עצירה או הפוגה רגעית? בנק ישראל לא רכש מט"ח באוגוסט

יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל גדלו באוגוסט ב-910 מיליון דולר, למרות שהבנק עצמו לא רכש כלל מט"ח. הגידול כולו הוא תוצאה של העברות הממשלה מחו"ל בסך של 423 מיליון דולר ושערוך מחדש של שווי המטבעות שמחזיק הבנק שהוסיפו עוד 540 מיליון דולר, יחד עם העברות של המגזר הפרטי לחו"ל של 53 מיליון דולר שגרעו מהמט"ח שנצבר.

עצירת הרכישות על ידי בנק ישראל מפתיעה לכאורה, משום שהבנק רוכש בשנים האחרונות מיליארדי דולרים רבים על מנת למתן את התחזקות השקל מול המטבעות הזרים. אולם באוגוסט נמשכה מגמת היציבות, ואף התחזקות קלה של השקל מול סל המטבעות. באוגוסט השקל התחזק בכ-1.5% מול סל המטבעות, למרות שבנק ישראל לא קנה מט"ח, ומתחילת יולי בכ-4.9%. מול הדולר נחלש השקל באוגוסט בכ-1% ומול היורו בכ-2%.

קשה עוד לומר האם מדובר בתיקון אחרי תקופה ארוכה בה השקל מתחזק באופן ברור מול הדולר והיורו. מה שברור הוא שככל שהדולר והיורו מתחזקים מול השקל הדבר עוזר ליצואנים הישראלים שצריכים להתחרות בחו"ל ועד כה קיבלו פחות ופחות שקלים עבור כל מטבע זר שהכניסו. בנוסף, היחלשות השקל מקשה על היבואנים להוזיל מחירים ועוזרת לתעשיינים המקומיים, בו בזמן שאם היחלשות זו תימשך לאורך זמן היא גם עשויה להוביל להעלאת מחירים מצד אותם יבואנים ומכאן לעלייה כלשהי באינפלציה.

קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: אוהד צויגנבג