חקר ביצועים: השבוע של טבע, הירשזון - ובג"ץ

סוף סוף: סוף לחיפוש

מנכ"ל לטבע עכשיו תור כיל

כמעט שנה התנהלו שתיים מהחברות מהגדולות בבורסה ללא מנכ"ל. השבוע טבע סוף סוף מינתה את קור שולץ, שנראה תפור למידותיה, וסיפקה חדשות מצוינות אחרי כמה חודשים קשים שמחקו לבעלי המניות מיליארדי שקלים. כימיקלים לישראל, לעומת זאת, עדיין נטולת מנהל (ועם יו"ר חדש). היא אמנם משפיעה פחות על הנעשה בבורסה, ובכל זאת מדובר בחברה שנסחרת לפי שווי של 19 מיליארד שקל ואחראית לכ־6% מהיצוא של ישראל. גם הסביבה העסקית שלה משתנה, ומחייבת החלטות אסטרטגיות לא פשוטות. וכמו טבע, גם היא כבר חייבת לחתוך. להכריז שהמנכ"ל הזמני הוא קבוע, לאתר מנכ"ל חיצוני, לא משנה — רק לסיים את שיטת הדמדומים, ששוחקת את העובדים ואת המשקיעים.

סופי שולמן

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

מנכ"ל טבע החדש קור שולץ

מניית טבע זינקה ב־20%

מנהלי ההשקעות לא לומדים

טבע גמורה, היא בדרך להתפרק לחתיכות, תגיע להסדר חוב, גם ב־13 דולר לא קונה — מה לא אמרו מנהלי ההשקעות בחודשים האחרונים. ככה זה, כשמניה יורדת בכזאת חדות מנהלי ההשקעות אוהבים לומר שלא תופסים סכין נופלת, ושוכחים שתפקידם הוא לזהות תמחור־חסר ולאסוף מציאות מהרצפה. מי שיודע לעשות את זה מרוויח; במשבר הפיננסי של העשור שעבר יחידים עשו כך מיליונים בעוד האחרים צעקו רק "לברוח!". השבוע, כשטבע הודיעה על מינוי המנכ"ל החדש, המניה זינקה ב־27% בתוך יומיים, וחשפה שוב את העובדה שרוב מנהלי ההשקעות חוששים ללכת נגד הזרם במקרה הטוב, ופשוט מקשקשים במקרה היותר גרוע. והכסף שלנו אצלם.

רחלי בינדמן

העליון פסק: ישלם מס

הירשזון עניין של טיימינג

בית המשפט העליון קבע השבוע כי אברהם הירשזון ייאלץ לשלם מס על הכסף שגנב, ובעצם הפך את מה שנודע כהלכת הירשזון. אגב פרשת הצוללות, הגניבה ההיא כמעט מעוררת געגוע לימים שבהם הכל היה צנוע יותר, כסף מזומן במעטפות חומות, לא עסקאות שוחד לעשרות אנשים שעולות מיליארדים מכספי האזרחים. שר האוצר לשעבר שגנב 1.9 מיליון שקל גם ישב בכלא יותר משלוש שנים, גם החזיר את הכסף, ועכשיו עוד ישלם מס. ספק אם כיום סכומים כאלה בכלל היו מזכים אותו בכתב אישום. וגם אם היה מוגש לבסוף, זה היה בגרסה מרוככת ואחרי חודשים של הפגנות בפתח תקווה.

אמיר זיו

אברהם הירשזון צילום: עמית שעל

חוק הפטור בוטל

השוויון בנטל - בג"ץ עדיין נאבק

לאחר שיאיר לפיד וחוק השוויון בנטל סולקו בידי הקואליציה החדשה, החרדים חגגו חוק גיוס חדש, פוטר ומיטיב, חלק מחבילת הפינוקים הנדיבה שהרעיף עליהם נתניהו. השבוע בג"ץ הפך שוב את הקערה על פיה, והחרדים שוב מודדים את החליפה של האיומים. בקרב תשעת שופטי בג"ץ שביטלו את החוק היו שלושה דתיים, שניים מהם, אליקים רובינשטיין וניל הנדל, תמכו בביטול החוק, ורק נועם סולברג התנגד. הנדל סיכם בסיפור שמתמצת היטב את פסק הדין: בחור ישיבה ביקש מהרב שלמה זלמן אויערבאך ז"ל, מגדולי פוסקי הדור, רשות לנסוע לקברי צדיקים בצפון. ענה לו הרב: בשביל להתפלל על קברי צדיקים אין צורך לנסוע עד הגליל. כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם. עם רוב של שמונה מול אחד, בג"ץ מבהיר שהוא עדיין יותר דמוקרטי מיהודי, עדיין נלחם בפוליטיקה הקטנה למען ערך השוויון הגדול. עוד משוכה שמעוררת קצת אופטימיות, רגע לפני שנה חדשה של לחצים אדירים.

משה גורלי

מצוקת מערכת הבריאות

ליצמן תתעורר

קופת חולים כללית. ספטמבר 2017. אבחון לקלינאי תקשורת, אחרי המתנה של חודשים. מאבחנת מקצועית מאוד, מתחילה בזמן, מסיימת בזמן. ויש שורה תחתונה. "תראה, יש לך שלוש אופציות: הראשונה היא לעשות את הטיפול אצלנו, השנייה היא לעשות אותו אצל שלוחות שלנו, והשלישית היא לעשות את זה פרטי". "אצלכם כמובן", אני אומר. "אין בעיה", היא משיבה, "אבל זה יהיה בעוד 10 חודשים. בשלוחות שלנו זה ייקח חצי שנה. פרטי זה יכול להיות בתוך כמה שבועות". "טוב", אני אומר, "את יכולה לשלוח לי את הטפסים במייל כדי שאקדם את העניין במהירות, בדרך לעוד הוצאה לא צפויה?". "לא", היא עדיין אדיבה מאוד, "אנחנו עובדים רק עם הפקס והדואר".

גולן פרידנפלד

יעקב ליצמן שר הבריאות צילום: אביגיל עוזי

שתי תוכניות מטרידות

האצת הבנייה בכל הכוח, אבל תלוי למי

השבוע התברר כי חברת דירה להשכיר מקדמת תוכנית לבניית שכונה ענקית בלוד בשטח שבו יש שדה לקידוח נפט. היא אושרה על סמך הצהרה עמומה של החברה שתוקף רישיון הקידוח יפוג בחודש הבא, אבל התברר שהוא חודש. הבעיה בסוף תיפתר, וכנראה תעלה לנו עוד כמה עשרות מיליוני שקלים. במקביל גם חשפנו את תוכנית הבנייה לשכונה זמנית המוצעת לתושבי אום אל־חיראן. במקום מדרכות, למשל, יהיה שם "עפר מהודק". כשחברי ועדת התכנון שאלו אם זה לא ייצור בוץ, אנשי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים הסבירו שמדובר בקבלן מנוסה שיודע להדק עפר. בתים לא ייבנו למפונים, הם רק יקבלו 50 אלף שקל, ויתבקשו להתגורר בשכונה הזמנית בין חמש ל־15 שנה, עד שיסתיימו הליכי התכנון לשכונת הקבע. כי המשאבים שמשרד האוצר מקצה להאצת הבנייה לא נגמרים, לכל בעיה יש פתרון וכל חסם ביורוקרטי אפשר לעקוף — אלא אם כן מדובר בבדואים.

אמיתי גזית

חנות בלי סחורה

קמעונאות העתיד עוד ניסוי וטעייה

רשת בתי הכלבו היוקרתית נורדסטרום, שהתחילה את דרכה בסיאטל ב־1901 כחנות נעליים, הודיעה השבוע כי תפתח בלוס אנג'לס חנות בקונספט חדש: ללא סחורה. חובבי מותגי היוקרה יוכלו להגיע לחנות ולהציץ במספר פרטים מצומצם שיוצג לראווה. הם יוכלו למדוד אותם, לקבל המלצות מסטייליסט, לשתות אספרסו, יין או בירה בחברת לקוחות אחרים, לעשות מניקור וליהנות משירותי חייטות. החנות החדשה גם תתפוס הרבה פחות מקום, 280 מ"ר בלבד במקום 140 אלף מ"ר בכלבו נורדסטרום רגיל. במסגרת המאמצים הקדחתניים של עולם הקמעונאות המסורתי להתמודד עם הזינוק האדיר במכירות ברשת (כולל של נורדסטרום עצמה, אגב), גם מאחורי הניסיון הזה יש היגיון: הלקוחות עדיין יודעים ליהנות משירות אישי בלתי אמצעי, ואת זה אף אתר עוד לא הצליח לספק.

תמר טוניק

שוב הוא כאן

אלבום לחג מפלט ותקווה

סוף אלול. הכותרות הולמות בלי הפסקה, בין הגרוטסקי לאפוקליפטי. אבל גם הסטריאו מנגן בלי הפסקה, את "סביבנו", האלבום החדש, ראשון זה 14 שנה, של יוני רכטר. "סביבנו כל כך הרבה רעש, באוזן, בעין נוקב", כתב עלי מוהר באחד משיריו האחרונים, כלומר לפני יותר מעשר שנים. "אמרי, אם גם את עוד זוכרת את השקט שבין המילים". זה השיר האחרון באלבום היפה הזה, וכשהוא נגמר נותר השקט. עד הסופה (הממשית או הווירטואלית) הבאה. זו, בסופו של דבר, הבשורה הטובה של השבוע: הכל מסתחרר ומידרדר, אבל האמנות עדיין מצליחה להיות מקום מפלט ומקור תקווה.

אדוה קיזלשטיין