דרמה בבג"ץ: בוטל החוק שהעבירו החרדים לפטור מגיוס

החוק שנועד לקבור את השוויון בנטל בוטל בצעד דרמטי על ידי שופטי בג"ץ: כמעט שנתיים לאחר שהכנסת אישרה את התיקון לחוק הגיוס, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס, קבעו שמונה מתוך תשעת שופטים - הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל. ראשי החרדים הגיבו לפסיקה ומסרו: "בג"ץ המנותק שונא את לומדי התורה, הגיעו מים עד נפש".

כל השופטים קבעו כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון". שמונה שופטים סברו כי ההסדר הינו בלתי מידתי ובלתי חוקי ואילו השופט נועם סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר אינו חוקתי. לפי החלטת בג"ץ, ההסדר יושהה לשנה ובשנה זו יהיה צורך לגבש חוק חדש. את העתירה נגד התיקון לחוק הגישה התנועה לאיכות השלטון.

מתגייסים בבקו"ם צילום: שאול גולן

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כתבה כי "הדיון החברתי התמידי בסוגיית שירותם של תלמידי הישיבות נוגע אם כן בקצות העצבים הרגישים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא נמצא על סף רתיחה. במשך השנים ומתוך מודעות רבה לרגישות החברתית, נקט בית משפט זה סבלנות ואיפוק מופלגים בעת שנדרש להכריע בעתירות שעסקו בנושא גיוס תלמידי הישיבות".

"משהתברר בסופו של יום שאין בכוחו של חוק דחיית השירות להגשים את יעדיו ושאין באפשרותו למנוע את המשך הפגיעה בשוויון, קבענו בפרשת רסלר כי לא ניתן עוד להאריך את תוקפו וכי על הכנסת לחוקק מתווה גיוס חדש שיתחשב בקביעות השיפוטיות", הסבירה נשיאת העליון. "כיום איננו רואים מנוס מן הקביעה כי הסדר הגיוס החדש שקבעה הכנסת, תחת חוק דחיית השירות שבוטל בפרשת רסלר, אינו עולה אף הוא בקנה אחד עם תנאיה של פיסקת ההגבלה. ההסדרים שנקבעו בו אינם מקיימים קשר רציונאלי למטרותיו של החוק.

"אנו נאלצים אפוא להחזיר שוב את העניין לכנסת", סיכמה השופטת נאור. "בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת אפוא בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש".

עו"ד איתי בן חורין, ממגישי העתירה, אמר בתגובה לפסיקת בג"ץ: "הניצחון שלנו בבג"ץ מעביר מסר חד וברור לפוליטיקאים - תפסיקו כבר עם הקומבינות, תקדמו חוק ברור שבו כל אחד משרת את המדינה. מצפים ממי שדיבר רבות בנושא, אביגדור ליברמן, להוביל כשר הביטחון חקיקה מידית המקדמת שוויון".

"היום שבו תינתן כתף לביטחון ישראל מצד החרדים - יהא יום חג למדינה"

השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין: "מדברים רבות על אחדות העם היהודי. חלק מביטוי האחדות הוא השירות בצה"ל. אין בו סתירה כהוא זה ללימוד תורה; מכאן הצורך לכבדו. שואל אתה עצמך, כיצד ניתן 'לפצח את הקוד' ולהגיע לשלב הגון של שירות למי שאינם לומדים באמת, בלי לפגוע בלימוד התורה. השירות הצבאי בצבא הגנה לישראל שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו 'ברירת מחדל' של 'כמי שכפאו שד'. כל עוד יישאר ברירת מחדל דחויה כך בעולם החרדי, תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, ותחושת אי השוויון הקשה תימשך".

רובינשטיין הוסיף: "אכן, לא יתכן חולק על חשיבות לימוד התורה, וקולה של התורה כמגינה ומצילה, ובוודאי כהמשכיות קיומנו כעם יוסיף להישמע כערך מערכי המדינה – אך עניין השירות בצה"ל, המצפון והמוסר, וההגינות כלפי כולנו, מה יהא עליהם? ייראו הדברים שנאמרו כאן כמכוונים לא לניגוח חלילה, אלא לשם בניין. היום בו תהא תחושה לכלל הציבור היהודי הלא חרדי, כי ניתנת כתף לביטחונה הפיסי של המדינה מצד הקהילה החרדית - את חשבונות שמים איננו מכירים - יהא בעיניי יום חג למדינת ישראל. לו יהי".

השופט יצחק עמית הוסיף כי "חוק שירות ביטחון במתכונתו הנוכחית פוגע קשות בזכות לשוויון, בהיותו מפלה בין אדם לאדם, בין דם לדם ובין דמים לדמים". בכך, סבור השופט עמית "במקום להביא להגברת השוויון בנטל, תיקוני החוק קיבעו הלכה למעשה את אי-השוויון בנטל".

שופט סולברג שהיה בדעת מיעוט הסביר את עמדתו: "המשפט הוא כוח: הוא כופה על בני האדם כיצד לנהוג. בד בבד, הוא מספר סיפור, בונה עולמות ומחריבם. האופן שבו בוחר בית המשפט לספר את הסיפור, פעמים שמשמעותו רבה יותר מאשר 'השורה התחתונה', הציווי שבסוף הדרך. מן העבר האחד, בכך בא לידי ביטוי כוחו הכופה של המשפט; מן העבר השני, לעיתים זוהי הדרך לפעול לתיקון עולם. על המשפטן, ועל השופט בפרט, נגזר לחיות עם המתח הזה".

"ראשיתה של הסוגיה שהונחה לפתחנו איננה אפוא בעולם המשפט, גם לא אחריתה. המשפט הוא שחקן, אחד מני רבים, אך לכוחו משמעות מוגבלת. הכרה בכך היא נקודת המוצא; בנדון דידן, זוהי גם נקודת הסיום - לעת עתה".

מחוק טל ועד התיקון שבוטל: השתלשלות סוגיית גיוס החרדים

חוק הגיוס, ובשמו הרשמי "חוק השוויון בנטל", למעשה נכפה על הממשלה. עד לשנת 2013 היה מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות, המאפשר להם דחיית שירות או פטור מלא, מוסדר ב"חוק טל", אך בפברואר 2012 קבע בג"ץ כי הוא אינו חוקתי וקבע שלא ניתן להאריכו מעבר למועד שנקבע לו – אוגוסט באותה שנה – ובכך גלגל אל ראש הממשלה בנימין נתניהו את תפוח האדמה הלוהט.

כמה חודשים לפני פקיעת החוק החלה הקואליציה להתפורר, הכנסת פוזרה והוכרזו בחירות, ובעקבות כך העניק בית המשפט לממשלת המעבר ארכה נוספת לתיקון החוק. בחירות 2013 עמדו, אפוא, בסימן גיוס החרדים.

מי שהוביל את הנושא עם הקמת ממשלת נתניהו השלישית היה יאיר לפיד ומפלגתו יש עתיד, שביקשו לנצל את היעדרות החרדים מהקואליציה כדי לבצע מהלך היסטורי משמעותי לקידום השוויון בנטל. בראש ועדת השרים המיוחדת שהכינה את החוק עמד איש המפלגה, השר יעקב פרי, והמלצותיה הרחיקו לכת: כל תלמידי הישיבות יגוייסו – מלבד 1,800 שיוכרו כ"עילויים" ויקבלו פטור, בדומה לספורטאים מצטיינים.

כשהחוק המוצע הגיע לכנסת הוא נידון בוועדה פרלמנטרית שהוקמה עבורו, בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) – ושם רוכך משמעותית. נתניהו, שכל העת פזל אל עבר החרדים ורצה לשמר את הברית הפוליטית איתם גם בעודם בקואליציה, זנח את הצעת פרי, וקידם תחתיה מתווה לגיוס הדרגתי של תלמידי הישיבות, על פי יעדים שנתיים קבועים מראש.

כדי שלא לשבור את הכלים מול יש עתיד, קיבל ראש הממשלה את דרישת המפלגה לכלול סנקציות פליליות שיוטלו על לומדי התורה במידה שהציבור החרדי לא יעמוד ביעדים, לצד עיצומים כלכליים על הישיבות עצמן – וזהו למעשה ההישג המשמעותי של יאיר לפיד ב"חוק השוויון בנטל".

המשמעות היא כי אם לא יתגייסו מספיק צעירים מהמגזר החוק יפקע ב-2018, וממילא לתלמידי הישיבות לא יהיה כל מעמד מיוחד. הם יהיו ככל בני ה-18 המחויבים בגיוס, והטיפול בהם במקרה של השתמטות יהיה בכלים פליליים - כמו בכל צעיר חילוני. 

עם הקמת הממשלה הנוכחית וכניסת ש"ס ויהדות התורה לקואליציה, פעלו במפלגות החרדיות במרץ לבטל את כל החוקים שהם מכנים "גזירות לפיד" - וחוק הגיוס תחילה. מכיוון שביטול ממש לא בא בחשבון במקרה זה, שהרי בג"ץ פסל את ההסדר הקודם של שפטר את בני הישיבות משירות, תיקנו החרדים את החוק באופן שמסרס אותו.

בגרסתו המתוקנת הוא קובע כי אם לא תהיה עמידה ביעדים יבוטל החוק ב-2023 (ולא ב-2018), אך בסמכות שר הביטחון לשנות אותם בעצמו על פי שיקול דעתו. המשמעות: אם לא יתגייסו מספיק תלמידי ישיבה ב-2022, יוכל השר להוריד את הרף לקראת 2023, על מנת שהחוק לא יבוטל. בעקבות כך הגישה מפלגת יש עתיד את העתירה לבג"ץ נגד החוק המתוקן, שלטענתה אינו מקיים את התכלית של פסילת חוק טל.

לאחר פסיקת בג"ץ תימשך המתכונת הנוכחית שבמסגרתה יגויסו תלמידי הישיבות באופן הדרגתי, בהתאם ליעדי גיוס שנתיים. אם בחלוף שנה לא יאושר תיקון חוק שעומד במבחן בג"ץ, תלמידי הישיבות לא יהנו ממעמד מיוחד ועל כל צעיר בן 18 תחול חובת שירות בצה"ל.