שאול אלוביץ' לבנקים: מוכן לוותר על השליטה בבזק

שאול אלוביץ’, בעל השליטה בבזק, הודיע לבנקים במסגרת המגעים שהוא מנהל עימם, כי הוא מוכן לוותר על השליטה בבזק.

גורמים בנקאיים אמרו ל”כלכליסט” כי במסגרת המו”מ עימם, אלוביץ’ הציע למכור החל מ־2020 5% ממניות בזק בכל שנה, עד לסך של 15% ממניות החברה. במתווה חלופי אותו מציע אלוביץ’, הוא ימכור 50% ממניות בי-קום, המחזיקה בשליטה בבזק, בשנים 2019-2020.

המכירה היא חלק מהמתווה שמציע אלוביץ’, לפיו ימכור בשנה הקרובה נכסים ב־600 מיליון שקל: פרויקט מידטאון ב־250 מיליון שקל, יורוקום נוקיה יבואנית נוקיה ופנאסוניק ב־250 מיליון שקל, ובית יורוקום ב-100 מיליון שקל. בשלב שני תהיה המכירה של השליטה בחלל תקשורת, ומחצית מחברת בי־קום, דרכה מחזיק אלוביץ’ בבזק, או לחילופין 2-3 מנות של 5% החל מ-2019-2020.

הבנקים הם שדרשו מאלוביץ' למכור מיידית את השליטה באינטרנט זהב. הפתרון שמציע אלוביץ' הוא מכירת נכסים שמתאימה למבנה פירמידיאלי, ונוסף על כך, קבלת היתר שליטה בבזק על ידי גורם חיצוני, טענו נציגיו במו"מ מול הבנקים, עשוי לארוך שנים ארוכות. הבנקים לא מקבלים בשלב זה את המתווה, למעט דיסקונט שנוטה לקבלו.

שאול אלוביץ'

עוד נודע כי לפחות שתי קרנות פנו לבנקים ולאלוביץ' בשבועיים האחרונים כדי לבדוק אפשרות של רכישת השליטה בבזק דרך רכישת מניות ב־יקום או אינטרנט זהב. מקורב לאחת מהן טען כי הוא לא נפסל על הסף על ידי אלוביץ'. דוברו של אלוביץ' מכחיש עובדה זו.

שני המתווים אמורים להזרים ליורוקום באמצעות רווחי הון כ־600 מיליון שקל. אלוביץ' מתחייב גם למכור את בית יורוקום ופרויקט מידטאון בכ־300 מיליון שקל בתוך כשנה וכך לכסות את החובות של יורוקום נדל"ן שבבעלותו. הסכום הכולל של כ־900 מיליון שקל וכן מניות בזק שיישארו ברשותו (כ־11%) אמורים לכסות את חובות יורוקום לבנקים ולהשאיר בידי אלוביץ' עודף של כמה עשרות מיליוני שקלים.

פערים בין הבנקים

אלוביץ' מחזיק בבזק (80%) באמצעות יורוקום ובפירמידה של ארבע שכבות. אחיו יוסף מחזיק ביתר השליטה (20%) בחברה. יורוקום מחזיקה ב־61% מאינטרנט זהב הציבורית, שברשותה 64.6% מבי־קום, שמחזיקה ב־26.34% מבזק.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי בין הבנקים עצמם יש חילוקי דעות על ההתנהלות עם אלוביץ'. זאת לאחר ששניים מהנושים, הפועלים והבינלאומי, "גילו" כי ב־2015 שעבד אלוביץ' נכסים לבנק דיסקונט מבלי ליידע אותם, וכך הפר את האיזון בין הבנקים מבחינת ביטחונות. מדובר בשעבוד על בית יורוקום ברמת גן, ששוויו כ־100 מיליון שקל, ועל כ־5 מיליון מניות של אינטרנט זהב, ששוויין לאחר הירידות במניה בעקבות חקירת רשות ניירות ערך כ־113 מיליון שקל.

המצב הזה יצר פערים בין הגישה של דיסקונט ושל הפועלים לבין זו של אלוביץ'. לשני הבנקים נתח החוב הגדול ביותר של יורוקום — לדיסקונט חוב של 500 מיליון שקל ולהפועלים כ־400 מיליון שקל. לבינלאומי חוב של עשרות מיליוני שקלים.

הפועלים מקשיח עמדות מול יורוקום, ודורש נתח ביטחונות גדול יותר וחלוקה מחדש של הביטחונות כולל אלה שהועברו לדיסקונט.

דיסקונט מבקש לשמר את השעבודים שקיבל וכן ביצוע של המתווים במהירות רבה מלוח הזמנים שמבקש אלוביץ'. הפועלים גם דורש מאלוביץ' הזרמה חיצונית של עשרות מיליוני שקלים ותוכנית מימושים אגרסיבית יותר של יתרת הנכסים. נכסים אלה הם מניות השליטה בחלל תקשורת (56%), אנלייט (24%) סאטקום (70%) וחברות נוספות. בין היתר מדובר בתיק ניירות ערך ביורוקום קפיטל, ארבעה פנטהאוזים במכתש ואחזקות בקרנות הון סיכון.

ליורוקום נדל"ן חוב של 260 מיליון שקל לקונסורציום בראשות מזרחי טפחות שלו משועבדות מניות של חלל תקשורת. דיסקונט והפועלים נפגעו מהעובדה ששווי הבטוחות האלה, שהיה אמור לשמש כעודפים, יורד והולך, ועמו יורד גם הסיכוי שבקרוב ייצא לפועל גיוס אג"ח של יורוקום נדל"ן, שהיה אמור לשחרר שעבוד על מניות חלל תקשורת.

לוותר על היתר השליטה

מדוע מוכן אלוביץ' לממש את מניות בזק רק החל מ־2020 או 2019 במקרה הטוב? בזק היא משאב חיוני של המדינה והיתר שליטה בה מחייב אישורים רגולטוריים שונים. אלוביץ' טוען שנדרשות לו שנתיים לשכנע את משרד התקשורת לוותר על היתר השליטה ולאפשר לו להיפרד מגרעין השליטה בבזק ולפזר את המניות בציבור או להעביר את השליטה לגורם אחר שירכוש את המניות.

השארתה של בזק כחברה ללא גרעין שליטה היא נושא מורכב שהרגולטור יצטרך להחליט אם הוא אפשרי. לשם השוואה, פז, שנשלטה בידי צדיק בינו עד לפני חצי שנה, קיבלה אישור ממשרד האוצר ומשרד רה"מ לפזר את המניות בבורסה ולהישאר עם 5% ממניות החברה, שעברה להיות ללא גרעין שליטה, ואילו היתר השליטה שלה בבית הזיקוק באשדוד נמצא בידי החברה עצמה. אלוביץ' ינסה להשיג היתר דומה.