פרשנות
במסים אין מה ללמוד מטראמפ
מה שמנחה את דיוני המס בארה"ב הוא לא משנה כלכלית סדורה, אלא פוליטיקה. לא ברור מה יעבור ומתי, ולכן אין צורך להיחפז ולהגיב לתוכנית של טראמפ ביוזמה ישראלית מקבילה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לביקור באינדיאנה לפני שבועיים, ומצא את עצמו בסיטואציה האהובה עליו — נואם מול קהל מריע. "אתם רק רוצים קיצוצי מס מסיביים. זו הסיבה היחידה שאתם משתגעים ככה", טראמפ הכריז לקול מחיאות כפיים. בהמשך הוא הבטיח את "קיצוץ המס הגדול בהיסטוריה של ארצנו".
- מדינה של קח־תן וחטוף ככל יכולתך: לאן נעלמה המדיניות המאקרו-כלכלית
- כך טלטלה רפורמת המסים של טראמפ את תשואות האג"ח בישראל
- טראמפ הציג את רפורמת המסים: מס החברות יירד מ-35% ל-20%
כמו תמיד, ההתבטאויות של טראמפ מסבכות את עמיתיו הרפובליקנים, שהציגו באותו שבוע את תוכנית המס שלהם. עבורם לא מדובר בסתם קיצוצי מס, אלא ברפורמה כוללת במסים, כזו שארה"ב משוועת לה כבר עשורים. "מסגרת מאוחדת לתיקון קוד המס המקולקל שלנו", כך נקראת התוכנית שעליה עמלו בחודשים האחרונים קבוצת בכירי המחוקקים הרפובליקנים יחד עם הבית הלבן.
אבל למעשה, לא מדובר בדיוק בתוכנית, אלא במסמך של תשעה עמודים עם כותרות גדולות, פסקאות קצרות, הרבה רווחים, מעט פרטים ובעיקר הרבה עמימות. בחודשים הקרובים הרפובליקנים אמורים לנסות להפוך את המסמך הזה לחקיקה, במירוץ נגד הזמן, לפני סוף השנה — ויש האומרים עד 12 בדצמבר (אז, מזכיר "הוושינגטון פוסט", צפוי להיבחר לסנאט רוי מור, מהפלג האנטי־ממסדי במפלגה הרפובליקנית). זה לוח זמנים צפוף ביותר וזו לא הבעיה היחידה.
גירעון? למה לא בעצם?
המכשול העיקרי שבפניו ניצבים הרפובליקנים הוא שתוכנית המס עומדת בניגוד לחלק מההבטחות שלהם לבוחרים, ולפעמים גם בניגוד לעקרונות המוצהרים שבשמם הם רצים כבר שנים. למשל, הרצון לשמור על גירעון נמוך ולהפחית את החוב הלאומי. מי שרוצה יכול למצוא בקשיים שניצבים בפני הרפובליקנים הדים לדיון התמידי בישראל על הורדת מסים, ששב לכותרות בשבוע האחרון. הקשיים האלה ממחישים שאין צורך להיחפז ולהגיב לתוכנית של טראמפ ביוזמה ישראלית מקבילה. ממילא לא ברור מה יעבור בארה"ב, ומתי.
ראשית, צריך להתמודד עם הגירעון, נושא שלכאורה יקר ללבם של הרפובליקנים. איך שמירה על הגירעון וקיצוצי מסים הולכים ביחד? במשך שנים הרפובליקנים נהגו לטעון שאין בעיה: קיצוצי מס "משלמים על עצמם" כי הזינוק בכלכלה מוביל לעלייה בתקבולי המס.
אבל בעבר כבר הסתבר שזה לא בדיוק עובד ככה. כעת, חלק מהניצים התקציביים המובהקים נוקטים קו אחר. "אנחנו צריכים גירעונות חדשים, אחרת אף פעם לא נגיע לצמיחה של 3%", הכריז לאחרונה האחראי על התקציבים בבית הלבן מיק מולבני, בעברו לוחם ידוע בגירעון.
על פי חלק מההערכות, קיצוצי המס שעליהם מדברים הרפובליקנים יגדילו את הגירעון ב־2.4 טריליון דולר בעשור הקרוב - וספק אם יובילו לעלייה משמעותית בצמיחה, כפי שהם מבטיחים. הסנטור הרפובליקני הבכיר בוב קורקר, שמחליף בשבוע האחרון עלבונות אישיים עם טראמפ, כבר הבטיח להתנגד לכל הגדלה של הגירעון.
אם הרפובליקנים יצטרכו להתחיל לקצץ בתקציב כדי להימנע מגירעונות, הם ייכנסו לתסבוכת אחרת: הם ייאלצו לפגוע בבוחרים שלהם. במישור הזה הם מסובכים גם ככה. טראמפ רץ על מצע פופוליסטי - השמעת קולם של "האנשים הנשכחים" של אמריקה. אבל לפי ההערכות של המרכז למדיניות מס (TPC), מכון מחקר לא מפלגתי, חצי מהטבות המס של התוכנית שלו יגיע לכיסם של משקי הבית מהמאיון העליון.
"אני עושה את הדבר הנכון, וזה לא טוב בשבילי, תאמינו לי", הצהיר טראמפ בנאום באינדיאנה. אלא שלפי חישובי "הניו יורק טיימס", קיצוצי המס, שכוללים את ביטול מס הירושה, עשויים לחסוך לטראמפ עשרות מיליוני דולרים בשנה, ויותר ממיליארד דולר ליורשיו. טענה אחרת נוגעת להורדת מס החברות, שלדברי הממשל ייטיב בעיקר עם העובדים האמריקאים, ולאו דווקא עם בעלי המניות, כלומר בעלי ההון.
מחקר סותר של משרד האוצר האמריקאי מ־2012, שמראה שהרוב המכריע של מס החברות נופל דווקא על הבעלים, נעלם באופן פלא מאתר המשרד.
באופן כללי, הטקטיקה של הממשל היא להרוג את השליח. כך, למשל, המרכז למדיניות מס נתון תחת מתקפה. קווין האסט, יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של טראמפ, אפילו התייצב בכנס של המרכז והאשים שהניתוח של החוקרים מתבסס על מספרים דמיוניים.
אלה לא כל הבעיות שניצבות בפני הרפובליקנים ויש עוד ביקורות המוטחות בתוכנית שלהם. פרופ' לארי סאמרס, שכיהן כיועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא ברק אובמה, אפילו קרא ליועציו של טראמפ "להקשיב למצפון שלהם'".
עניין של פוליטיקה, לא של כלכלה
ואחרי כל זה, ייתכן בהחלט שהרפובליקנים יצליחו להעביר משהו. עד כה הם לא הצליחו להעביר אף יוזמת חקיקה משמעותית תחת טראמפ ונחלו כישלון חרוץ בניסיון לבטל את רפורמת הבריאות של אובמה. הם חייבים הישג, ונושא המס גם קרוב ללבם של התורמים שלהם.
גם זה לקח למי שמסתכל על ארה"ב כמקור להשראה. מה שמנחה את דיוני המס בארה"ב כרגע הוא לאו דווקא משנה כלכלית סדורה ועקבית, אלא בעיקר פוליטיקה.