בג"ץ הגיוס: הכנסת מחוקקת, העליון פוסל וחוזר חלילה

לא היו הפתעות בפסק הדין של בג"ץ בעניין גיוס בחורי הישיבות. כצפוי, הרכב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור ביטל את חוק הפטור בשל הפגיעה הקשה בשוויון. ועוד כצפוי, השופטים נתנו למדינה אורכה של שנה כדי להעביר חוק חדש, כלומר לא שברו את הכלים.

פסק הדין ניתן ברוב של שמונה שופטים. השופט נעם סולברג סבר בדעת מיעוט שטרם בשלו התנאים לקבוע שחוק הגיוס החדש נכשל.

הנשיאה נאור כתבה כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון בצורה עמוקה". נאור עמדה על שלושה פגמים יסודיים בחוק: בשש השנים הראשונות ליישומו גיוס החרדים מבוסס על התנדבות ואין כל סנקציות; בשלוש השנים הבאות הפעלת סנקציות נמסרה לשיקול דעתו של שר הביטחון; ומ־2023 אין כל הסדר. לדברי נאור, החוק מבטיח "שקט תעשייתי" - ולא שוויון.

השופט נעם סולברג. סבר בדעת מיעוט שטרם בשלו התנאים לקבוע שהחוק נכשל צילום: חיים צח

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין ביטא את עמדתו לגבי חזרתו של הנושא שוב ושוב לבג"ץ כשפתח את חוות הדעת שלו במילה "ייאוש". לדבריו, הכנסת ובית המשפט יצרו פינג פונג של העברת חוקים ופסילתם, דבר המוביל למצב של "גיחוך וחוכא ואיטלולה".

הנשיאה הנבחרת אסתר חיות כתבה שלא שיערה ש־15 שנים לאחר שנחקק חוק טל, "תעמודנה רגלינו באותו מקום ואולי אף למטה ממנו". היא ציינה שבית המשפט חייב למלא את תפקידו "בלא שמידת ההשפעה המעטה או המרובה של פסיקתו תרפה את ידיו".

דברי רובינשטיין וחיות משקפים את הסטטוס־קוו החדש והמוזר שנוצר בנושא גיוס בחורי הישיבות: הכנסת מעבירה חוקי השתמטות שאינם עומדים במבחן חוקתי, בידיעה שספק אם יעמדו בבג"ץ. לבג"ץ לוקח כמה שנים למלא את תפקידו ולפסול את החוק. אז הכנסת מעבירה עוד חוק, וההשתמטות בעינה עומדת.

את הזווית הכלכלית סיפק השופט יצחק עמית שכתב שיש לפסול את החוק גם בגלל הנזק הגדול שהוא גורם לשוק העבודה. "לטעמי החוק מחמיץ כמעט לחלוטין את תכלית היציאה וההשתלבות בשוק העבודה". עמית קבע שיש לחוק תכלית מוסווית, "להבטיח את הישארותו של הצעיר החרדי במסגרת חרדית". לטענתו, החוק המאפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבה עד גיל 26 "מסליל" את הגבר החרדי לישיבה ולא לעבודה.

השופט יצחק עמית: "החוק מחמיץ כמעט לחלוטין את תכלית ההשתלבות בשוק העבודה... הוא מבטיח את הישארותו של הצעיר החרדי במסגרת חרדית" צילום: אוהד צויגנברג

דורכים במקום

ואכן המצב בתחום עבודת חרדים רחוק מלהיות אידאלי. לדברי ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תוספות התקציב הגדולות לישיבות ולקצבאות הילדים בשנתיים האחרונות גרמו לעצירה ביציאת החרדים לעבודה. אם ב־2016 ישראל הגיעה לשיא של 52% מהגברים החרדים שעובדים, במחצית השנייה של 2017 חלה ירידה ל־50%. בשל השינוי הקטן מלאך מעדיף לראות בזה רק דריכה במקום ולא ירידה. גם שיעור הנשים החרדיות העובדות דורך במקום, על 73%.

השאלה אם גיוס בחורי הישיבות הוא הצלחה או כישלון היא שאלה של חצי הכוס המלאה או הריקה. בצד החצי ריק עומדת העובדה שצה"ל לא עומד ביעדי הגיוס כבר ארבע שנים והפער מהיעדים הולך ומחריף. השנה הצליח צה"ל לגייס רק 2,800 חרדים, שהם 87.5% מהיעד של 3,200. בצד החיובי, מלאך מציין שיחד עם השירות האזרחי כשליש מהמחזור החרדי עושה שירות משמעותי - נתון שהיה נראה בעבר בלתי אפשרי.

עוד היבט משמעותי: מחקר של אסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה גילה שצה"ל הוא הגוף המשלב ביותר של גברים חרדים בשוק העבודה. על פי המחקר, 87% מבוגרי מסלול הגיוס שח"ר לגברים נשואים חרדים ו־88% מבוגרי מסלול נצח יהודה החרדי עובדים.

התחזית: עוד ועדה

לא צריך להיות נביא כדי לצפות מה הממשלה תעשה: כמו תמיד, היא תקים ועדה. למרות ההצהרות המתלהמות היא לא תנסה להעביר חוק שיפגע בסמכויות בג"ץ. אפילו בממשלת הימין עדיין אין רוב למהלך כזה.

ב־2012 נפלה ממשלת נתניהו בגלל השוויון בנטל. הרבה ייאוש ואדישות השתלטו מאז על הציבור והפוליטיקה הישראלים. אף מפלגה שרואה עצמה מועמדת לשלטון אינה רוצה להתעמת עם החרדים, כך שבטווח הקרוב הממשלה הזו לא תיפול בגלל השוויון בנטל.

הבעיה של הקואליציה היא שהזמן שקצב בג"ץ להעברת החוק מסתיים בקיץ הבא, כשהבחירות כבר ייראו קרובות וסיעות כולנו וישראל ביתנו יצטרכו להתחשב בעמדת הבוחרים. לכן, בהחלט יכול להיות שהכנסת הזאת לא תצליח להעביר חוק חדש ותשאיר את המלאכה לכנסת הבאה. ומה יקרה בינתיים, אחרי שהחוק יבוטל בספטמבר הבא ולא יהיה בסיס להסדר דחיית השירות? שום דבר. צה"ל ימתין לחוק החדש וימשיך לא לגייס חרדים.