכרה בי־קום 4.18% ממניות בזק תמורת 982 מיליון שקל.

בתביעה, שהוגשה על ידי אחד ממשקיעי החברה, נטען כי החברה חילקה דיבידנד אסור בגובה 113 מיליון שקל, וכי מדובר בחלוקה אסורה משום שסכום זה אינו סכום שמקורו ברווח הנקי של החברה, ומשכך - אינו בבחינת עודפים המותרים לחלוקה, בהתאם להוראות חוק החברות. חוק החברות קובע מבחן כפול לחלוקת דיבידנד שבו החברה צריכה לעמוד - מבחן רווח ומבחן יכולת פירעון. בהתאם לחוק מותר לחלק רק סכומים בהון העצמי של החברה ושמקורם ברווח הנקי של החברה. בתביעה נטען כי לפי דו"חותיה הכספיים של בי־קום ניתן היה לחלק לכל היותר 242 מיליון שקל, ואילו בפועל חולק סכום של 355 מיליון שקל, שמתוכם 113 מיליון שקל אסורים בחלוקה.

התובע, שיוצג על ידי עוה"ד שלומי מושקוביץ ויניב סטיס ממשרד מושקוביץ־סטיס ושות', ונתי פולינגר ממשרד פולינגר, ויקמן, כהן, הצביע על כך שלפי הדו"חות הכספיים שלה, בי־קום לא צברה די רווח נקי שמאפשר את סכום הדיבידנד שחולק בפועל, וכי הדבר אף מופיע בדו"חות הכספיים של בזק.

ל"כלכליסט" נודע שבמהלך הדיונים בפני השופטת רות רונן נחשפה העובדה שאלוביץ' ובי־קום הביאו בפני הדירקטוריון שאישר את החלוקה שתי חוות דעת משפטיות, של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ושל משרד עו"ד דוד חודק ואסתר קורן שטענו כי ניתן לחלק את הדיבידנד. חוות הדעת טענו כי מדובר ברווח שנזקף ליתרת העודפים בדו"ח ההון של החברה, ומשקף רווח אמיתי, שמומש, בשל מכירה לצד ג' וקבלת תמורה במזומן. חוות הדעת מכירות בכך שהרישום החשבונאי אמנם לא זוקף את הרווח לדו"ח רווח והפסד אך במהות הכלכלית, המיסויית והמשפטית נטען שזהו רווח שעומד במבחני החלוקה.

התובע טוען כי מדובר בחוות דעת שגויות העומדות בסתירה לחוק מכיוון שהן טוענות כי ניתן לחלק כל סכום בהון העצמי, גם אם הוא לא מהווה רווח. התובע טוען כי עצם הפנייה למומחי משפט בשאלה שהיא חשבונאית טכנית (האם קיים רווח) מעלה תמיהות רבות בנוגע לתום הלב של הדירקטורים. בנוסף, התובע טוען כי המומחים כלל לא הופיעו בפני הדירקטורים להציג את חוות הדעת ולהשיב על שאלות וכי לא התקיים כל דיון בדירקטוריון בנוגע לחוות הדעת. התובע מציין כי חוות הדעת מסויגות והן בעצמן קובעות שייתכן שבית המשפט יקבע כי מבחן הרווח לא התקיים.

מימין: שאול אלוביץ' והמגשר עמוס גבריאלי צילום: יובל חן, יוטיוב

"מצב לא שוויוני"

התביעה, כך נראה, מנעה מבי־קום תוכנית חלוקה של 400 מיליון שקל נוספים, שיכלו לכאורה לפתור חלק מבעיות התזרים של אלוביץ' במעלה הפירמידה, ולהקל את המצוקה שלו במו"מ מול הבנקים על חוב של 1.2 מיליארד שקל, חוב שבגללו הוא נדרש למכור נכסים של יורוקום ואף את השליטה בבזק. בזק נשלטת על ידי בי קומיוניקיישנס (26.3%), שנשלטת על ידי אינטרנט זהב (64.8%).

במהלך המגעים לפשרה טענו עורכי הדין של בי־קום ואינטרנט זהב בראשות עו"ד גיל אוריון משמרד פישר־בכר־חן ורלי לשם ממשרד מיתר, כי החזר של 113 מיליון שקל דיבידנד שחילקה בי־קום, על ידי אינטרנט זהב, ייצור מצב לא שוויוני, שכן אינטרנט זהב קיבלה את חלקה היחסי בדיבידנד, כ־70 מיליון שקל בלבד, ויתר הסכום הועבר לידי בעלי מניות מהציבור ואותם לא ניתן להחזיר.