תנו לחרדים ללמוד, זה אינטרס של כולם

המועצה להשכלה גבוהה אישרה בחודש מאי תוכנית לעידוד וקידום הגברת כמות הסטודנטים החרדים בישראל תוך הצבת יעד שבשנת 2022 ילמדו באקדמיה הישראלית 19 אלף חרדים לעומת 11,500 הלומדים בה כיום ו-5,500 בשנת 2011.

בתוכנית נכתב בין השאר: "שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה הוא אינטרס מובהק של המדינה, ומל"ג-ות"ת הם האחראים למציאת האמצעים להוצאתו אל הפועל. ההשכלה הגבוהה הפכה לתנאי בסיסי להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק המודרני חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו בבירור על שיעור תעסוקה גבוה מאוד של בעלי תארים אקדמיים מקרב הציבור החרדי בהשוואה לנעדרי- תואר, ולפער משמעותי מאוד ברמת ההכנסה בין שתי הקבוצות הללו."

אין ספק כי ישנה עלייה חדה וברורה במספר הגברים החרדים שיוצאים אל העולם האקדמי. נשים חרדיות תמיד למדו עם סיום לימודיהן בסמינר בגיל 18 אם כי לרוב עשו זאת במסגרות חרדיות שלא בהכרח עולות בקנה אחד עם הסטנדרט האקדמי החילוני. הדוגמה המפורסמת ביותר למכללה חרדית לנשים היא המכללה של עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף המנוח, שהספיקה בינתיים להיסגר מחוסר תקציבים. 

ארכיון צילום: גיל יוחנן

מגמת "ישראליזציה" בקרב חרדים צעירים

הסיבה המרכזית לכך שיותר ויותר גברים חרדים יוצאים אל עולם ההשכלה הגבוהה היא כפולה: מצד אחד מציאות כלכלית שבה לא ניתן להתפרנס מקצבת אברך ויוקר המחייה מקשה כמובן גם על הציבור החרדי שבמילא חי ומתקיים על תקציב חודשי בסיסי מאד למשפחה שלרוב מונה בממוצע 7-6 ילדים.

לגורם הכלכלי מתווספת גם המגמה של "ישראליזציה" בקרב חרדים צעירים רבים, הרצון לצאת ולרכוש השכלה מחוץ לספסלי בית המדרש והאפשרות ללמוד במסלולים ייעודים לציבור החרדי בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה או לחילופין קמפוסים חרדיים הנשענים אקדמית על מכללות קיימות.

ח"כ רחל עזריה. "מי שלא מתאים לו ללמוד עם נשים יכול ללכת למכללות" צילום: יוסי אלוני

אם כן, שלא כמו בסוגיית הגיוס לצה"ל, האינטרסים האישיים של הציבור החרדי נפגשים ותואמים אחד לאחד את האינטרס הישראלי הן ברמה החברתית והן ברמה הכלכלית. ככל שיותר חרדים ילמדו באקדמיה, כך יותר מהם ייצאו אל שוק העבודה, ישלמו מסים, ישתלבו בחברה הישראלית ויוכלו לקיים את עצמם בכבוד. החרדים מבחינתם יוכלו לשלב ספרא וסייפא, שולחן עבודה ביום ומעמד לגמרא בישיבה בשעות הערב.

את המגמה הברוכה והחשובה הזו, שכאמור גם במועצה להשכלה גבוהה הבינו את חשיבותה, מבקשים כעת להאט ואולי אף לעצור גורמים באקדמיה ובציבוריות הישראלית מחשש שמסלולים נפרדים לחרדים באוניברסיטאות הציבוריות בישראל יגרמו להדרת נשים ולאי שיוויון בין נשים לגברים באקדמיה.

עזריה חוששת מחרדיזציה של האקדמיה

ח"כ רחל עזריה (כולנו), ירושלמית ודתייה ליברלית, ציינה בדף הפייסבוק שלה כי "שילוב חרדים בשוק העבודה ובחברה הישראלית זו משימה לאומית. אבל אי אפשר על הדרך לפגוע בנשים. יש פה שני ערכים סותרים ואסור להתעלם מאף אחד מהם.צריך להתחשב בחרדים ולעזור להם להשתלב. אבל אסור, והילדות שלנו לא יסלחו לנו, אם על הדרך נעיף את הנשים מהאקדמיה. וזה בדיוק מה שיכול לקרות. אמותינו נאבקו מאות שנים בשביל הזכות להשכלה. לא ציפינו שאף אחד יזוז בשבילנו. אז לא יכול להיות שעכשיו ידרשו מאיתנו לזוז.היום כבר יש שיטה לשילוב חרדים בהשכלה גבוהה. יש מכללות יעודיות לחרדים, הן נפרדות ומאורגנות בהתאם. אבל באוניברסיטה השיטה אחרת: באונ׳ העברית ובטכניון החרדים לומדים במכינה נפרדת ואז משתלבים בלימודים הרגילים. מי שלא מתאים לו ללמוד עם נשים יכול ללכת למכללות. והשיטה הזאת עובדת".

לבסוף טענה עזריה כי "הכלל הוא שיש מסלול יעודי שבו כללי הקהילה חלים, אבל במרחב המשותף אי אפשר לכפות כללים של קהילה אחת על כולם. או במילים אחרות כן אקדמיזציה של החרדים אבל לא חרדיזציה של האקדמיה. אסור להביא את ההפרדה לאוניברסיטאות. זה מחיר גבוה מידי. יש איזונים שאסור להפר".

עזריה חוששת מחרדיזציה של האקדמיה בישראל ומכך שהגברת נוכחות סטודנטים חרדים באוניברסיטאות תגרום לפגיעה בנשים אבל למעשה מדובר בפרט שולי כאשר מסתכלים על התמונה הרחבה ועל האינטרס הישראלי הכולל. חרדיזציה של האקדמיה ודאי שלא תתקיים שכן המוני חרדים עדיין לא מדבקים על שערי האוניברסיטה העברית והטכניון. המגמה ברורה, אך לא מדובר על השתלטות חרדית בהר הצופים או על המכון הטכנולוגי לישראל.

הציבור החרדי לא יפנה לעולם ההשכלה ללא התאמות ייעודיות שיאפשרו לו לחיות את אורח חייו החרדי בצורה סדירה. אמנם, כפי שציינתי, הגורם הכלכלי והאישי שמוציא אלפי חרדים לעולם ההשכלה הוא משמעותי, אך לא עד כדי מצב בו הם יסכימו לוותר על אורח חייהם החרדי. תנו לחרדים ללמוד בשקט. זהו אינטרס שלהם ושלנו.

הכותב הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים וב"קמפוס שטראוס"