איך מחלקים מיליארד שקל או מה תוקע את האוצר והתעשיינים

הוועדה לחיזוק כושר התחרות בתעשייה ראתה בעיני רוחה את מסיבת העיתונאים שתקיים ערב חג ראש השנה בה יספרו חבריה בגאווה כיצד יבטיחו את הגדלת הפיריון במשק לעשורים הבאים. אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. בפועל טיוטת המלצות הוועדה כוללת בעיקר מדיניות כללית שאמורה להתוות דרך שנים קדימה, אם מישהו משרי האוצר בעתיד יטרח לפתוח את אותו מסמך. אולם המחלוקת הגדולה מול התעשיינים שיצרה כעת גם חיכוך פנימי באוצר בין המנכ"ל שי באב"ד שעומד בראש הוועדה לדרג המקצועי, היא בכלל על מיליארד שקל הטבות מס.

משרד האוצר נכנע ללחציו של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, והסכים להקצות מיליארד שקל עבור הטבות - מצד ההכנסה. כלומר במקום להקצות כסף בפועל לעידוד התעשייה האוצר מוותר על הכנסות ממסים בהיקף של מיליארד שקל, אבל רק לשנה אחת - 2018. זאת מאחר והתקציב לשנה הבאה כבר אושר, ובלאו הכי מסתמן שההכנסות יהיו גבוהות יותר ממה שציפו באוצר (מה שמעלה כמובן את השאלה האם באמת מופתעים מההכנסות או שהן למעשה רזרבות סמויות לשימוש עצמי- מתחת לאפן של הפוליטיקאים). אלא שבגלל שגם ככה לאור התחזיות שהאוצר הציג לממשלה בתחילת השנה כדי לעמוד בגרעון המחויב לפי החוק ב-2019 ו-2020 צריך כבר היום למצוא מקורות הכנסה של עוד 6.4 מיליארד שקל ב-2019 ו-9.9 ב-2020, על פי חוק הנומרטור, אסור לו להגדיל את הטבות המס לאותן שנים עד שהוא לא סוגר את הבור הקיים בצד ההכנסות ממסים.

שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר צילום: אוראל כהן

ברוש מצידו לוחץ על אותן הטבות שיהוו סיוע מיידי לתעשייה ובעיקר ליצואנים שנאבקים בהתחזקות השקל בימים אלו, וכמובן שהישג מיידי הוא משהו שקל יותר לגרוף בגינו כפיים - בשונה מקידום החינוך הטכנולוגי שיכול לצמצם את המחסור בכח אדם איכותי.

לכן שאלת מיליארד הדולר, היא איך מחלקים את הסכום באופן חד פעמי. למעשה לצד ההכנסות, שכל כך חשובות לתעשיינים יש שתי זוויות - הטבות המס המפורסמות ופחת מואץ - קיזוז ההוצאה על השקעה מההכנסות מצמצם הרי את תשלום המס שנדרש בעל החברה לשלם. ככל שהפחת ניתן מהר יותר כך הוא מרוויח יותר ויכול לגלגל אפילו את הזיכוי לשנים הבאות (קיזוז הפסדים קדימה בעגה המיסויית).

אלא שלהגדיל את הטבות המס כפי שדורש ברוש מ-7.5% ל-6% עבור חברות הנהנות מהטבות בפריפריה לשנה אחת זו בדיחה. חברות לא טורחות להגדיל או להעביר פעילות עסקית משיקולי מס לשנה אחת, בטח לא חברות בינלאומיות שלהן זקוקה הפריפריה באמת. בלאו הכי הדרג המקצועי באוצר מתנגד להגדלת הטבות המס לאחר שבחוק ההסדרים האחרון ירד שיעור המס לאותן חברות מ-9%, באותו תיקון שהעניקו לחברות הייטק ענקיות הטבות מס משמעותיות עם שיעור מס של 6% גם הבינו באוצר כי זמניות ההטבות הופכת אותן לחסרות רלוונטיות ולכן, למרות התנגדות משרד המשפטים הוסיפו התחייבות שלטונית ל-10 שנים עבור אותן חברות שיהנו מההטבות.

לכן, הזמניות, הופכת את רעיון הטבות מס לכמעט מגוחך.

האפשרות השנייה להפחית את תשלומי המס של התעשיינים היא דרך אותו פחת מדובר. אלא שכעת מבקשים התעשיינים, ומסתמן כי באב"ד מעוניין להעתר לבקשתם, לקבל פחת מוגבר. הכוונה היא להעניק לתעשיינים קיזוז הוצאות על השקעה מעבר למה שהם משקיעים בפועל. היום במסגרת הטבות המס נותנים לתעשיינים פחת מואץ, כלומר לקזז בשנים הראשונות חלק נכבד מההשקעה למרות שהיא בפועל משמשת את החברה למספר רב יותר של שנים. אולם הדרישה שיכירו בהוצאות גבוהות יותר ממה שמשקיעים התעשיינים בפועל היא למעשה הדרך להעניק להם הטבות מס גבוהות יותר, ואותה פשוט יותר להעניק לשנה אחת.

אלא שגם להטבה הזו מתנגדים נחרצות בדרג המקצועי שכן אין שום צידוק הגיוני לתת החזרי מס לחברות על השקעות שמעולם לא בוצעו. למעשה חלק מהמשפטנים טוענים כי הדבר כלל אינו אפשרי חוקית. דרך המלך הרי היא מתן מענקים, אבל לשם כך צריך תקציב, ומאחר והתקציב של 2018 כבר סגור, ועודפי התקציב שמורים לתוכנית נטו משפחה ולנכים, אין יכולת להגדיל את המענקים. בעוד שהדרגים המקצועיים במשרד האוצר מתעקשים שלא להכנע לדרישות התעשיינים ולהעניק פחת מוגבר, באב"ד, שלפי גורמים באוצר מבין שמדובר בהצעה בעייתית, דווקא מבקש לאשר אותה במטרה לסיים עם הוועדה לפרסם סופית את ההמלצות. כך או כך, אלא אם יקרה נס, הפרסום החגיגי לו ציפו כבר לא יקרה לפני החג ומיליארד השקל שתקועים יחכו לאחרי ראש השנה.